תומאס גירטין
_by_Henry_Edridge.jpg) |
תומאס גירטין (באנגלית: Thomas Girtin; 18 בפברואר 1775 – 9 בנובמבר 1802) היה צייר מים וחרט אנגלי. חברו של ויליאם טרנר. גירטין מילא תפקיד מפתח בהכרת צבעי המים כצורת אמנות מכובדת.
חייו
תומאס גירטין נולד בסאות'ווארק, לונדון, בנו של יצרן מברשות עשיר ממוצא הוגנוטי. אביו נפטר בזמן שתומאס היה ילד, ואמו התחתנה עם מר ווהן, שרטט. גירטין למד רישום כילד (השתתף בשיעורים אצל תומאס מלטון), ולמד אצל אדוארד דייס (1763–1804), צייר מים טופוגרפי.[1]
גירטין האמין כי מילא את תקופת חניכותו בת שבע השנים, אם כי ישנם דיווחים לא מאושרים על עימותים בין המורה לחניך, שהביאו לכך שגירטין נכלא כחניך עקשן. אבל אין ספק שדייס לא העריך את כישרונו של תלמידו, וזלזל בו גם לאחר מותו בגיל צעיר.
בגיל צעיר התיידד גירטין עם ויליאם טרנר והם הועסקו בהדפסים ובצבעי מים. גירטין הציג באקדמיה המלכותית לאמנויות משנת 1794. הרישומים האדריכליים והטופוגרפיים שלו ביססו את המוניטין שלו. השימוש שלו בצבעי מים לנופים היה כזה שיוחס לו הקרדיט של יצירת אווירה רומנטית. הוא יצא למספר סיורי שרטוטים, בצפון אנגליה, צפון ויילס ומדינת מערב אירופה.
בשנת 1799 הוא נקשר לפטרונים משפיעים כמו ליידי סאת'רלנד ואספן האמנות סר ג'ורג' ביומונט.
בשנת 1800 התחתן עם מרי אן בורט, בת ה-16, בתו של צורף אמיד, והקים בית ליד הייד פארק, בסמוך לצייר פול סנדבי. ב־1801 הוא הפך למבקר רצוי בבתי הכפר של פטרוניו כמו הארווד ווד וטירת מולגרב, והצליח לגבות 20 גינאה תמורת כל ציור, אך בריאותו הלכה התדרדרה.
בסוף 1801 ותחילת 1802 בילה חמישה חודשים בפריז, שם צייר צבעי מים ועשה סדרה את רישומי עפרון אותם חרט עם שובו ללונדון. הם פורסמו בפריז לאחר מותו.
באביב ובקיץ 1802 הפיק גירטין פנורמה של לונדון, "איידומטרופוליס", בגובה של 6 מטר ורוחב של 30 מטר שהוצגה בהצלחה באותה שנה. הפנורמה הייתה בולטת בזכות הטיפול הנטורליסטי שלו באור האורבני ובאווירה.
בנובמבר אותה שנה נפטר גירטין בחדר הציור שלו. הוא נקבר בחצר הכנסייה של סנט פול, קובנט גארדן בלונדון.
עבודתו
נופיו המוקדמים של גירטין דומים לרישומים טופוגרפיים מהמאה ה-18, אך בשנים מאוחרות יותר פיתח סגנון רומנטי נועז יותר, שהשפיע לאורך זמן על הציור האנגלי. הנוף של הצפון עודד אותו ליצור פלטת צבעי מים חדשה של חומים חמים, אפור צפחה, אינדיגו וסגול. הוא זנח את המנהג של הצללה תחתונה ואז הוספת כתמי צבע פסטליים, לטובת משיכות מכחול רחבות של צבע חזק.
הוא התנסה בשימוש בעט, דיו חום ולכה, כדי להוסיף גוונים עשירים יותר. על פי הדיווחים, מותו המוקדם של גירטין גרם לטרנר להעיר: "לו היה תום גירטין חי הייתי צריך לגווע ברעב."
תערוכות ורטרוספקטיבות
במוזיאון הבריטי ובמוזיאון ויקטוריה ואלברט יש אוספים של עבודותיו.
המוזיאון הבריטי קיבל אוסף גדול של ציורי צבעי מים של גירטין מהאספן צ'יימברס הול.[2]
ביולי 2002 ארגנה גלריית טייט בריטניה תערוכה, "תומאס גירטין: אמנות האקוורל", שמטרתה "לחשוף את גאונותו הטכנית".[3]
גלריה
-
פנים מנזר לינדיסארן -
חורבות מנזר לינדיסארן -
מנזר גייסבורו ביורשייר -
ליד גבול סקוטלנד -
כנסיית קירקסטייל, יורקשייר -
סנט דניס בפריז -
ליד כנסיית בולטון
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Morris, Susan. "Girtin, Thomas". Oxford Dictionary of National Biography (online ed.). Oxford University Press
- ^ Collections Online | British Museum, www.britishmuseum.org
- ^ Dorment, Richard. Drowning in watercolours The best work by Turner's rival Thomas Girtin.... The Daily Telegraph 24 July 2002
29517248תומאס גירטין