תמר הירשל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

תמר הירשל Tamar Hirschl היא אמנית רב תחומית[1] ניצולת השואה, הפועלת בישראל ובניו יורק. עבודתה עוסקות בסכסוכים פוליטיים, אסונות מעשה ידי אדם, זיהום והרס הסביבה. תמר הציגה בתערוכות יחיד בישראל, אירופה, ניו יורק וזאגרב.[2]

ביוגרפיה

הירשל נולדה בזאגרב, יוגוסלביה (כיום קרואטיה). בזמן השואה ומלחמת העולם השנייה נתפס אביה ונשלח למחנה ההשמדה אושוויץ, בעוד היא, יחד עם אמה ואחותה ניסו לעבור את הגבול לשווייץ, אולם נתפסו והושמו במאסר בהונגריה. לאחר כחצי שנה נשלחו האסורים לאושוויץ, אולם המשפחה שוחררה וחזרה לזאגרב. לאחר הקמת מדינת ישראל עלתה עם משפחתה ונשלחה למחנה מעבר בעתלית, ולאחר מכן למעברה בשכונת בת-גלים בחיפה. בשנת 1951 עברו להתגורר בקרית מוצקין. בשנת 1963 החלה ללמוד אמנות בבצלאל. אולם פרשה והתפרנסה מעבודה כמורת-דרך. בשנות ה-70 חזרה ללימודי אמנות ב"קלישר" ובמדרשה לאמנות.יש לה תואר שני (MA) מלסלי קולג' וגם מקיימברידג', מסצ'וסטס. החל מסוף שנות ה-90 היא פועלת בניו יורק, ארצות-הברית.

עבודתה

הירשל החלה לצייר מגיל צעיר בקרואטיה. בשנת 1999 היא היגרה לניו יורק והחלה לצייר ציורי קיר באמצעות צבעי אקריליק, שהיו דומים בגודלם לשלטי חוצות. בציורים אלה תוארו סבלותיה האישים, אסונות ומלחמות גלובליות משנת 2004 היא אימצה את הטכניקת ציורי קולאז'.[2][1] בראיון שנערך עימה אמרה הירשל: "אני מתמקדת בהעלאת המודעות לזכויות נשים ובהתבטאות בפני מי שאינם יכולים לדבר בעד או להגן על עצמם, לרבות בעלי חיים וטבע. אני מקווה שהעבודה שלי תעזור לסיים את מעגל ההתעללות שנמשך כל כך הרבה זמן, ותתמוך באוטונומיה של כל היצורים החיים."[2]

אחד מציוריה הבולטים של הירשל הוא "אזעקת תרבות" המנסה להדגיש את ההפרעה האנושית לטבע. לורה קרוגר כתבה על הציוריה: "היקף הסבל והאימה המתוארים בציורים אלו בלתי נתפסים, השואה, התקפת מרכז הסחר העולמי, אסון מעבורת החלל קולומביה, הם דורשים תשומת לב מוחלטת וקנה מידה גדול".[1] מלבד "אזעקת תרבות", ציוריה הבולטים האחרים כוללים: "Mementos III", Protest, "Deer Watch", ו-"Trauma" set על ויניל ונייר. היא פיסלה את "הציוויליזציה" בסדרה עשויה משרף אקרילי ובנתה בתוך אקווריומים מפרספקס. סדרות הקולאז'ים שלה שנעשו על נייר הן "Flight I" ו-"Flight II".[1]

תערוכות היחיד האחרונות של הירשל נערכו ב: מוזיאון רמת-גן, בית האומנים בתל אביב, ברית האמנות של פילדלפיה, הביאנלה ה-51 של ונציה, והביאנלה הבינלאומית ה-9 באיסטנבול. דוגמאות לעבודותיה נמצאות באוסף הקבוע של מוזיאון קווינס.[1]

סרטי ירושלים וממשלת קרואטיה הפיקו יחד סרט תיעודי על הישגיה האמנותיים תחת הכותרת "גשרים של זיכרונות"; הוא סופר על ידי מרטין שין, ו-JakovSedlar ביים והפיק את הסרט.[1]

אגודת הסרטים של מרכז לינקולן בחרה בציור שלה "החלון" ככרזה הרשמית לפסטיבל הסרטים ה-38 שלה; הוא נוספה על ידי קטלוג מאויר עם כתבה של טום פינקלפרל, מנכ"ל מוזיאון קווינס.[1]

תערוכת יחיד

2018 בין גלים וגבולות, בית האמנים ע"ש אלחריזי, תל אביב, אוצר: אריה ברקוביץ'

2014 עדות האיילים, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, אוצר: מאיר אהרונסון

2006 אזעקת תרבות, מוזיאון הקולג' העברי המאוחד, ניו יורק, אוצרת:לאורה קורגר

2005 זכרונות מקוטעים, פילדלפיה ארט אליינס, אוצרת רנה ורה

2000 בתוך ובפנים, גלריית גרגורי, ניו-יורק, אוצרת רגינה קדיקל

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט של תמר הירשל

תמר הירשל, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 "Tamar Hirschl: Cultural Alarm". Hebrew Union College: Jewish Institute of Religion. נבדק ב-23 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 "Tamar Hirschl". Brooklyn Museum. נבדק ב-23 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38633976תמר הירשל