תנועות בתחרויות ברידג'

תנועות בתחרויות ברידג' הן סכמות הקובעות את זהות זוגות השחקנים שישחקו זה מול זה בכל סיבוב ואת הרכב הלוחות של חלוקות קלפים ("ידיים") ישחקו. מטרת התנועה היא מזעור הטיות המביאות ליתרון לא הוגן לטובת זוגות שחקנים המשתתפים בתחרות. קיים מספר רב של שיטות תנועה. מנהל התחרות בוחר בשיטה המתאימה למספר הזוגות המשתתפים בתחרות, למספר הלוחות המשוחקים ולסוג התחרות: זוגות, קבוצות או יחידים.

אילוצים בקביעת התנועות

האילוץ היחיד שלגביו אין שום גמישות הוא שכל זוג ישחק לוח כלשהו לא יותר מפעם אחת.
אילוצים נוספים:

• מספר הלוחות שישחק כל זוג לא יהיה גבוה מדי ולא יהיה נמוך מדי

כשמספר הלוחות גבוה מדי התחרות תתמשך על יותר זמן מהמתוכנן. כשמספר הלוחות יהיה נמוך מדי התחרות תהיה פחות הוגנת ותימשך פחות זמן מהרצוי. בדרך כלל מקובל לשחק בתחרויות 24 לוחות.

• אותו לוח לא ישוחק באותו סיבוב ביותר משולחן אחד

כלל זה מופר לפעמים בתחרויות בהן אותו לוח מועבר משולחן לשולחן. כלל זה מופר באופן שיטתי כאשר מדובר בתחרות הנקראת תחרות ברומטר. בתחרות זו משחקים שחקנים בשולחנות שונים את אותם לוחות באותו סיבוב.

• התחרות צריכה להיות מאוזנת ככל האפשר

משמעות עיקרון בסיסי זה היא שההסתברות שזוג ישחק נגד זוג אחר כלשהו תהיה דומה ככל האפשר להסתברות שישחק נגד זוג אחר.

• מספר הלוחות בכל סיבוב

מספר לוחות גדול יחסית בסיבוב, למשל: 3 או 4, יקצר את זמן התחרות. מספר לוחות קטן יותר בסיבוב, בדרך כלל 2 לוחות, יאריך את זמן התחרות. מצד שני מספר לוחות קטן בסיבוב יגדיל את מספר הסיבובים ויגדיל גם את האיזון וההוגנות של התחרות. זהו שקלול תמורות בין זמן להוגנות.

• בכפוף לאילוצים האחרים התנועה צריכה להיות פשוטה ככל האפשר על מנת למנוע טעויות בתנועה או בהעברת לוחות.

חצאי שולחנות

המושג חצי שולחן מתייחס בברידג' למצב בו מספר הזוגות המשחקים בתחרות הוא אי-זוגי. במקרה כזה בכל סיבוב יהיה זוג שלא יהיו לא יריבים. בכל סיבוב יהיה זוג אחר כזה. הזוג שישב בחצי שולחן יקבל תוצאה מלאכותית, שלרוב אינה מקפחת אותו. חצאי שולחן פוגעים בעיקרון האיזון משום שלא כל הזוגות משחקים את אותו מספר לוחות, אבל זוהי לפעמים בעיה בלתי פתירה.
בהרבה מקרים, אבל לא תמיד, הזוגות בצפון-דרום הם היושבים בחצי שולחן. בחלק משיטות התנועה דווקא מזרח-מערב הם אלה היושבים בחצי שולחן.

תנועות בתחרות זוגות

בתחרויות זוגות שבהן זוגות יושבים באופן קבוע בכיוון צפון-דרום וזוגות אחרים יושבים באופן קבוע במזרח-מערב קיימות שתי סכמות שונות. האחת נקראת מנצח יחיד והשנייה נקראת שני מנצחים. הבעיה היא שלא בהכרח רמת המשחק של הזוגות בצפון-דרום דומה לרמת המשחק של הזוגות במזרח- מערב. הטיפול של שתי הסכמות בבעיה הזו שונה.
בסכמה של שני מנצחים מתעלמים מהבעיה. מחושבות תוצאות בנפרד לזוגות בצפון-דרום ובנפרד לזוגות במזרח-מערב. תוצאות של זוגות בצפון-דרום מושוות מול תוצאות של זוגות אחרים שישבו באותו כיוון ושיחקו את אותם לוחות עם אותם קלפים או לפחות חלק גדול מהלוחות ששיחקו הם זהים. הדירוג הוא בנפרד לזוגות בדרום-צפון ובנפרד לזוגות במזרח-מערב. שם הסכמה "שני מנצחים" נגזר מכך שיהיה זוג אחד שינצח בדרום-צפון וזוג אחד ינצח במזרח-מערב.
בסכימה של מנצח אחד מנסים לאזן בין השחקנים בצפון-דרום לבין השחקנים במזרח-מערב. הדבר נעשה באמצעות "סיבוב חץ", באנגלית: Arrow Switch. בסיבובים בהם יש סיבוב חץ מסובבים את הלוחות ב-90 מעלות. שחקנים היושבים בדרום-צפון משחקים עם קלפים של מזרח-מערב ושחקנים היושבים במזרח-מערב משחקים עם קלפים של צפון-דרום. מקובל לסובב את הלוחות בשני הסיבובים האחרונים או בסיבוב האחרון, מטעמי נוחות, על אף שאין לכך הצדקה מתמטית.

