תודוס הרופא
| לאום | יהודי |
|---|---|
| לימודי רפואה | האסכולה ההרופילית באלכסנדריה |
תודוס הרופא (או תודרוס הרופא[1]) היה רופא ארצישראלי שחי בדור השלישי לתנאים.
וא מופיע במשנה[2] כבעל מקצוע בר-סמכא, שהיה מומחה באנטומיה ובהיסטרטקטומיה באדם ובבעלי חיים. ככל הנראה למד רפואה מהאסכולה ההרופילית באלכסנדריה, ואף לימד רפואה לרופאים נוספים בארץ ישראל.
קביעת הלכה על פיו
ה כאשר נשאל רבי טרפון בלוד על פרה שניטל רחמה[3], פסק שהיא טרפה. אולם כשבא המעשה לפני הסנהדרין ביבנה העידו משמו של תודוס הרופא שבאלכסנדריה מבצעים תהליך ויויסקציה במהלכו מוצא הרחם של הפרה לפני יציאתן מהעיר, במטרה למנוע את התרבותן, ועל אף זאת הן נשארות בחיים זמן רב. על סמך דבריו דחו את פסקו של רבי טרפון[4], והוא הוצרך לשלם באמצעות חמורו, מה שטבע את מטבע הלשון ""הלכה חמורך, טרפון".
במקום נוסף[5] סמכו חכמים עליו בדבר הלכה, כשהביאו קופה מליאה עצמות לבית כנסת אחד, והיה ברור שיש שם עצמות מכמה מתים, אך לא היה ברור אם יש שדרה אחת שלמה של מת אחד - שרק באופן זה הוא מטמא טומאת אוהל, ובחן תודוס הרופא עם הרופאים שעמו את העצמות ואמרו כי אין שם שדרה אחת שלמה של אדם אחד.
קישורים חיצוניים
- רבי אהרן הימן, "תודוס הרופא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט.
- מאיר בר-אילן, הרפואה בארץ-ישראל במאות הראשונות לספירה, קתדרה 91 (ניסן תשנ"ט), עמ' 57–66.
הערות שוליים
- ^ ירושלמי בברכות (פ"א ה"א)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף כ"ח עמוד ב'.
- ^ ובספר מחצית השקל (יורה דעה, סימן מה, סעיף קטן ג') הוכיח שהשאלה היתה על פרה שנחתך רחמה, ועל כך העיד תודוס הרופא שבאלכסנדריה חותכים את הרחם.
- ^ ראו: אריה שושן, מקורות רפואה, רחובות תשל"ט, עמ' 22.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף נ"ב עמוד א'.