פרדי גרובר
| לידה |
1947 (גיל: 77 בערך) מחנה עקורים בגרמניה |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| עיסוק | עיתונאי |
| מעסיק | רשות השידור |
פרדי גרובר (נולד ב-1947) הוא עיתונאי ישראלי.
ביוגרפיה
גרובר נולד במחנה עקורים בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, ועלה לישראל עם הוריו בגיל שנה[1]. אמו, אנטוניה, ילידת לבוב, הייתה ניצולת השואה, ואביו, נסטור זנון סניאדאנקו, היה אוקראיני־קתולי, שהחביא אותה בתקופת השואה, ובכך הציל את חייה.
כשעלו לישראל ביקש אביו לשנות את שם משפחתו האוקראיני, אימץ את שם המשפחה של אשתו, גרובר, ושינה את שמו הפרטי ליוסף. אמו הייתה מורה למוזיקה, ואביו עבד כפקיד בחברת פז[2]. המשפחה השתקעה בקריית חיים. בשנת 2005, לאחר פטירתו, הוכר אביו על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם[1].
לאחר שירותו בצה"ל נסע גרובר לארצות הברית ולמד שם לימודי טלוויזיה. כששב לישראל הצטרף לרשות השידור. גרובר שימש במשך 31 שנים ככתב בערוץ הראשון של רשות השידור[3] והגיש כתבות במגזין יומן. את כתבתו האחרונה הגיש בשנת 2012. בכתבותיו הרבה להתייחס לנושאי טבע והתמקד בסיפורים אנושיים.
קישורים חיצוניים
- ליאור רדושיצקי, טבע עיתונאי, באתר העין השביעית, 5 באוגוסט 2012
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 נסטור סניאדאנקו, באתר יד ושם
- ^ יוסי שריד, טוסקה מתה באור, באתר הארץ, 30 במרץ 2012
- ^ אריאלה איילון, הנס של פרדי: הכתב המיתולוגי של ערוץ 1 חזר אחרי מוות קליני, באתר ynet, 27 בנובמבר 2019
