שרבט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| מימין לשמאל: שרבט דובדבנים, שרבט לימון ותה | |
| מאכלים | |
|---|---|
| מוצא | איראן |
שרבט (פרסית: شربت) הוא משקה איראני, המוכן מפירות או עלי כותרת של פרחים, ומוגש בדרך כלל מקורר. אפשר להגיש אותו בצורה מרוכזת ולאכול עם כף או לדלל במים ליצירת המשקה.
שרבטים פופולריים עשויים אחד או יותר מהבאים: זרעי בזיליקום, מי ורדים, עלי ורדים טריים, אלגום, בעל, היביסקוס, לימון, תפוז, מנגו, אננס, וזרעי צ'יה.
שרבט נפוץ באיראן, טורקיה, בוסניה, העולם הערבי, אפגניסטן, פקיסטן, סרי לנקה, בנגלדש והודו, במיוחד הוא נפוץ אצל מוסלמים לשבירת צום הרמדאן.
גרסה דרום-הודית המכונה בדרך כלל סרבאת פופולרית בקראלה, טמיל נאדו ואנדרה פרדש.
ככל הנראה מקורם של השרבטים באיראן. המשקה מתואר על ידי הסופר הפרסי אבן סינא, בקנון הרפואה שכתב במאה ה -11.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים
