תמר וולף-מונזון

תמר (תמי) וולף-מונזון (באנגלית: Tamar Wolf-Monzon; נולדה ב-17 ביולי 1963) היא חוקרת ספרות ישראלית, ופרופסור מן המניין במחלקה לספרות עם ישראל

באוניברסיטת בר-אילן, שבה כיהנה גם כראש המחלקה. מייסדת ומנהלת ארכיון המשורר יעקב אורלנד. מפברואר 2021 - חברת דירקטוריון הספרייה הלאומית

בירושלים.

ביוגרפיה

תמר וולף-מונזון נולדה בחיפה לחנה ויצחק וולף, למדה בתיכון עירוני ו' בחיפה. התגייסה במסגרת העתודה האקדמאית, שירתה בצה"ל כקצינה במכללה לביטחון לאומי וניהלה את הספרייה והארכיון של המכללה. בהמשך למדה במסלול ישיר לדוקטורט בספרות עם ישראל, באוניברסיטת בר-אילן וקיבלה את התואר בשנת 1996. מ-2018 עורכת כתב עת 'ביקורת ופרשנות', כתב עת רב תחומי לחקר הספרות באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 2012–2014 כיהנה כראש המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

מחקריה

מחקריה בתחום הספרות העברית החדשה מתמקדים בשירה שנכתבה במחצית הראשונה של המאה העשרים. עבודתה המדעית עוקבת אחר תהליכים היסטוריים, סוציו-ספרותיים, תרבותיים ולשוניים, והשפעותיהם על גיבוש הביוגרפיה הרוחנית של יוצרים ועל עיצוב מאפייניה הפואטיים של עבודתם הספרותית.

חקר הפואטיקה של אורי צבי גרינברג

העיסוק המחקרי של וולף-מונזון בפואטיקה של אורי צבי גרינברג החל בעבודת הדוקטורט שלה, אותה עשתה בהנחיית פרופ' יהודה פרידלנדר ונושאה היה: "גיבוש הפואטיקה הארץ ישראלית של אורי צבי גרינברג". בהמשך כתבה מחקרים רבים אודות שירתו הארץ ישראלית וכתיבתו הפובליציסטית, מחקריה בדקו זיקות הקשר בין שירתו של גרינברג לבין כתיבתו הפובליציסטית, בתחום אמצעי הארגון הלשוניים של הטקסט, אך גם כתופעה תרבותית-אסתטית רחבה יותר, שהתקבלותה נבדקה על רקע האתוס הייחודי לעלייה השלישית או על רקע העשור הראשון של המנדט הבריטי. פרופ' וולף-מונזון עורכת ביחד עם פרופ' אבידב ליפסקר את סדרת המחקרים והתעודות על אורי צבי גרינברג, הרואה אור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. כמו כן ערכה מחקרים משותפים אודות לשון שירתו של אורי צבי גרינברג, ביחד עם פרופ' זהר לבנת. השתיים שוקדות על הכנתו של מאגר ממוחשב לכלל יצירתו השירית והפובליציסטית של אצ"ג, בסיועו של פרויקט השו"ת באוניברסיטת בר-אילן.

חקר יצירתו של יעקב אורלנד

פרופ' וולף-מונזון חקרה את שירי הזמר של אורלנד ובמיוחד את שיתוף הפעולה בין אורלנד למרדכי זעירא למן שירותם ב'להקה הצבאית העברית' בצבא הבריטי. מחקרה חושף שפה שירית חדשה, שיש הסוברים שבעת מלחמת העולם השנייה הייתה לה השפעה מכרעת על גיבושו של אתוס לאומי אופנסיבי. עיסוקה המחקרי בהיבטים הבין-תחומיים של הזמר העברי מתבטא בגיליון מיוחד של 'ביקורת ופרשנות' – הזמר העברי – פואטיקה, מוזיקה, היסטוריה, תרבות – שראה אור בעריכתה.

