שרה חתן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שרה חתן
לידה 1932
פטירה 2012 (בגיל 80 בערך)
מקום מגורים שתולה

שרה חתן (1932– יולי 2012) הייתה יזמת ישראלית, זוכת פרס ראש הממשלה ליזמות, מדליקת משואת יום העצמאות ה-58.

ביוגרפיה

שרה חתן נולדה בשנת 1932 בכורדיסטן ועלתה לארץ ב-1951. שרה התייתמה מאמה בגיל 9 וגידלה את אחיה הצעירים. שרה נישאה בגיל צעיר לחתן חתן ונולדו להם 14 ילדים. היא התגוררה במושב אלקוש, שם גידלה טבק, ומכרה ירקות לשכנים.

ב-1969 הוקמו על גבול הצפון חמישה יישובים: שתולה, זרעית, נטועה, דובב ואביבים.

עם הקמת היישוב שתולה, שרה חתן ובני משפחתה הסכימו לעבור ליישוב, בו עיבדו מטעי אפרסקים ותפוחים, וגידלו תרנגולות וכבשים. הם הכינו מהחלב גבינות ולבנה, ומהצמר גרביים וליפות רחצה.[1]

שרה נפטרה ביולי 2012.

מסעדת חמדת הגליל

ב-1995 הקימה שרה יחד עם בתה, אורה, מסעדה כורדית אותנטית בשם "חמדת הגליל" ומספר חדרי אירוח, וכך הפכו השתיים לחלוצות בתחום התיירות בגליל המערבי ואף זכו בפרס ראש הממשלה ליזמות.[2] מספר שנים אחרי מותה, חזרו בני משפחתה להפעיל את המסעדה, בהובלתם של בן הזקונים דודו חתן ואשתו, פנינה חתן.

הדלקת המשואה ביום העצמאות ה-58 של מדינת ישראל

בגיל 74, בהיותה רועת צאן, מבשלת אוכל כורדי במסעדה, נבחרה חתן להדליק משואה ביום העצמאות ה-58 למדינת ישראל, על תרומתה לפיתוח הגליל.[1]

לקריאה נוספת

  • אורה חתן, חיי שרה, סיפור חייה של שרה חתן. תש"ע.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 גלעד גרוסמן (2 במאי 2006). "לתפארת מדינת ישראל' 14 הישראלים שהדליקו אמש את המשואות תרמו בדרכם לפיתוחו של הנגב והגליל. אלה סיפוריהם". מקור ראשון. נבדק ב-28 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "טקס הדלקת המשואות 58, יום העצמאות תשס"ו 2006" (PDF). במאי 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ הספר "חיי שרה", באתר הספרייה הלאומית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30466964שרה חתן