תותח 18 ליטראות
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| צוות תותח אוסטרלי בקרבות איפר, 28 בספטמבר 1917 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה מייצרת |
 הממלכה המאוחדת האימפריה הרוסית אירלנד פינלנד אסטוניה |
| שנת ייצור | 1904-1945 |
| מערכה מרכזית |
מלחמת העולם הראשונה המלחמה האנגלו-אפגנית השלישית מלחמת האזרחים ברוסיה מלחמת האזרחים האירית מלחמת העולם השנייה מלחמת ההמשך |
| מידע טכני | |
| רוחב | 1.91 מטר |
| משקל | 1.282 טון |
| צוות | 6[1] |
| מערכות נשק | |
| קליבר | 83.8 מ"מ ("3.3) |
| אורך קנה | 2.34 מטר |
| סוגי תחמיש | חודר שריון, עשן, גז, תאורה, תבערה, רסס, חנ"מ |
| משקל פגז | 8.4 ק"ג, 10 ק"ג עם המעטפת |
| זווית צידוד | 4.5° (דגם 1-4), 25° (דגם 5) |
| זווית עלרוד | 5°- עד 16°+ (דגם 1 ו-2), 30°+ (דגם 3), 37°+ (דגם 4) |
| מהירות לוע | 492 מטר לשנייה |
| טווח מקסימלי | 5,996 מטר (דגם 1 ו-2), 7,100 מטר (כשהגורר מחופר), 8,500 מטר (דגם 3-5) |
תותח 18 ליטראות (באנגלית: QF 18 pounder Gun, תותח מהיר ירי 18 ליטראות) היה תותח השדה הסטנדרטי בצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם הראשונה. בתקופת המלחמה הפך התותח לעמוד השדרה של הארטילריה הבריטית ויוצר במספרים גדולים (כ-10,500). כמו כן, השתמשו בו חילות חבר העמים הבריטי בכל זירות הלוחמה והחיילים הבריטים ברוסיה ב-1919. בתחילה הוא נגרר על ידי סוסים ובשנות ה-30 עבר לגרירה ממוכנת.
גרסתו הראשונה הוצגה ב-1904 וייצור גרסאותיו השונות נמשך עד 1942. בין שתי מלחמות העולם הוא היווה את הבסיס לתותח החדש בן ה-25 ליטראות שירש את מקומו כתותח העיקרי של בריטניה בסוף מלחמת העולם השנייה ולאחריה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שישה אנשים נדרשו להפעלתו. עוד 4 אנשים היו אחראים לאספקה רציפה של התחמושת ונשארו מאחורי הקווים עד למקרה הצורך, כך שהצוות המלא היה מורכב מ-10 אנשים
