תזות על פוירבך
 | |
| כריכת החיבור לודוויג פוירבך וחתימת הפילוסופיה הגרמנית הקלאסית (אנ') מאת פרידריך אנגלס, בו פורסמו לראשונה ה"תזות על פוירבך", בשנת 1888. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | קרל מרקס |
| שפת המקור | גרמנית |
| סוגה | פילוסופיה, פוליטיקה |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1845 (1888) |
תזות על פוירבך (בגרמנית: Thesen über Feuerbach) הוא חיבור פילוסופי קצר, המכיל אסופה של אחת עשרה תזות אפוריסטיות, שנכתבו על ידי קארל מרקס בשנת 1845. הכותרת מתייחסת לביקורת כלפי הפילוסופיה של לודוויג פוירבך, אך מופנית לאידיאליזם הגרמני ולתולדות הפילוסופיה המערבית בכלל. החיבור נכתב במקור כמתווה בסיסי לפרק הראשון בספר האידאולוגיה הגרמנית. התזות, כמו גם הספר שעבורו נכתבו, לא פורסמו בימי חייו של מרקס. התזות ראו אור לראשונה רק בשנת 1888, כנספח לחיבור של פרידריך אנגלס.
החיבור ידוע בעיקר בשל התזה האחת-עשרה והאחרונה: "הפילוסופים רק פירשו באופנים שונים את העולם; אולם העניין הוא לשנותו" (בגרמנית: Die Philosophen haben die Welt nur verschieden interpretiert; es kommt aber darauf an, sie zu verändern).
רקע
בפברואר 1845 קארל מרקס גורש מצרפת על ידי שר החוץ, פרנסואה גיזו.[1] הוא מצא מקלט בבריסל, ואנגלס הצטרף אליו לאחר כמה חודשים, בתחילת חודש אפריל של אותה השנה. בבריסל מרקס החל לעצב לראשונה את מושג המטריאליזם ההיסטורי, והרעיון שביסוד השינויים המהותיים בהיסטוריה הפוליטית היה מאבק כלכלי בין מעמדות.
מרקס החל לעבוד על ספר המפרט את פילוסופיית ההיסטוריה החדשה שלו, תחת הכותרת "האידאולוגיה הגרמנית".[2] בקשר לפרויקט זה, כתב מרקס מערך של אחד עשר תזות ומכתמים ביחס לרעיונותיו של לודוויג פיירבאך, שהיה שותף לו בהשתייכות ל"הגליאנים הצעירים", וכמי שנחשב בעיני מרקס למבטא המודרני ביותר של המטריאליזם. אם כי לדעת מרקס לא הצליח לתאר מסקנות פוליטיות משביעות רצון מתוך תובנותיו הפילוסופיות. כאמור, "תזות" אלה נכתבו בתחילה כמתווה ראשוני לפרק הראשון בספר "האידאולוגיה הגרמנית", ורובן פותחו באריכות באותו חיבור.
היסטוריה פרסומית
למרות המאמצים המרובים למצוא מוציא לאור לספר האידאולוגיה הגרמנית, הוא לא פורסם במהלך חיי מרקס או אנגלס.[3] החיבור פורסם במלואו רק בשנת 1932 על ידי "מכון מרקס–אנגלס–לנין", בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של האיגוד ברית המועצות במוסקבה.