מיטשל

תנועה זו קרויה על שם המתמטיקאי ג'ון מיטשל באנגלית: John Mitchell‏, שהמציא אותה בסוף המאה ה-19. מיטשל פיתח אותה עבור משחק הויסט. זאת התנועה הראשונה שהופעלה בתחרויות ברידג'.
בתנועת מיטשל סטנדרטית הזוגות בצפון-דרום יושבים במשך כל התחרות בצפון-דרום. הזוגות במזרח-מערב יושבים במשך כל התחרות במזרח-מערב. אחרי כל סיבוב הזוגות בצפון-דרום נשארים באותו שולחן. הזוגות במזרח-מערב עולים שולחן והלוחות יורדים שולחן. כך למשל, הזוג שיושב במזרח-מערב בשולחן מספר 3 בסיבוב הראשון עולה לשולחן מספר 4 בסיבוב השני. הלוחות ששוחקו בסיבוב מסוים מועברים לשולחן נמוך שמספרו נמוך יותר באחד. כך למשל, לוחות ששוחקו בסיבוב מסוים בשולחן 3 יועברו בסיבוב 4 לשולחן מספר 2. כל זוג מקבל מספר המלווה אותו במשך כל התחרות. המספר הוא מספר השולחן בו שיחק בסיבוב הראשון בצירוף גיוון הישיבה שלו בסיבוב הראשון. כשמספר השולחנות הוא זוגי מיד לאחר מחצית התחרות שחקנים ישחקו בפעם השנייה את אותם לוחות. זה נוגד את האילוץ היחיד שעליו אין להתפשר, לפיכך בסיבוב זה הזוגות מדלגים שולחן אחד. החיסרון של הדילוג הוא שבסיבוב האחרון עשויים זוגות לשחק שוב נגד אותו זוג במצב של סיבוב לוחות השולחן (Arow Swirch).
יש המכנים את תנועות מיטשל עם דילוג בשם Skip Mitchell. על מנת שהתחרות תהיה הוגנת רצוי שמספר השולחנות יהיה קרוב למספר סיבובי המשחק.

Bye-stand Mitchell

זוהי וריאציה של תנועת מיטשל הנקראת גם share and relay Mitchel. ההבדל העקרוני בין תנועת מיטשל רגילה לתנועה זו הוא שולחן ביניים המוצב בין שני שולחנות ויש בו קלפים אבל אין בו שחקנים. כך למשל, כאשר שולחן הביניים מוצב בין שולחן 5 לשולחן 4, צפון-דרום משולחן 5 מעבירים את הקלפים לשולחן הביניים צפון-דרום בשולחן 4 לוקחים את הקלפים שהיו בשולחן הביניים.
היתרון של שיטה זו הוא שהיא מאפשרת לזוגות לשחק את כל הלוחות. המחיר של השיטה הוא בזמן ארוך יותר בהעברה ובטעויות אפשריות של לקיחת קלפים לא מתאימים משולחן הביניים.

