תיבת גומא
תֵּבַת גֹּמֶא היא תיבה העשויה מגומא פפירוס ונחמרה בחימר וזפת כדי למנוע חדירת מים, אליה הוכנס, משה על ידי יוכבד אמו, שביקשה להגן עליו מגזירת פרעה.[1]
התיבה הייתה עשויה מגומא - המזוהה עם הגומא פפירוס. התיבה בה הונח משה חוזקה "בַחֵמָר וּבַזָּפֶת".[2] צמח הפפירוס גדל לאורך גדות הנילוס ומצוי לרב באזור הדלתא של הנהר. צמח הגומא מגיע לגובה של 2.5 מטרים והוא מעוטר בעלים ופרחים. המצרים הקדמונים השתמשו בגומא כדי להתקין נעליים, מחצלות ואף סירות. לעשיית תיבת משה הספיק קנה אחד של גומא. את התיבה הניחה אם משה בין קני הסוף על שפת היאור כדי שלא תיסחף.[3]
המילה 'תיבה' מופיעה בעוד סיפור תנ"כי, תיבת נח. התיבה מסמלת הצלה. בשני הסיפורים, תיבת משה ותיבת נח, ניצלים השוכנים בה בחסדו של האל.
סיפור ידוע נוסף מהמזרח הקדום, בו היה שימוש לסל נצרים הוא סיפורו של סרגון מאכד, אשר אמו הכוהנת הפקירה אותו לחסדי הנהר.[4]
