השיטה השווייצרית
השיטה השווייצרית היא שיטת תחרות בשחמט. השיטה שימשה לראשונה בתחרות שחמט שנערכה ב-1895 בציריך שבשווייץ, ומכאן השם "השיטה השווייצרית". וריאציות של השיטה משמשות בתחרויות ברידג', שבץ-נא וסקווש. בשיטה זו מספר הסבבים קבוע מראש ובדרך כלל נמוך יותר ממספר הסבבים בתחרות בסגנון ראונד רובין. בדרך כלל משתמשים בסגנון תחרות זה כאשר יש יותר מידי שחקנים כדי לשחק בראונד רובין (כולם משחקים נגד כולם). לעומת שיטות תחרות אחרות בשיטה השווצרית לא ניתן לדעת מראש עם מי כל שחקן ישחק מכיוון שהמשחקים נקבעים לפי התוצאות במשחקים הקודמים.
חלוקת המתמודדים לזוגות
השיטה מבוססת על העיקרון שכל שחקן יתמודד בכל משחק נגד יריב שביצועיו שקולים לשלו. הסיבוב הראשון מוגרל בצורה אקראית או על פי מד כושר. בכל סיבוב שחקן מקבל נקודה על ניצחון, חצי נקודה על תיקו ואפס נקודות על הפסד (קיימות שיטות שבהן הניקוד שונה). אחרי כל סיבוב כל השחקנים ממשיכים לסיבוב הבא, שבו המפסידים מתחרים נגד המפסידים והמנצחים נגד המנצחים. מכאן שבכל סיבוב כל שחקן מתחרה נגד יריב עם אותו מספר נקודות (או כמעט אותו מספר נקודות). שחקן מקבל מספר שווה של פעמים את הזכות לעשות את המסע הראשון (כשאפשר); שחקן לא יקבל שלוש פעמים ברצף את הזכות למסע הראשון ולא יפסיד אותה שלוש פעמים ברצף.
הכלל הבסיסי הוא שכל שחקן יתמודד בכל משחק נגד יריב שביצועיו היו שקולים לשלו; לכן כל קבוצה של שחקנים עם אותו מספר נקודות מתחלקת לפי מד כושר (או דירוג אחר) לשתי קבוצות באותו גודל, "חזקים" ו"חלשים", כשמקום ראשון של החזקים מקבל את מקום ראשון של החלשים וכו'. למשל בקבוצה של 8 אנשים עם אותה כמות נקודות (למשל:כולם קיבלו ניצחון אחד או פעמיים תיקו) יקבל הראשון (זה עם המד כושר הכי גבוה) את החמישי, השני את השישי, השלישי את השביעי, והרביעי את האחרון.
עקרונות השיטה:
- שחקן לא מתחרה עם אותו יריב פעמיים
- שחקן מקבל מספר שווה של פעמים את הזכות לשחק בכלים הלבנים (כשאפשר)
- שחקן לא ישחק 3 פעמים רצוף בכלים מאותו צבע.
- שחקן מתחרה עם יריב עם אותה כמות של נקודות (כשאפשר)
- מחלקים את הקבצה של השחקנים עם כמות זהה של נקודות לשתי קבוצות באותו גודל לפי מד כושר "חזקים" ו"חלשים" כשמקום ראשון של החזקים מקבל את מקום ראשון של החלשים וכו' (אלא אם כן זה סותר כלל קודם כלשהו). במקרה של מספר אי זוגי של משתתפים אחד מן השחקנים לא משחק ומקבל נקודות בדומה לניצחון. לא ייתכן מצב שבו אותו אדם לא משחק כמה סבבים באותה תחרות.
השיטה הדנית
זוהי וריאציה של השיטה השווייצרית המשמשת בתחרויות קבוצות בברידג'. השוני בינה ובין השיטה השווייצרית הוא שבסיבוב האחרון קבוצה יכולה לשחק נגד קבוצה שכבר שיחקה נגדה בסיבוב קודם.
סיום התחרות
השחקנים מדורגים לפי כמות הנקודות שהם צברו (מקום ראשון הוא בעל הניקוד הכי גבוה, מקום שני הוא בעל הניקוד השני הכי גבוה וכו'), במקרה של תיקו משתמשים בשובר שוויון, בדרך כלל בשיטת בוכהולץ.
קישורים חיצוניים
 |
לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט |
34540750השיטה השווייצרית