תיאודור אנגל
תיאודור אנגל (25 בפברואר 1898– 2 במאי 1990)[1] היה רופא אורתופד, מחלוצי הפיזיותרפיה בארץ-ישראל.
ביוגרפיה
אנגל נולד בשנת 1898 לרודולף רפאל ויוהנה (חנה) בביריך שבגרמניה, בן למשפחה מסורתית. במלחמת העולם הראשונה לחם בצרפת. בסיום המלחמה, למד רפואה בפרייבורג, בבון, בגיסן ובפרנקפורט. בנוסף ללימודיו אנגל היה פעיל בתנועה הציונית "בלאו וייס". בסיום לימודי הרפואה התמחה באורתופדיה בבית החולים העירוני של ויסבאדן.
בהמשך אנגל התחתן עם עדית (בת אלברט) (1908-2004)[2].
בשנת 1928 ביקר אנגל בארץ ישראל, ובשנת 1934 עלו בני הזוג אנגל לארץ ישראל, לאחר שהייה קצרה בפריז. בשנת 1937 עלו הוריו ואחיו היחיד מקס.
אנגל היה ממקימי החברה "פלאוולגה" ליצירת מדרסים מחומר חדשני אשר עליו נרשם פטנט. בנוסף עסק אנגל שנים רבות עם מהנדס הכימיה מונסליזה במחקר על גבס סינתטי.
במרפאתו הפרטית הקים אנגל מכון לפיזיותרפיה.
אנגל עבד ככירורג אורתופד[3] בבית החולים הדסה תל אביב, בבית חולים הירקון בבית החולים הצרפתי ביפו שהיה ממוקם ברחוב יפת ובבית חולים תל-השומר עד הגיעו לגיל שמונים.
אנגל ורעייתו התגוררו ברחוב יונה הנביא 40 בתל אביב. לשניים נולד הבן יואל.
אנגל נפטר בח' באייר תש"נ, 1990. נטמן בבית הקברות קריית שאול.
לקריאה נוספת
- "אנגל, תאודור", בתוך: נסים לוי, יעל לוי, רופאיה של ארץ-ישראל, 1799–1948, מהדורה ב', זכרון יעקב: איתי בחור, 2012, עמ' 100.
הערות שוליים
- ^ תיאודור אנגל אתר חברה קדישא
- ^ אנגל עידית אתר חברה קדישא
- ^ ד"ר תיאודור אנגל ילקוט הפרסומים, 1058, 16 בדצמבר 1963, עמוד 486