האוול

תנועה זו קרויה על שם המתמטיקאי האמריקאי אדווין האוול באנגלית: Edwin Howell‏, שפיתח אותה במאה ה-19. גם שיטה זו פותחה עבור משחק הויסט. בשיטה זו אין זוגות שיושבים קבוע בצפון-דרום או במזרח-מערב. הזוגות מקבלים מספרים סידוריים המלווים אותם במשך כל התחרות. על דף המוצמד לשולחן כתוב באיזה שולחן ובאיזה כיוון (צפון-דרום או מזרח-מערב) צריך כל אחד מהזוגות לשחק בסיבוב הבא. על אותו דף כתובים גם מספרי הלוחות שצריכים לשחק בסיבוב הנוכחי. הלוחות מרוכזים בשולחן מרכזי אחד והשחקנים בצפון-דרום צריכים לדאוג להביא אותם לשולחן. במקרים רבים הזוג בעל המספר הגבוה נשאר לשבת באופן קבוע באותו שולחן בכיוון צפון-דרום.
אם משתמשים בתוכנה מודרנית ובמחשבוני ברידג'מט, ניתן לפעמים לפשט את התהליך:

• צפון-דרום מעבירים את הלוחות באופן דומה לשיטת מיטשל לשולחן נמוך יותר
• תנועה של השחקנים במזרח-מערב זהה לתנועת בשיטת מיטשל עד שהם עוברים לצפון-דרום. הזוגות במזרח -מערב עוברים לשולחן עם מספר אחד גבוה יותר.
• במקרה כזה אין צורך בדפי תנועה על השולחן ואין צורך בשולחן ריכוז. לפעמים נדרש שולחן ביניים שבו קלפים ללא שחקנים.

שיטת האוול מתאימה במיוחד למספר שולחנות קטן. יתרונה הוא בהיותה השיטה ההוגנת ביותר משום שכל זוג משחק נגד כל זוג אחר. החיסרון העיקרי הוא בהסתברות הגבוהה יחסית לטעויות בלוחות המשוחקים. השחקנים המביאים את הלוחות משולחן הריכזו עלולים להביא לוחות לא נכונים או לשחק לוחות שנשארו על השולחן ולא הוחזרו לשולחן הריכוז. חיסרון נוסף הוא שלא תמיד ניתן לשחק בדיוק 24 לוחות בתחרות כפי שמקובל לרוב בתחרויות.

ברומטר

תחרות ברומטר היא תחרות בה משחקים בו זמנית את הלוחות של אותו סיבוב בכל השולחנות. השחקנים צריכים לקחת לוחות משולחן ריכוז או שיש אדם שתפקידו להביא לוחות לכל זוג שגמר לשחק לוח וצריך לוח נוסף באותו סיבוב. כל זוג מקבל מספר סידורי. בסיבוב הראשון נקבעים מקומות הישיבה באופן סדרתי, כלומר: זוג מספר 1 יושב בצפון-דרום בשולחן מספר 1. זוג מספר 2 יושב במזרח-מערב בשולחן מספר 1. בסיבובים הבאים משחקים זוגות על פי תוצאותיהם בסיבובים הקודמים כשהשיבוץ נעשה על פי השיטה השווייצרית. בחלק מהתחרויות, על מנת להימנע מהמתנה עד להדפסת התוצאות בסיבוב השני, עולים הזוגות ממזרח-מערב שולחן אחד ובשולחנות שמספרם זוגי מתחלפים בכיוון הישיבה עם צפון-דרום. בסיבוב האחרון משתמשים לפעמים בשיטה הדנית. ההבדל בין השיטה הדנית לשיטה השווייצרית הוא שבשיטה הדנית יכול זוג לשחק נגד זוג שכבר שיחק נגדו בסיבוב קודם. בתנועת ברומטר משתמשים גם בתחרויות קבוצות. מיקומו של זוג בדירוג אינו נקבע על פי תוצאות הסיבוב האחרון ששיחק, אלא נקבע על פי דירוגו בסיבוב שקדם לו.
תנועת ברומטר דומה לתנועת האוול בכך שאין זוגות היושבים במרבית התחרות או בכולה בכיוון צפון-דרום או בכיוון מזרח-מערב ולכן היא מאוזנת יותר משיטות שבהן כיווני הישבה קבועים. היא מאוזנת גם בהקשר של חוסר הטיה בגלל משחק נגד זוג חזק או זוג חלש, משום שרוב המקרים מקומו של זוג בדירוג התוצאות תואם את רמתו. זוגות משחקים לרוב נגד זוגות הקרובים להם ברמתם יותר מאשר במקרה של קביעה רנדומלית של יריביהם.
חסרונות השיטה הם הצורך להכין מראש מספר רב של עותקים מכל לוח וזמני סיבוב ארוכים יותר בגלל הצורך של זוגות לנוע משולחן לשולחן.

