תנאי בית דין
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תנאי בית דין הוא תקנה שתיקנו חכמנו זכרונם לברכה, תקנה זו מחייבת את הצדדים כאילו יש תנאי ביניהם, אך תקנה זו אינה נובעת מהסכם בין הצדדים, כך שאפילו אם לא כתבו, אמרו או הזכירו את התנאי במפורש בשטר או בהסכם שביניהם, בכל זאת רואים אותו כאילו נאמר ונכתב במפורש על ידי הצדדים, לפי שבית דין קבעו את חיובו.
מקור הדין
מקור הדין הוא במשנה במסכת כתובות:
לא כתב לה כתובה בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה מפני שהוא תנאי בית דין
— מסכת כתובות פרק ד' משנה ז'
המשנה מסבירה שבמקרה שאדם נשא אשה ולא נתן לה כתובה עדיין חיב לשלם לה את כתובתה לכשיגרשנה מפני שזהו תנאי בית דין וכך נפסק להלכה[1]
דוגמאות הלכתיות
- כתובה - מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אף אם לא נכתב במפורש משום שזהו תנאי בית דין.
- כתובת בנין דכרין - חלק מהכתובה שמבטיח את זכויותיהם של בניה של האשה, אף אם לא נכתב במפורש משום שזהו תנאי בית דין.[2]
- חיוב מזונות - זכות האישה להיות ניזונה מנכסי הבעל.
- חיוב ריפוי - חובת הבעל לרפא את אשתו כשחלתה. תנאי בית דין זה נכלל בתוך תקנת חיוב מזונות.[3]
- חיוב קבורה - חובת הבעל לקבור את אשתו כשמתה, כדרך המדינה[4]. תנאי בית דין זה נתקן כנגד חיוב האשה לתת לבעל את מעשה ידיה. (דין זה מובא במסכת כתובות[5], כך דעת רוב הפוסקים, אמנם דעת הראב"ן[6] שחיוב הבעל לקבור את אשתו הוא כחיוב כל שבעה קרובים, ולא מתקנת בית דין)
- חיוב פדייה - חובת הבעל לפדות את אשתו כשנשבתה (מלבד אשה שזינתה בשבי שלדעת הר"ן[7] אין חיוב על הבעל לפדותה). תנאי בית דין זה נתקן כנגד חיוב האשה לתת לבעל את פירות הנכסי מלוג. (דין זה מובא במסכת כתובות[8])
ראו גם
הערות שוליים
- ^ כרך אבן העזר, סט סעיף א ב, שולחן ערוך
- ^ מסכת כתובות דף נב עמוד ב
- ^ רש" על המשנה במסכת כתובות (נא א)
- ^ לשון הרמב"ם בהלכות אישות פרק יד הלכה כג: מתה אשתו – חייב בקבורתה, ולעשות לה הספד וקינים כדרך כל המדינה. ואפילו עני שבישראל לא יפחתו לו משני חלילין ומקוננת, ואם היה עשיר – הכל לפי כבודו. ואם היה כבודה יתר מכבודו – קוברין אותה לפי כבודה, שהאשה עולה עם בעלה ואינה יורדת אפילו לאחר מותה.
- ^ דף מז עמוד ב
- ^ סימן ל"ג
- ^ על כתובות נא,ב
- ^ דף מז עמוד ב
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
27956915תנאי בית דין