תיאה אלטרס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
תיאה אלטרס (1924 – 2004) הייתה אדריכלית קרואטית-גרמנית אשר הייתה ידועה במחקריה ופרסומיה על אנדרטאות יהודיות בהסן, גרמניה.
ראשית חייה
אלטרס נולדה בזאגרב, קרואטיה ב-11 במרץ 1924. היא גדלה במשפחה קרואטית-יהודית עשירה, הוריה היו ז'יגה ואלמה פיהרמן.[1]
במהלך מלחמת העולם השנייה נכלאה אלטרס יחד עם אמה ואחותה ילקה, במחנה הריכוז ראב. לאחר כניעת איטליה ושחרור המחנה, הצטרפה אלטרס לפרטיזנים עם אמה ואחותה.
חינוך
לאחר המלחמה חזרה אלטרס לזאגרב ונהפכה לחברה במפלגה הקומוניסטית של קרואטיה. היא סיימה לימודי תיכון ולאחר מכן למדה בפקולטה לארכיטקטורה באוניברסיטת זאגרב, וסיימה את לימודיה ב-1953. לאחר מכן, עבדה כאדריכלית בזאגרב והשלימה את לימודיה האקדמיים בפריז, צרפת.
עם שובה לזאגרב, היא התחתנה עם יעקב אלטרס ובשנת 1960 נולדה בתם היחידה אדריאנה. בשנת 1964 נאלץ בעלה לעזוב את זאגרב לציריך, שווייץ עקב הרדיפה של ליגת הקומוניסטים של קרואטיה. ב-1964 נמלטה אלטרס לאיטליה הודות לגיסה שהבריח אותה ואת בתה למדינה. מאיטליה עברה לקונסטנץ, גרמניה, שם עבדה במחלקת הבנייה העירונית של העיר. במשך שלוש שנים נסעה אלטרס בין קונסטנץ לציריך, שם עבד בעלה. ב-1968 היא קיבלה אזרחות גרמנית. אלטרס עזרה לבעלה לייסד את הקהילה היהודית המתחדשת בגיסן (גרמניה) ב-1978.
הישגים ופרסים
אלטרס חקרה את השרידים האדריכליים של בתי הכנסת לשעבר בהסן. בשנת 1989 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גיסן כהוקרה על מחקריה על יהדות העיר. בשנת 1995 היא זכתה בפרס הדוויג-בורגהיים-מדאיי על תרומתה. אלטרס זכתה גם במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. היא זכתה לתשומת לב עולמית בשל מחקריה ופרסומיה על גורל הקהילה היהודית ההרוסה בסן מ-1933 עד 1945. במהלך הקריירה שלה פרסמה מספר ספרים על יהדות האזור. נפטרה בגיסן ב-28 בספטמבר 2004.[2]
יצירות שפורסמו
- Stätten der Juden ב Gießen, Königstein i. Ts., 1998,מסת"ב 3-7845-7793-8
- בית כנסת בהסן – האם היה כתוב ב-1945?, Königstein i. Ts., 1988,מסת"ב 3-7845-7790-3
- Synagogen und jüdische Rituelle Tauchbäder und: Synagogen in Hessen – Was geschah seit 1945? Teil II, Königstein i. Ts., 1994,מסת"ב 3-7845-7792-X
- Synagogen und jüdische rituelle Tauchbäder בהסן – Was geschah seit 1945?, Die Blauen Bücher, Königstein i. Ts., Verlag Langewiesche, 2007,מסת"ב 978-3-7845-7794-4
קישורים חיצוניים
- ^ "Holocaust Survivors and Victims Database: Thea Altaras". מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה. נבדק ב-11 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Biographie Frau Dr. Thea Altaras" (בגרמנית). Jüdische Gemeinde Gießen. אורכב מ-המקור ב-2015-06-20. נבדק ב-2013-06-11.
הערות שוליים
- Altaras, Adriana (2011). Titos Brille. Köln: Kiepenheuer & Witsch. ISBN 978-3-462-04297-9.
- Romano, Jaša (1980). Jevreji Jugoslavije 1941-1945: žrtve genocida i učesnici narodnooslobodilačkog rata. Beograd: Jevrejski Istorijski Muzej, Saveza jevrejskih opština Jugoslavije.
36045570תיאה אלטרס