ב-2016 יצא לאור ספרה המונוגרפי בהיר וגבוה כזמר - יעקב אורלנד: פואטיקה, היסטוריה, תרבות המברר מקומו של יעקב אורלנד ורישומו על מפת התרבות הישראלית בין יישוב למדינה, מתוך קֶשֶב לתדרים השונים בהם יצר – בשירה הלירית, בשירי הזמר, בתרגומים, בדרמה ובכתיבה המסאית – ומתוך מעקב אחר הדיאלוג התוך-טקסטואלי המתקיים בין יצירותיו בז'אנרים השונים. הספר מבוסס על חומרים ארכיוניים, שנאספו מארכיונים רבים ובפרט על חומרים שהועברו על יד המשורר לאוניברסיטת בר-אילן, כתשתית מחקרית לכתיבת המונוגרפיה, ולשם הקמתו של ארכיון שיתעד ויאצור את מכלול עבודתו הספרותית של אורלנד.

שירה ופוליטיקה בין ישוב למדינה

קובץ:עטיפת הספר בין יישוב YJ32.jpg

עטיפת הספר שירה ופוליטיקה בין ישוב למדינה

המעקב אחר התפתחות השירה העברית החדשה בזיקה לתהליכים היסטוריים ותרבותיים, הוליך את פרופ' וולף-מונזון לעיסוק בשירה פוליטית ובהקשריה החברתיים, דוגמת מחקרה אודות 'הדוחה כמפתח פואטי' בשירתו הפוליטית של רמי דיצני וסדרת ההרצאות שהועברה באוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל, שראתה אור כספר: שירה ופוליטיקה בין יישוב למדינה, משרד הבטחון – ההוצאה לאור ומודן, 2019.

אחד הפרקים בוחן את ההבדל בין השירים שנכתבו על טרומפלדור בידי תומכיו, לעומת השירים שכתבו על ידי יריביו הפוליטיים.

חיים אישיים

תמר וולף-מונזון מתגוררת בשוהם, נשואה ליוסי מונזון, ולהם ארבעה ילדים. בתה שיר, מפקדת בחטיבת החילוץ, נהרגה ב-4 בספטמבר 2018 מפליטת כדור, בהיותה בת 21.

מספריה

• לנגה נקודת הפלא- הפואטיקה והפובליציסטיקה של אורי צבי גרינברג בשנות העשרים.
• בהיר וגבוה כזמר - יעקב אורלנד: פואטיקה, היסטוריה, תרבות (המכון למורשת בן-גוריון, 2016).
• רחובות הנהר לאורי צבי גרינברג – מחקרים ותעודות (עם אבידב ליפסקר) אוניברסיטת בר-אילן, 2007.
• שירה ופוליטיקה בין יישוב למדינה, סדרת האוניברסיטה המשודרת (הוצאת משרד הביטחון והוצאת מודן, 2019).
• אורי צבי גרינברג בשנות העשרים – מחקרים ותעודות (עם אבידב ליפסקר), אוניברסיטת בר אילן, 2020.

ראו גם

• ביקורת ופרשנות
• זמרשת -מידע על הספר 'בהיר וגבוה כזמר'

לקריאה נוספת

• מירון ח. איזקסון, "הירהורים על פרשנות שירת אצ"ג", האומה, שנה מ"ד, גל' 167 (אביב תשס"ז, מרץ 2007), עמ' 113–114.
• הלל ויס, "יחיד מול כל העולם", מקור ראשון, שבת, כ"ו באדר תשס"ז, 16 במרץ 2007, עמ' 12–13.

קישורים חיצוניים

• הדף של פרופ' תמר וולף מונזון באתר אוניברסיטת בר-אילן
• אורית מיטל, איך יכולה אשה לקרוא בשירתו של אורי צבי גרינברג? בדיוק כך, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2006
• חגי חיטרון, כתבת ביקורת על ספרה של וולף-מונזון "בהיר וגבוה כזמר", באתר הארץ, 9 באוגוסט 2016
• נדב מנוחין‏, אחד מאבות הזמר קם לתחיה ומגלה עולם ומלואו, באתר וואלה!‏, 16 באוגוסט 2016
• חננאל מק, 'אם הופלנו לא נבהלנו', הארץ – ספרות ותרבות,, באתר הארץ, 9 במרץ 2017

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32368700תמר וולף-מונזון