תנועות שונות בסקציות שונות

ישנן תחרויות בהן מספר המשתתפים הוא רב. במקרה זה מחולקים הזוגות למספר סקציות. כל סקציה היא לכאורה תחרות נפרדת, אבל בכל הסקציות משחקים את אותם הלוחות והתוצאות נקבעות עבור התחרות כולה ולא בנפרד לכל סקציה. מעצם הגדרתן תחרויות כאלה פחות מאוזנות מתחרויות אחרות. ייתכן מצב שבו בסקציה אחת משחקים יותר זוגות ברמה גבוהה ובסקציה אחרת יותר זוגות ברמה בינונית.
יש תחרויות בהן יותר ממושב אחד, כלומר: שתי תחרויות או יותר, בדרך כלל 18 לוחות או 24 לוחות בכל אחת, המסוכמות ביחד כתחרות אחת. אם בתחרות שבה מספר סקציות יש יותר ממושב אחד אז זוגות משחקים במושבים נוספים נגד זוגות אחרים מאשר הם שיחקו. משחק נגד מספר גדול יותר של זוגות מגדיל את האיזון.
תחרויות כגון אליפויות ישראל לזוגת הן תחרויות בהן יש מספר מושבים ומספר סקציות. הדילמה הניצבת לפני מנהל התחרות היא: האם לשחק בחלק מהסקציות בשיטת תנועה אחת ובחלק אחר בשיטת תנועה אחרת, למשל שתי סקציות בשיטת תנועה של מיטשל ואחת בשיטת תנועה של האוול? החלופה האחרת היא לשחק בכל הסקציות בשיטת תנועה של מיטשל ולהגדיל את מספר הזוגות בכל סקציה. המחיר של החלופה של שילוב תנועות שונות הוא במורכבות התחרות ובסיכון גדול יותר לטעויות. לעומת זאת, החלופה של שילוב תנועות, שומרת על יותר איזון. הסיבה לכך היא שכשמגדילים את מספר השולחנות בכל סקציה, ישחקו שחקנים בסקציה פחות חלוקות קלפים זהות.
עיקרון האיזון עשוי לגבור על נוחות ניהול התחרות ואז ישחקו בסקציות שונות בשיטות תנועה שונות. כאשר יש מספר מושבים, זוגות ישחקו מושבים שונים בשיטות תנועה שונות ונגד זוגות אחרים מאלו ששיחקו במושב אחר.

תנועות בתחרות קבוצות

תחרות בשיטת ליגה: Round-robin

המונח Round-robin מתייחס למצב בו כל זוג או כל קבוצה משחק נגד כל זוג אחר או כל קבוצה אחרת המשתתפים בתחרות. זוהי שיטה מקובלת בתחרויות ליגה בברידג' ובענפי ספורט רבים. השימוש בה בתחרויות זוגות פחות שכיח. בשיטה זו משחקת כל קבוצה נגד כל קבוצה אחרת. בכל סיבוב פוגשת קבוצה קבוצה אחרת. בסיום הליגה מדורגות הקבוצות על פי התוצאות שהשיגו. בתחרות קבוצות בברידג' משוכפלים הלוחות מספר פעמים. קבוצות משחקות זו נגד זו בשני שולחנות. בשולחן אחד יושב זוג מקבוצה אחת בצפון-דרום וזוג מהקבוצה השנייה במזרח-מערב ובשולחן שני יושב זוג מהקבוצה השנייה בצפון-דרום וזוג מהקבוצה הראשונה במזרח-מערב. לאחר סיום הסיבוב משווים את התוצאות בכל לוח בנפרד והקבצות משיגות תוצאה חיובית או שלילית בהתאם לתוצאות שהושגו. הניקוד בכל לוח נקבע בדרך כלל בשיטת IMP.

תנועות בתחרות יחידים

בתחרויות יחידים מחלקים את השחקנים למספר קבוצות שבכל קבוצה תנועה אחרת. הקבוצות נקבעות לפי כיוון הישיבה בסיבוב הראשון ולפי מספר השולחן. בדרך כלל הוראות התנועה לקבוצות שונות מודפסות בצבעים שונים ולכן התנועה נקראת תנועת קשת בענן (Rainbow). התנועה פותחה על ידי אוסוואלד ג'קובי ושפרד ברקלי.

ראו גם

• השיטה השווייצרית

קישורים חיצוניים

• Movement Chart at English Bridge Union
• "Simon's Movement Book" by Simon Chapman (אורכב 26.10.2019 בארכיון Wayback Machine)
• Double Hesitation Mitchell
• Club Duplicate Pairs and Suggested Movements at English Bridge Union (אורכב 26.10.2019 בארכיון Wayback Machine)
• Bridge Movements, Bridgeguys

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36659826תנועות בתחרויות ברידג'