תל אביב: חולות שהיו לכרך
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | נתן דונביץ' |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | ספר עיון |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת שוקן |
| תאריך הוצאה | 1959 |
| מספר עמודים | 245 |
תל אביב: חולות שהיו לכרך הוא ספרו של נתן דונביץ' שיצא לאור בשנת 1959 במלאת יובל שנים להקמת העיר תל אביב.
הספר, שיצא לאור בהוצאת שוקן, מורכב מסיפורים ומאנקדוטות מההיסטוריה של העיר מימיה הראשונים ועד לכתיבת הספר, וכן מ"כתבות צבע" עיתונאיות שקובצו מהמדור אותו כתב דונביץ' בעיתון "הארץ" על דמויות ואישים הפועלים בעיר בתקופה בה נכתב הספר. בספר 248 עמודים, והוא מחולק ל-16 פרקים ובהם עשרות תמונות.
התמונות הרבות המלוות את הספר הן צילומים בשחור לבן המתארים את תולדות העיר, מצילומיו הראשונים של אברהם סוסקין ועד לצילומים בני התקופה בה נכתב הספר.
חציו הראשון של הספר מתעד את תולדות העיר מיום הקמתה, דרך ימיה הראשונים של אחוזת בית, גירוש תל אביב, פריחת העיר בימי העלייה החמישית ועד להקמת מדינת ישראל. הספר מתעד את התהליכים שעברה העיר, וכולל מידע ביוגרפי רב לגבי מקימי העיר ובוניה, התפתחותה האורבנית והתהליכים ההיסטוריים אותם עברה העיר בארבעת העשורים הראשונים לקיומה. דמויות כחיים חיסין, מאיר דיזנגוף וישראל רוקח מתוארות באופן אוהד, בריבוי פרטים ואנקדוטות, ושפע של פרטים ביוגרפיים, אותם קיבץ הסופר מהדמויות הפועלות, שרבות מהן היו עוד בחיים, ויכלו לספר מכלי ראשון את סיפורן.
חציו השני של הספר נותן תמונה צבעונית ומשעשעת לעיתים של העיר בסוף שנות ה-50, כאשר לא הייתה עוד "תל אביב הקטנה", אך גם לא הכרך רווי גורדי השחקים שהפכה להיות. באותו הרגע בו בשדרות רוטשילד "לא נותר אפילו סוס אחד, וטנדרים, משאיות ותלת אופנים תפסו את מקומם". העיר שתיאורה עולה מן הספר אינה מקום אידילי. בעיות רבות כזיהום מי הים, העוני והדלות בשכונת מחלול, כמו גם אנקדוטות מחיי הפשע, אותם סיקר דונביץ' כעיתונאי, מתוארות ללא כחל ושרק. אך העיר מתוארת באהבה, על מגוון הדמויות הקטנות והגדולות של תושביה, החל בראש העיר באותם הימים, חיים לבנון וכלה ב"תופס הנחשים אבו ריאש". שוק הכרמל, וכיכר מגן-דוד מתוארים כ"לב ההומה" של העיר.