תאוריה של צדק
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה, כולל של הערות השוליים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה, כולל של הערות השוליים. |
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספר ריקה. תאוריה של צדק הוא ספר פרי עטו של הפילוסוף האמריקאי ג'ון רולס. הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1971, עבר מספר עדכונים לצורך הפצתו בתרגומים שונים ונערך מחדש בשנים 1975 ו-1999. בספרו, רולס מנסה לפתור בעיות חברתיות של צדק חלוקתי.
הספר מבטא את ביקורתו הגדולה של רולס כנגד תורת התועלתנות. לדעת רולס עקרונות צדק נכונים לחברה מתקבלים "במצב התחלתי", מצב בו האנשים בחברה היפותטית נמצאים תחת "מסך הבערות". רולס מאמין כי ב"מצב ההתחלתי" יחליטו בני הקבוצה פה-אחד לאמץ שני עקרונות מרכזיים: עיקרון החירות ועקרון החלוקה הצודקת של טובין כלכלים-חברתיים.[1]
תאוריה
רולס פותח את התאוריה שלו בטענה הבאה: בתחומים חברתיים העיקרון היסודי ביותר הוא צדק. בלב תורת הצדק של רולס עומדים שני עקרונות: הראשון - שוויון בחלוקה של חירויות יסוד. לכל אזרח יש זכות שווה למערכת המקיפה ביותר של זכויות יסוד שמתיישבת עם הענקה של אותם זכויות לכל האחרים. השני - אי שוויון בחלוקת משאבים מוצדק בשני תנאים: א. אם אי השוויון הוא תוצאה של הישגים שונים בתנאים של תחרות הוגנת בהזדמנויות שוות. ב. אם אי השוויון פועל לטובת החלשים ביותר. תנאי זה זוכה לשם "עקרון ההפרשיות". ניתן לפשט את שני העקרונות הללו לטענה שאי שוויון הוא מוצדק רק אם הוא עובד למען כולם.
רולס מבסס עקרונות אלו בעזרת תרגיל מחשבתי העונה לשם "המצב ההתחלתי" (חלופה ל"מצב הטבעי" של הוגי האמנה החברתית). "המצב ההתחלתי" הוא מצב היפותטי בו מתאספים קבוצה של אנשים, שאינם שייכים לאף קבוצה קיימת, השרויים במצב של שוויון מוחלט, נטולי הבדלים, ותכונותיהם היחידות הם אלו המשותפות למין האנושי כולו. ברצונה של קבוצה זו להקים ישות חדשה, בין אם היא חברה או מדינה. לצורך הקמת ישות זו על חברי הקבוצה להחליט מהם עקרונות הצדק והמוסר אשר יהוו את הבסיס להתנהלות חייהם המשותפים ולהתנהלותם של המוסדות הציבוריים שיפעלו בישות. לטענתו של רולס עקרונות הצדק ההוגנים עבור החברה, הם אותם העקרונות אשר עליהם יסכימו חברי הקבוצה בעזרתו של תרגיל מחשבתי אותו הוא מכנה "מסך הבערות".[2] על פי רולס "מסך הבערות" הוא מצב בו כל חבר קבוצה ב"מצב ההתחלתי" מכיר את חוקי הטבע והמדע אך נמנעת ממנו הידיעה אודות מי הוא; מה מעמדו בחברה ובאיזו תקופת חיים הוא נמצא; כלומר - "מסך הבערות" מסנן כל פרט מזהה ודעה קדומה שיש לאדם לרבות מידע כלכלי או חברתי שבעזרתו הוא יוכל לקבל החלטות על חלוקת המשאבים. לדעת רולס, למשל, חברי הקבוצה יכולים להכיר מונחים כלכליים כמו קפיטליזם או סוציאליזם, אך תחת "מסך הבערות" הם אינם יודעים באיזו גישה הם תומכים.
שני עקרונות של צדק
לפי "תיאורית הצדק" הרולסיאנית, כל האנשים הנמצאים ב"מצב ההתחלתי" יחליטו פה אחד על שני עקרונות של צדק המהווים את העקרונות והכללים הצודקים לניהול החברה.
