בית סימה (ולדיווסטוק)
בית הכנסת בית סימה הוא מרכז החיים הדתיים של הקהילה היהודית בוולדיווסטוק. זהו בית הכנסת היחיד בפרימוריה והעתיק מבין הקיימים במזרח הרחוק של רוסיה.
המבנה ממוקם במרכז ההיסטורי של ולדיווסטוק, ברחוב החייל קומארוב. במשך יותר מ-70 שנה היה בניין בית הכנסת בבעלות המדינה. עם החזרת הבניין לקהילה היהודית בשנת 2005, שוב התחדש השירות בבית הכנסת, לאחר התיקון והשיפוץ נקרא בית הכנסת "בית סימה".
היסטוריה
לפני מהפכת פברואר של 1917 יהודים ברוסיה שמחוץ לתחום המושב הייתה הזכות לקיים חדר תפילה פרטי יחיד מושכר, ללא זכות בעלות. הקהילה היהודית בוולדיווסטוק, שמנתה כ-160 גברים בשנת 1911, שכרה חדר תפילה בבית מספר 19 ברחוב קומרובסקאיה (כיום רחוב החייל קומוארוב 5).
לאונטי (לייבה) סמיונוביץ' (שימנוביץ') סקידלסקי (1845–1916), סוחר הגילדה הראשונה, אזרח כבוד של ולדיווסטוק, השתתף במימון החברה לחקר מחוז אמור והמוזיאון שלה. הוא היה אחד התעשיינים הגדולים. הוא הציע, בנה ותרם לקהילה היהודית בית כנסת.
ב-5 באוקטובר 1916, שלושה ימים לפני מותו של סקידלסקי, התקיימה הנחת אבן הפינה ל"בתי הכנסת של הקהילה היהודית בוולדיווסטוק" ליד חדר התפילה הקודם. הבנייה בוצעה בתרומות פרטיות, התרומה הגדולה ביותר הועברה על ידי סקידלסקי. במקרים כאלה, יהודים ברוסיה הסכימו לעיתים קרובות לראשונה על הקמת "אחוזה אישית" ואז היו מבקשים אישור להתאים לכאורה את האחוזה המוגמרת לבית תפילה. בשנת 1917 הדת היהודית אושרה בחוק ובית הכנסת שנבנה הפך רשמית לרכוש הקהילה.
בסוף 1932 נסגר בית הכנסת על ידי הרשויות הסובייטיות, הקהילה היהודית בוטלה ונאסר על קיומה. מאז שנת 1933, מועדון מפעל הקונדיטוריה של ולדיווסטוק היה ממוקם בבניין בית הכנסת (כיום מפעל זה ממוקם בבית מספר 5 ברחוב שבצ'נקו) ופעל כאן עד ראשית שנות התשעים. תחילה הוא הוחלף בחנות של אותו מפעל והבניין שופץ שוב ושוב, נערכו בו הרחבות חדשות, כאשר רק החזיתות הדרומיות והמערביות שרדו את השיפוצים. בשנת 1996 ממשלת המחוז הכריזה על המבנה כאנדרטה אדריכלית בעלת משמעות אזורית ונאסר לפגוע בו.
ב-8 בספטמבר 2004 מסר מושל פרימוריה דאז, סרגיי דארקין לרב הראשי של רוסיה ברל לזר, המייצג את איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה (FEOR), מסמכים לזכות השימוש בבניין ללא הגבלת זמן ובחינם. FEOR, בתורו, העביר את הבניין לשימוש בלתי מוגדר וחופשי לידי הקהילה הדתית והתרבותית היהודית המקומית (מרכז ERCO). החזרת הבניין בפועל התרחשה בתחילת 2005.
בפברואר 2013 הכריז רבה של פרימוריה ו-ולדיווסטוק שמעון וראקין על תוכניות לשחזור ושיפוץ בית הכנסת. בקהילה היהודית של ולדיווסטוק, שמנתה כעת כ-300 חברים בשנת 2013, אמורים היו אנשי עסקים גדולים ממוסקבה לעזור במימון העבודות.
בסתיו 2013 החלו עבודות תיקון ושיקום בית הכנסת. השיקום בפועל יצא לדרך ביוני 2014. הספונסר הראשי לשיקום בית הכנסת היה הבנקאי הרוסי ולדימיר קוגן, ראש מועצת הנאמנים של הקהילה היהודית של ולדיווסטוק.
טקס הפתיחה של בית הכנסת המחודש נערך ב-18 בדצמבר 2015. בית הכנסת החל להיקרא "בית סימה" - לכבודה של סרפים "סימה" קוגן, אמו של ולדימיר קוגן.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בית סימה- בית סימה בשירות Yandex.Panorama
- בית סימה ב-Google Street View
- http://evrofilm.com/sladkaya-sinagoga-vladivostok-foto.html
