תל חרסים
תל חרסים הוא תל הנמצא כקילומטר צפונית לכפר מנחם וניתנו לו זיהויים שונים, בהם אלתקה, צפמה ושעריים.
היסטוריה
בשנות ה-50 התל היה חסר שם, ואנשי כפר מנחם הסמוך ששוטטו במקום נתנו לו את הכינוי "תל חרסים" לאור ממצאים ארכיאולוגיים רבים שאספו במקום[1].
בשנת 1990 הוחל בחפירות מסודרות בתל ומאז התקיימו במקום לפחות 11 עונות עד שנת 2000. החפירות מומנו על ידי מועצה אזורית יואב, ושלוש אוניברסיטאות: בר אילן, קלרמונט בקליפורניה ומקגיל במונטיראול[2].
ממצאים
שטח התל כ-20-25 דונם.
עוד לפני תחילת החפירות, נמצא בתל לוח עשתורת עם תמונה של אישה המייצגת את עשתורת[1]. הלוחית תוארה על ידי משה ישראל:
- "הלוחית זעירה לפי מידותיה, יתר על כן (ולדאבון לבנו) גם שבורה שבר עתיק. לפי הערכה חסר מאורכה כשליש והיא כיום 4.5 ס"מ בגובהה. נשתמר החלק התחתון של הגוף. גם הידיים והזרועות חסרות, הן היו כנראה נטויות לצדדים בהחזיקן את מקלות הגבעולים שקצוותיהם נראים בתבליט. הדמות עצמה — אשר גובהה היום 3.4 ס"מ ואשר בולטת מעל הלוחית 0.4—0.2 ס"מ נמצאת במסגרת מלבנית המקושטת בכמה מקומות על־ידי קווים חרוצים לרוחבה. קוטר הגלגלים (כוכבים(? הנראים משני צדי הגוף 0.8 ס"מ וכנראה הוטבעו לתוך הלוחית. החותמת זזה (בצד ימין( בשעת הטביעה וכך מופיע החישוק בפעם נוספת."
- "הלוחית עשויה חרס אדמדם צרוף יפה והוכנה בתוך תבנית — דפוס אבן או מתכת. הגוף המגולף — אפילו המקוטע של היום — מראה השפעת אמנות מצרית מובהקת. עמידת הרגליים היא מצרית אופיינית: הגוף נראה מקדימה והרגליים בתפנית לצד. אילו היו נשארים הראש, התסרוקת וחלקי הגוף העליונים וודאי היינו מגלים סימנים נוספים של השפעה מצרית."
בחפירות בתל חרסים זוהו חמש שכבות[3]:
- שכבה V מתוארכת לתקופת הברונזה המאוחרת 2. על פי הממצאים נקבע שבמאה ה-14 תל חרסים הייתה יחד עם בית שמש ותמנה אחת מארבע ערים מדרום לממלכת גזר. הממצאים גם הצביעו על חורבנות רבים באותה תקופה[4].
- שכבה IV מתוארכת לתקופת הברזל 2.
- שכבה III מתוארכת לתקופה הפרסית[5].
- שכבה II מתוארכת לתקופה ההלניסטית–רומית.
- שכבה I מתוארכת לתקופה הביזנטית.
זיהוי
בתחילת שנות ה-60 הציע משה ישראל לזהות בתל חרסים את אלתקה. בשנת 1990 הוצע לזהות את תל חרסים עם צפמה ממכתבי אל-עמארנה[4].
ר' בירן שחפר בתל חרסים זיהה אותו בשנת 2000 עם שעריים[6]. פרופ' יגאל לוין הציע באותה עת לזהות את תל חרסים עם מורשת גת[7].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יהודה רות, עשתורת - אלילת הפוריות הכנענית, על המשמר, 8 ביולי 1955
- ^ שמואל גבעון, נחל ברקאי – 1998-2000, חדשות ארכיאולוגיות 116, 2004
- ^ אלי הדד, ח' א-תינה (כפר מנחם), חדשות ארכיאולוגיות 132, 9 בפברואר 2020
- ^ 4.0 4.1 גרשון גליל, ערי הממלכה הכנענית במאה הי"ד לפה"ס: היקפן ומעמדן המדיני, קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה, 1997, עמ' 24-26
- ^ מכורש עד אלכסנדר: תולדות ישראל בשלטון פרס, עמ' 193
- ^ עונת החפירות האחת עשרה בתל חרסים (נחל ברקאי), שנת 2000, אוניברסיטת בר־אילן, המחלקה ללימודי ארץ־ישראל ע״ש מרטין (זוס), 2002
- ^ פרופ' יגאל לוין, "מורשת גת: הצעת זיהוי חדשה לתל חרסים", בתוך: ש' גבעון (עורך), עונת החפירות האחת עשרה בתל חרסים (נחל ברקאי) 2000, אוניברסיטת בר־אילן, המחלקה ללימודי ארץ־ישראל ע״ש מרטין (זוס), 2002, עמ' 35-49