- עקרון החירות - "לכל פרט ישנה זכות שווה לחירות מרבית השווה לזכותם של האחרים".[3]עיקרון זה דן במכלול של חירויות יסוד הקיימות לכל אדם; חירויות שאינן ניתנות לערעור ומהוות תנאים פוליטיים חברתיים הכרחיים למימוש שני ההכשרים המוסריים של אזרחים שווים וחופשיים - היכולת לחוש של צדק, והיכולת לפיתוח עיצוב ושינוי תפיסות של טוב. עיקרון החירות מדגיש כי ההגבלות על החירויות צריכות להיות מוטלות באורח הדדי ושווה ובמיוחד ההכרח להגבלת החירות האישית ככל שזו פוגעת בחירותו של הזולת. חשיבותו של עיקרון זה נובעת מכך שהצדדים למשא ומתן מייצגים קבוצות אוכלוסיות שונות ומיחסים חשיבות עליונה לחירויות כך שבמצב ההתחלתי האדם לא יכול לדעת אם בתנאים של היעדר חירות הוא יהיה הפוגע והמגביל או שמא הוא יהיה הנפגע והמוגבל בחירותיו.[4]
- עיקרון החלוקה הצודקת של טובין כלכלים-חברתיים - עקרון זה מתחלק לשני תתי-עקרונות. עקרון המשנה הראשון – "עקרון ההזדמנות השווה". לפי עקרון זה, על המדינה לפתח מערכת חינוך שבה ימצא כל אדם אפיק מתאים לפיתוח כישרונותיו בלא תלות במגבלותיו הכלכליות או במעמדו החברתי. עקרון זה עוסק בשוויון, אך לא בהכרח קובע תוצאה שווה. תוצאתו היא אי-שוויון כלכלי-חברתי שהרי במשרות השונות קשורות מידות שונות של עצמה שלטונית וכן מנות שונות של גמול בצורת טובין כלכליים. בנוסף העיקרון מבטא צדק נוהלי הוגן, שכן הוא קובע מהם ההליכים לקבלת אנשים למשרות ומתן הזדמנות שווה בנסיבות בהן ניתן חינוך נרחב לכל. עצם הפעלת עיקרון שהוא צודק מאפשר תוצאות צודקות יותר.[5] עקרון המשנה השני הוא "עקרון הפער" (The Difference Principle). לפי עיקרון זה, אי שוויון כלכלי חייב להיות לטובת אלה שמצבם הכלכלי הוא הגרוע ביותר. אם החלוקה הלא שוויונית משפרת את מצבן של השכבות הנמוכות לעומת מה שהיה מצבן במקרה של חלוקה שוויונית - הרי שהיא נחשבת לצודקת. לפי עיקרון זה יש לבחור בסדר החברתי-כלכלי שבו בהיעדר שוויון, מצבן של השכבות הנמוכות בחברה יהיה הטוב ביותר תחת התנאים הנתונים.[6]
מסרו העיקרי של רולס
רולס מציע את עקרון ה"מקסימין" (Maximin) ככלל מנחה אשר על פיו יחלקו אנשי המצב ההתחלתי את הטובין הראשוניים במדינה הצודקת. לפי עיקרון זה, בתנאי אי וודאות ייבחרו הפרטים באלטרנטיבה "הרעה במיעוטה", דהיינו הטובה ביותר מבין שאר התוצאות הגרועות אשר נובעות מהאלטרנטיבות המתחרות. כלומר, כאשר צריך לבחור בין חברה שמייצרת יותר אך הייצור מתחלק בצורה לא שוויונית, הפרט יהיה מעוניין לחיות בחברה סוציאל-דמוקרטית, בה הסך הכול יהיה קטן יותר, אבל חלקו של החלש ביותר יהיה הגדול ביותר האפשרי. לדעת רולס, עדיף את המצב המאוזן ביותר, כך שמצבו של הגרוע ביותר יהיה הטוב ביותר האפשרי.
לקריאה נוספת
- John Rawls, A Theory of Justice Oxford University Press (1971)
- יוסי דהאן "צדק כהוגנות- תורת הצדק של ג'ון רולס" תאוריות של צדק חברתי כרך ב 32, 33-35 (2007)
- דניאל אטס ודוד הד, מורה צדק עיונים בתורתו של ג'ון רולס,24 (2009).
- Allan Bloom, "Justice: John Rawls Vs. The Tradition of Political Philosophy," The American Political Science Review, Vol. 69, No. 2. (Jun., 1975), pp. 648–662
- Thomas Nagel, "Rawls on Justice," The Philosophical Review, Vol. 82, No. 2. (Apr., 1973).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ John Rawls, A Theory of Justice, Oxford University Press, 1971
- ^ יוסי דהאן, כרך ב, צדק כהוגנות- תורת הצדק של ג'ון רולס, תיאוריות של צדק חברתי, האוניברסיטה הפתוחה, 2007, עמ' 33-35
- ^ רולס, בעמ' 60.
- ^ דניאל אטס ודוד הד,, מורה צדק עיונים בתורתו של ג'ון רולס, הוצאת מאגנס, 2009
- ^ יוסי דהאן, עמ' 48–50.
- ^ רולס, בעמ' 302.
23817709תאוריה של צדק