תומאס ואן ארפה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
תומאס ואן אֶרפֶּה (ידוע גם כתומאס אֶרפֶּניוּס, ובשפות אירופיות Thomas van Erpe או Erpenius; 11 בספטמבר 1584 – 13 בנובמבר 1624) היה מזרחן הולנדי יליד גורינכן.[1] בשנת 1613 היה האירופי הראשון שפרסם ספר דקדוק לשפה הערבית.[2]
ביוגרפיה
לאחר סיום בית הספר בליידן, עבר לאוניברסיטת ליידן ובשנת 1608 קיבל את התואר השני. בעצת יוסף יוסטוס סקליגר, הוא למד שפות שמיות בעודו מתמחה בתאולוגיה. משם נסע לאנגליה צרפת איטליה וגרמניה, כשהוא יוצר קשר עם מלומדים והופך לתלמיד-חבר שלהם, וביניהם חבר לבלשנות והפילולוג איזק קזובון בצרפת, שנותר רעו הקרוב כל חייו. ערבית למד מהמצרי הקופטי יוסף ברבטוס (המכונה אבו דאקני הקופטי), ומאוחר יותר מהנציג המדיני המרוקאי יליד אנדלוסיה אחמד אבן קאסים אל-חג'ארי שהיה במשימה בצרפת.[3][4]
בוונציה הוא שיפר את יכולותיו בטורקית, פרסית, ובשפת הגעז האתיופית (השפה הקופטית). לאחר היעדרות ארוכה חזר להולנד בשנת 1612, ובפברואר 1613 מונה כפרופסור לשפות המזרח, לא כולל עברית, באוניברסיטת ליידן. עם התיישבותו בליידן ובהשפעת פרנסואה סבארי דה ברבה, אשר הקים בית דפוס פרטי לערבית בפריז, ואן ארפה הקים אף הוא בביתו הפרטי בליידן בית דפוס לערבית, תוך השקעת כסף רב מהונו להכנת סדר הדפוס ולחיתוך אותיות הכתב הערבי.[5] בשנת 1916 הנהגת האוניברסיטה הקימה לכבודו מכון לחקר העברית והוא מונה לראשה. בשנת 1620 הוא נשלח על ידי "מדינות הולנד" לשכנע את הוגי הדעות ואנשי הדת הפרוטסטנטית-הוגנוטית פייר דומולין ואנדריי ריבט להתיישב בארצם, ובמסעו השני אכן הצליח לשכנע את ריבט לבא לליידן.
מעט אחרי שובו, ארפה מונה למתרגם הרשמי של המדינה, ובמסגרת זו תרגם וענה למכתביהם של המלכים והנסיכים המוסלמים בני משפחות המלוכה באסיה ובאפריקה.[6] שמו נישא עתה לפניו בכל אירופה, ומלכי אנגליה וספרד, ההגמון של סביליה, ונסיכים נוצרים אחדים, כולם הציעו לו הצעות נדיבות עבור משרה אצלם, אך הוא סירב לעזוב את ארצו.
הוא שקד על הוצאת הקוראן עם תרגום ללטינית, אך מת בטרם עת בליידן, ב-13 בנובמבר 1624 והוא בן ארבעים בלבד.[6]
ספרייתו
ספרייתו הכוללת כתבי יד רבים, מכתבים וספרים בשפות המזרח וביניהם שישה כתבי יד לא מתוארכים בשפה המלאית (ממלזיה), נרכשה בידי ג'ורג' וילייארס הדוקס מבקינגהם, עבור אוניברסיטת קיימברידג' והועברה לשם בשנת 1632 בידי הספרן אברהם ווילוק.[7][8]
ספריו
- דקדוק ערבי, גרמטיקה ערביקה (Grammatica arabica) על דקדוק השפה הערבית הודפס לראשונה בשנת 1613 ויצא בעשרות מהדורות מאז.[9]
- יסודות השפה הערבית, רודימנטה לינגואיי ערביקאי (Rudimenta linguae Arabicae) משנת 1620[10]
- דקדוק עברי כללי, גרמטיקה עבריי גנרליס (Grammatica Ebraea generalis) יצא לאור בשנת 1621
- דקדוק ארמי סורי, גרמטיקה כלדיאה אק סיריה (Grammatica Chaldaea ac Syra) יצא לאור בשנת 1628
- מהדורה ערוכה של ספרו של ג'ורג' אלמקין תולדות שפת הנוודים (הסרצנית) הערבית והלטינית (Historia Saracenica, Arabice & Latine)[11][12]
- מזמורי דוד במלכים ובנביאים מסורית ללטינית, פסלמי דוידי רגיס את פרופטיי לינגואה סיריאקה (Psalmi Davidis Regis et Prophetae lingua syriaca)
- (בערבית) תורת משה - תרגום חמישה חומשי תורה לערבית עם הקדמה בלטינית, תורת מוסא אן נביא... איד אסט פנטטיוכוס מוזיס ערביקה (Tūrāt Mūsā an-nabī ... id est Pentateuchus Mosis arabicè) יצא לאור בשנת 1622
לקריאה נוספת
- הערך Erpenius, Thomas, יו צ'יזהולם, אנציקלופדיה בריטניקה מהדורת 1911, כרך 9, עמודים 753–754
קישורים חיצוניים
- תיעוד, סריקות ותמלילים מקוונים של כל ספריו (באתר PRDL - לספרות טרום רפורמה בכנסייה הנוצרית, אתר של המכון לכתבי יד של המכון הנוצרי פרוטסטנטי על שם יוניוס מיסודה של אוניברסיטת קלווין). האתר מונה את ספריו וכן הוצאות של הספרים עם הערות מאוחרות יותר, ומאמרים בכתבי עת פרשניים ומדעיים. (הקישורים הם לאתרים המחזיקים את עותק הספר או המאמר כמו גוגל ספרים, או אתר כתבי העת המדעיים JSTOR)
הערות שוליים
- ^ בריטניקה, עמוד 753
- ^ (באנגלית) מזרחנות, אשורולוגיה והמקרא, עמוד 4, מתוך מונוגרפים על התנ"ך העברי כרך עשר, הוצאת שפילד בפניקס, 2006. מסת"ב מסת"ב 978-1-905048-37-3
- ^ אלסטייר המילטון (באנגלית) נוסע מצרי בממלכת המכתבים ירחון מכוני ורבורג וקורטלנד, כרך 57 (1994) עמודים 123–150 (באתר כתבי העת המדעיים JSTOR)
- ^ אירופה בעיניים ערביות, 1578-1727, מאת נאביל י' מטאר, עמ' 75.
- ^ בריטניקה, עמודים 753–754
- ^ 6.0 6.1 בריטניקה, עמוד 754
- ^ כתב היד המלאי העתיק ביותר: תרגום מהמאה ה-16 של עקאיד מאל נפאשי, מאמרו של סייד מוחמד נקיב אל-אטאס, מחלקת הפרסומים אוניברסיטת מלזיה, קואלה לומפור, 1988, מסת"ב מסת"ב 967-9940-25-X, עמודים 2,3 (אתר משרד החינוך המלזי)
- ^ (באנגלית) תולדות אוספי קיימברידג' בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'
- ^ (באנגלית) על גרמטיקה ערביקה, באתר ארכיון המרשתת
- ^ (באנגלית) על רודימנטה לינגואיי ערביקאי באתר ארכיון המרשתת
- ^ על הספר תולדות שפת נוודי המזרח, הערבית והלטינית (בארכיון המרשתת)
- ^ בריטניקה עמוד 754
