תחנת הרכבת ולדיווסטוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Russian Railways Logo.svg ולדיווסטוק
Handicapped Accessible sign.svg נגישה לבעלי מוגבלויות
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה 1893
מיקום
מיקום ולדיווסטוקולדיווסטוק ולדיווסטוק
אתרים סמוכים נמל ולדיווסטוק
מידע על התחנה
שירות רכבות הרכבת הטרנס-סיבירית
מנוהל על ידי רכבות המזרח הרחוק
בעלים מסילות הברזל הרוסיות
רציפים 8
קוד התחנה 98000

תחנת הרכבת ולדיווסטוק היא תחנת רכבת בולדיווסטוק שברוסיה, בקצה המזרחי של הרכבת הטרנס-סיבירית ותחנתה האחרונה. כמו כן מופעלים מהתחנה קוויAeroexpress (אקספרס פרימוריה) מתחנה זו לנמל התעופה הבינלאומי ולדיווסטוק (ולתחנת קנוויצ'י בנמל התעופה).

היסטוריה

מתכנן הפרויקט, האדריכל פ. באזילבסקי,[1] השתתף במעמד הנחת אבן הפינה לבניין התחנה במאי 1891 בנוכחות יורש העצר הנסיך ניקולאי אלכסנדרוביץ', הקיסר לעתיד ניקולאי השני. ב-2 בנובמבר 1893 התקיים טקס חגיגי של חנוכת התחנה ופתיחת קו הרכבת בתוואי ולדיווסטוק - אוסוריסק. בתחילה היה זה מבנה אבן עם גג ברזל, שהיה חד-קומתי באמצעו ודו-קומתי בקצותיו. רצפות הבניין חופו בלוחות חרס יפני, שנשמרו היטב עד היום.

בשנים 1910–1912, בשל בניית תחנת הרכבת מוסקבה ירוסלבסקי, תוכננה התחנה בוולדיווסטוק והורחבה על ידי המהנדס פלנסון בדמיון לתחנת ירוסלבסקי, מה שיצר תחנות גמורות מבחינה אדריכלית בשני קצוות הרכבת הטרנס–סיבירית. המבנה המקורי הפך לאחד מחלקי תחנת הרכבת. בחזית המערבית היה סמל הפסיפס של מחוז פרימורסיה, במזרח - סמל מוסקבה.

מאז 1924 החלה חזות המבנה להשתנות בהדרגה: הנשר הדו-ראשי הוסר, לוחות הפסיפס נעלמו מתחת לשכבת טיח ותבליטי קרמיקה מזוגגת על פולקלור רוסי ואגדות, וצבע החזית השתנה מצהוב לירוק. בשנת 1936 צויר פנים התחנה על ידי האמן גריגורוביץ' ועשרים שנה לאחר מכן ו. גראסימנקו צייר את אולם הכרטיסים, ויצר פאנל "המולדת הגדולה שלנו".

בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים נצבעו הקירות החיצוניים בירוק. שחזור המבנה, שבוצע בשנים 1994–1996 על ידי החברה הרוסית-איטלקית Tegola Canadese, קירב את המבנה למראה הטרום-מהפכני ההיסטורי והסמל הדו-ראשי הוחזר. בתחנה הוצבו ציורים של הקיסר פיוטר הגדול והנסיך מוראייב-אמורסקי.

בשנת 2017 נחנכה בתחנה אנדרטה לזכרו של הקיסר ניקולאי השני.

גלריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Лисовский В. Г. Архитектура России XVIII — начала XX века. Поиски национального стиля. — М.: Белый город, 2009. — С. 524—525. — 568 с. — (Энциклопедия мирового искусства). — מסת"ב 978-5-7793-1629-3.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0