תמיר ספיר
 | |
| תמיר ספיר |
תמיר ספיר (1947 - 25 בספטמבר 2014) היה איש עסקים יהודי-גאורגי-אמריקאי, שבשנות השמונים הרוויח מיליארדים בעסקאות ברטר בין דשן לנפט. בשנת 2006 הוא דורג במקום ה-160 ברשימת 400 האמריקאים העשירים ביותר, עם הון מוערך של כ-2 מיליארד דולר[1].
קורות חיים
תמיר נולד בשם תֶמוּר סֶפּיאשווילי (בגאורגית: თემურ სეფიაშვილი) בשנת 1947 בטביליסי שבגאורגיה הסובייטית (כיום גאורגיה). אביו היה קצין ותיק בצבא האדום. עוד בגיל צעיר הפגין חוש עסקי מפותח. בתחילת שנות השבעים ביקש ממנו חבר שיצטרף אליו לעבודה במילוי בקשות עלייה לישראל בעבור יהודי גאורגיה. עם עליית מספר הבקשות, צמח עסק מצליח, שפעל מביתה של אמו של ספיר, שהתאלמנה. יהודים רבים צבאו מדי יום על פתח הבית. חלק מהסכומים שנגבו בעבור הבקשות נותר בידיו כרווח.
בשנת 1972, בגיל 25, עוד לפני שהספיק לסיים את לימודיו באוניברסיטה, עלה ספיר לישראל, עם אמו אלכסייבה ואשתו בלה (במקור ממשפחת יוסבשווילי), אותה נשא לאישה זמן קצר לפני עלייתו לישראל. הוא עברת את שמו לתמיר ספיר, והתיישב בפתח תקווה. בהמשך עבר לבת ים, שם נולדו ילדיו אלכס, רותי וזינה. הוא עבד כנהג הסעות זמרים ישראלים להופעות, ועסק במכירת ציוד שקנה בגאורגיה.
בעקבות מלחמת יום הכיפורים עזב ספיר את הארץ ועבר לאיטליה, ובהמשך עבר לפרנקפורט שבגרמניה, שם התפרנס מהימורים. לבסוף ביקש להגר לארצות הברית. בעקבות טעות של פקידה, קיבל, בשנת 1975, מעמד של פליט. הוא קיבל דירה בקנטקי, שם עבד כמוכר וכנהג הסעות לקשישים. לאחר זמן קצר עבר לניו יורק.
בתחילת דרכו בניו יורק הוא חסך די כסף וקנה רישיון נהג מונית. מאוחר יותר, בשנת 1977, מישכן את הרישיון הזה, ופתח חנות אלקטרוניקה, בשותפות עם מהגר רוסי, בסמוך למדיסון סקוור גארדן בדרום מנהטן. החנות מכרה מוצרים אמריקנים למהגרים ומבקרים מברית המועצות לשעבר. באותה תקופה אלקטרוניקה מערבית הייתה נכס יקר בברית המועצות, והחנות הצליחה במכירות לקהילה היהודית-רוסית ולדיפלומטים רוסיים, ביניהם גם אדוארד שוורדנדזה, שר החוץ של ברית המועצות באותם ימים. כך יצר ספיר בתקופה זו קשרים עם הדיפלומטים הרוסים.
בשנת 1985 קיבל ספיר הזמנה לביקור בברית המועצות על תקן חבר המועצה הכלכלית לשיתוף פעולה רוסי-אמריקני. בראש המשלחת אליה הוזמן עמד ג'ורג' בוש (האב). זמן קצר לאחר הביקור המוצלח, הוא הקים חברה למסחר בשם "ג'וי לאד דיסטריביושן", שסיפקה לרוסים נעלי ספורט, מוצרי טקסטיל ואלקטרוניקה. הקמת החברה איפשרה לו את ההזדמנות לתווך בעסקאות של ייבוא נפט מברית המועצות. היכרותו עם שר האנרגיה של ברית המועצות ודיפלומטים אחרים תרמו לעסקיו. עסקאות הנפט של ספיר היו עסקאות ברטר, כלומר סחר חליפין, כי באותם ימים אסור היה ליבואנים סובייטים לשלם בכסף אלא בסחורות אחרות, וכך סחר ספיר בנפט ובתוצרי התעשייה הפטרוכימית.