גם התזות לא פורסמו במהלך חייו של מרקס. החומרים נערכו מאוחר יותר על ידי אנגלס ופורסמו בפברואר 1888, כנספח לחיבורו לודוויג פוירבך וחתימת הפילוסופיה הגרמנית הקלאסית (אנ').[4] כתב היד המקורי של מרקס פורסם רק בשנת 1924 בתרגום גרמני ורוסי כחלק מארכיון מרקס-אנגלס, בכרך הראשון.[5]
סקירה כללית
מרקס מתח ביקורת חריפה על מה שתפס כמטריאליזם הרפלקסיבי של "ההגליאנים הצעירים" דוגמת פוירבך ועל תפיסתם את "מהות האדם" כמבודדת וכמופשטת, ולמעשה מנותקת מההקשר של יחסיו הכלכליים והחברתיים של האדם.[6] מרקס טען שהבנת מקורות האמונה הדתית לא הספיקה להתקדם לקראת חיסולה של הדת. במקום זאת להצהיר כי המבנה החברתי והכלכלי הבסיסי הוא שהוליד את האמונה הדתית וכי מדובר בטרנספורמציה של זה שהיה תנאי הכרחי לביטול הדת.[3]
"התזות" מזהות את הפעולה הפוליטית כאמת היחידה בפילוסופיה, ומתמצות בתזה האחת-עשרה המפורסמת. בעוד שהטקסט מבקש לשמור על עמדתו הביקורתית של האידיאליזם הגרמני, הוא מעביר את הביקורת הזו למונחי פראקסיס, מטריאלים, ופוליטיים. במקום עיסוק תאורטי אידיאליסטי אי עיסוק מטריאליסטי חסר, מרקס מעוניין בשינוי מוחשי בעולם.
שימושים בטקסט ואזכורים בתרבות
התזה האחת-עשרה שימשה את סרגיי פרוקופייב בקנטטה לרגל יום השנה העשרים למהפכת אוקטובר, אופ. 74.[7]
התזה האחת-עשרה נחרתה בכניסה לאוניברסיטת הומבולדט באונטר דן לינדן בברלין. מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה ציוותה על כך בשנת 1953 כחלק מהשחזור שנעשה באוניברסיטה בעקבות ההרס שגררה מלחמת העולם השנייה.[8]
התזה האחת-עשרה היא גם האפיטף של מרקס, החרוטה עלמצבתו בבית הקברות הייגייט בלונדון, יחד עם השורה האחרונה של המניפסט הקומוניסטי, "פועלי כל העולם, התאחדו".
הסופר והמרגל, ויטקר צ'יימברס (אנ') (ששלט בגרמנית ותרגם את הגרסה האנגלית משנת 1928 של במבי) פרסם תרגום משלו לתזה האחת עשרה בספר זכרונותיו: "Philosophers have explained the world; it is necessary to change the world" (בתרגום חופשי לתרגומו: "פילוסופים הסבירו את העולם; מן ההכרח לשנות את העולם.").[9]
התזה האחת-עשרה מצוטטת בסרט "החבר דב", בסצנה בה חה"כ לשעבר דב חנין תוהה בשיחה עם במאי הסרט, ברק הימן, האם פועלו היה מספיק כדי להביא לשינוי אמיתי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
התיזות על פוירבאך, באתר ויקיטקסט- "תזות על פוירבך" באתר מארכיון האינטרנט של מרקס-אנגלס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Lev Churbanov, "Preface" to Karl Marx–Frederick Engels Collected Works: Volume 5: Marx and Engels, 1845–47. New York: International Publishers, 1976, p. xiii.
- ^ Churbanov, "Preface" to Marx-Engels Collected Works: Volume 5, p. xiv.
- ^ 3.0 3.1 Churbanov, "Preface" to Marx-Engels Collected Works: Volume 5, p. xv.
- ^ Frederick Engels, Ludwig Feuerbach und der Ausgang der Klassischen deutschen Philosophie...Mit Anhang Karl Marx über Feuerbach von Jahre 1845 (Ludwig Feuerbach and the End of Classical German Philosophy ... With Notes on Feuerbach by Karl Marx 1845). Berlin: Verlag von J. H. W. Dietz, 1888; pp. 69–72.
- ^ Cyril Smith and Don Cuckson (trans.), Karl Marx: "Theses on Feuerbach", Marxists Internet Archive, 2002. www.marxists.org/
- ^ Churbanov, "Preface" to Marx-Engels Collected Works: Volume 5, pp. xiv–xv.
- ^ Gregor Tassie, Kirill Kondrashin: His Life in Music. Lanham, MD: Scarecrow Press, 2010, p. 186.
- ^ Lena Rohrbach and Thomas Schmidt, „Vorsicht Stufe!“ – Vorsicht Marx? Humboldt University, 2009.
- ^
Chambers, Whittaker (במאי 1952). Witness. Random House. p. 9. נבדק ב-13 בינואר 2018.
{{cite book}}: (עזרה)
33507164תזות על פוירבך