תוכנית מקומות ישיבה
.jpg)
תוכנית מקומות ישיבה היא תרשים או סדרה של הוראות, בהן מוסבר מהם מקומות הישיבה האפשריים במתקן מסוים, כגון אולם קולנוע או מטוס נוסעים.
ארוחות רשמיות
תוכנית הישיבה מכוונת אורחים ומשתתפים באירוע למקום מושבם. באירועים משפחתיים התוכנית נקבעת בדרך כלל לפי ההיכרות והקרבה בין המוזמנים.
תוכנית הישיבה לסעודה בעולם הרומי
בעולם הרומי מקובל היה לארגן את הריהוט לסעודה במתכונת של "טרקלין", כלומר שלוש ספות מסודרות בצורת האות "ח". במרכז הספה האמצעית ישב האדם הבכיר באירוע, ושאר האורחים ישבו לימינו ולשמאלו על פי מידת חשיבותם בסדר יורד.
דוגמה לדיון בסדר ישיבה זה ניתן למצוא במקורות ישראל:
כיצד סדר היסב? בזמן שהן שתי מיטות, גדול מיסב בראשה של ראשונה, שני לו למטה הימנו. בזמן שהן שלוש מיטות, גדול מיסב בראשה של אמצעית, שני לו למעלה הימנו, שלישי לו למטה הימנו
— תוספתא, ברכות ה' ה'
דוגמה נוספת לסדר חברתי זה ניתן למצוא בתיאור סדר המסובים לסעודה בהגדה של פסח:
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק
.
ברשימה זו מופיעים חמישה מן החכמים החשובים בדורם, אולם סדר הרשימה אינו ברור. יש המבקשים להסביר את סדר הרשימה כמבוססת על עולם הנימוסים הרומי שהיה מקובל באותם ימים גם בקרב חכמי ישראל (כולל מנהג ההסבה שהפך לנוהג בליל הסדר), ולומר כי החכמים מוזכרים על פי סדר ישיבתם (משמאל לימין) על הספה המרכזית בטרקלין כפי שראה אותם מי שעמד מול פניהם. האיש החשוב ביותר בחדר, רבי אלעזר בן עזריה שהיה ראש הסנהדרין, מוזכר שלישי ברשימה כיוון שישב במרכז הספה. לימינו ישב החכם המארח, רבי עקיבא (המוזכר רביעי ברשימה), שבני ברק הייתה עירו, ולשמאלו ישב החכם החשוב של הזמן רבי יהושע בן חנניה (המוזכר שני ברשימה). שני החכמים החשובים פחות, רבי יהושע בן חנניה (המוזכר ראשון) ורבי טרפון (המוזכר חמישי), יושבים בשני קצות הספה.
ישיבות עסקים
בחירת מקום הישיבה סביב שולחן הישיבות בפגישה עסקית משפיעה רבות על יכולתו של המשתתף להציג את עמדתו ולהביאה לידי ביטוי בתהליך קבלת ההחלטות. בחירת המקום נגזרת בין היתר מן העולם התרבותי בו מתקיימת הישיבה (בעולם מערבי האדם החשוב בחדר ישב בראש השולחן, בעוד שבעולם המזרח מקובל להושיב את האדם החשוב במרכז אחד מצידי השולחן) וממידת הקרבה בין המשתתף ובין האדם המשפיע בחדר[1].
שיבוץ אורחים לשמחה משפחתית
דוגמה נפוצה לצורך בארגון מקומות הישיבה היא שיבוץ האורחים המוזמנים לשמחה משפחתית, דוגמת חתונה. הצורך להושיב את האורחים במתכונת שתאפשר להם להפיק את המיטב מן הערב, ולבלות עם אורחים אחרים המוכרים להם ויש להם נושאי שיחה משותפים, הוביל ליצירת מערכות מחשב ייעודיות המתחשבות במכלול השיקולים. מערכות אלו מציגות את האילוצים הקיימים (בעיקר תוכנית השולחנות וסידורם באולם) ומאפשרות לשבץ את האורחים תוך התחשבות בסיכוי שיגיעו לאירוע[2].
טיסות
במטוס נוסעים, התוכנית משמשת לביקורת ולפיקוח על כך, שכל נוסע נמצא במחלקה שבו הוא אמור להיות.
תוכנית מקומות הישיבה כמקור הכנסה
בשנים האחרונות הפכה תוכנית מקומות הישיבה למקור הכנסה עבור חברות התעופה, הגובות תשלום עבור "הזכות" לבחור את המושב או עבור שיבוץ יחד לקבוצת מושבים. תהליך זה, שהחל כאמצעי להגדלת הכנסות בחברות הלאו קוסט, התפשט ומקובל כיום כמעט בכל חברות התעופה. עיתוני התיירות מנסים מעת לעת להציע שלל עצות כיצד "לעקוף את השיטה" ולהוזיל את האפשרות לשיבוץ בתוכנית מקומות הישיבה של המטוס[3][4].
בידור
בתיאטראות ובבתי קולנוע, תוכנית מקומות הישיבה מאפשרת לקהל הלקוחות לבחור מראש היכן הם מעוניינים לשבת.
סיווג מקומות ישיבה מועדפים
מאחר שלא קיים שוויון בין כל מקומות הישיבה באולם המופעים בהיבט התמורה שהם מציעים ליושב בהם, בחירת המושב המתאים להעדפותיו של הצופה יש השפעה רבה על ההנאה שיפיק מן המופע. בעלי האולמות מגדירים לרוב את מקומות הישיבה המועדפים והנחותים, וגובים עליהם מחיר גבוה יותר או נמוך יותר בהתאם. ככל שהמופע מבוקש יותר כך ניתן לגבות יותר מן הלקוח המבקש לשבת במושב המועדף עליו. על מנת לסייע ללקוחות לבחור מקום ישיבה טוב באולמות שאינם מוכרים להם (בעיקר תיירים), קיימים אתרי אינטרנט המציעים שירות של המלצות על מושבים מועדפים לאור דירוג של אלו שביקרו במקום[5].
לקריאה נוספת
- ג'פרי הרמן, "פרסאי בצרכי סעודה בקיאי מינייכו": נימוסי שולחן ותרבות פרס בתלמוד הבבלי, בתוך: ציון - רבעון לחקר תולדות ישראל, החברה ההיסטורית הישראלית, שנה עז, ב, תשע"ב
- צבי פלג, הישיבה, ההסבה והריהוט ששימש בסעודה בתקופת המשנה והתלמוד, אלול תשנ"ח 1988
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
29168452תוכנית מקומות ישיבה