לקראת סיום פעילותו ברוסיה, הקים ספיר בתי חרושת לעיבוד פוליפרופין ליד מאגרי נפט ובתי זיקוק במוסקבה. אולם המיזם נכשל, ובמקביל בתקופה זו התערערה תחושת הביטחון הפיזי של אנשי עסקים זרים ברוסיה, ועלה כוחה של המאפיה הרוסית, דבר שהקטין את רווחי המתווכים. לכן עזב ספיר את רוסיה לניו יורק. עד היום מתנהל משפט סוער נגד חברת הגז והנפט של מוסקבה, אותן תבע ספיר בכ-300 מיליון דולר.
באמצע שנות התשעים, בתקופה בה מחירי הנדל"ן במנהטן היו בירידה, החל ספיר לקנות נכסי מקרקעין רבים, והפך לטייקון נדל"ן ניו יורקי. בשנת 1995 הוא שילם 20 מיליון דולר עבור בניין משרדים של 160 אלף מ"ר באזור וול סטריט. בשנת 1998 חתם ספיר על חוזה חכירה ל-49 שנים של הבניין עם שלטונות התחבורה העירונית של ניו יורק. כיום שווי הבניין הוא עשרות מיליוני דולרים. הסכסוך המשפטי שנוצר על חוזה החכירה ושיפוץ הבניין, בינו לבין רשות התחבורה העירונית, הוסדר לבסוף בשנת 2003.
בשנת 2001 התגרש ספיר מאשתו לאחר תהליך גירושין מתוקשר. במהלך הגירושין טענה אשתו כי הוא נוהג להמר בסכומים גבוהים בבתי קזינו, טענה שהוא עצמו לא הכחיש. במהלך המשפט הוצבו עליו סייגים כלכליים שונים, והשופט הורה לו שלא להוציא יותר מ-100 אלף דולר ללא אישור בית המשפט. אבל ספיר שט מניו יורק לפלורידה ביאכטה שלו, עצר בקזינו באטלנטיק סיטי, והרוויח 1.14 מיליון דולר בהימורים. הוא לא הואשם בביזיון בית המשפט, הודות לכך שאת רווחי ההימורים הפקיד בחשבון משותף עם אשתו. כעת הוא חי עם בת זוגו אלנה פונומארווה, ולהם בת משותפת, זיטה.
בינואר 2006 הפך ספיר לבעליה של האחוזה היקרה ביותר שנמכרה אי פעם במנהטן - אחוזתה לשעבר של משפחת דיוק, בשדרה החמישית במנהטן, שאותה רכש ב-40 מיליון דולר. העסקה דווחה בהרחבה בעיתונות האמריקאית. באותה שנה פורסם גם כי הוא אחד מתורמיה הנכבדים של הסנאטורית הילרי קלינטון[2].
המגזין האמריקני הניו יורק טיימס ציין את ספיר כנדבן ידוע, ובמהלך חייו תרם מיליונים לבתי כנסת ולמוסדות אקדמיים, ותמך במוסדות צדקה רבים, רובם בארצות הברית. בנוסף הוא בנה בית כנסת ליהודי גאורגיה בישראל בלוד, וכן בית כנסת ליהודי גאורגיה במוסקבה.
ב-2008 ניצב תמיר במקום ה-246 ברשימת עשירי ארצות הברית של פורבס, עם הון מוערך של 1.9 מיליארד דולר. במרץ 2009, הונו של תמיר ספיר הוערך על ידי פורבס ב-1.4 מיליארד דולר.
אחד המיזמים אליהם הצטרף תמיר בשנותיו האחרונות הוא מיזם קונופיצה (פיצה בגביע קונוס) האיטלקית, יחד עם איש עסקים יהודי-גאורגי מברצלונה.
קישורים חיצוניים
- יהודית הספל בן-דק, "אני לא משקיע מחוץ לניו-יורק. כאן זה המגרש הבטוח שלי", 5.7.2006, גלובס
- שירלי ששון-עזר, נהג המונית הגיאורגי שהפך לטייקון נדל״ן, באתר כלכליסט, 11 במאי 2010
- סוכנויות הידיעות, אירוע חובה בניו יורק, 2.6.2008, הארץ
- ולדימיר קוזולובסקי, הילרי קלינטון, תמיר ספיר וקבוצתו, 2.5.2006, בי.בי.סי, (ברוסית)
ערן אזרן, בערב ראש השנה: המיליארדר תמיר ספיר מת בארה״ב, באתר TheMarker, 27 בספטמבר 2014
הערות שוליים
- ^ רשימת 400 העשירים ביותר בארצות הברית: #160 תמיר ספיר, פורבס, 21.9.2006, (באנגלית)
- ^ חיים הנדוורקר, נהג המונית לשעבר רכש את בית האחוזה היקר בעיר, 18.1.2006, הארץ
31541507תמיר ספיר