שפות הארץ התיכונה

שפות הארץ התיכונה הן שפות בדיוניות שהומצאו בידי הבלשן ג'.ר.ר. טולקין לצורך הלגנדריום שלו.

חלק מהשפות כאן במדוברות במקומות אחרים בארדה.

הלשון השחורה

ערך מורחב – הלשון השחורה

הלשון השחורה (באנגלית: Black Speech) מדוברת על ידי תושבי מורדור, שבהם סאורון והאורקים של הארץ התיכונה. בלגנדריום, השפה פותחה על ידי סאורון כדי שכל תושבי מורדור יוכלו לתקשר ביניהם. השפה היא השפה הפחות מפותחת מבין השפות אותן יצר טולקין, ובמקור כוללת רק מילים מועטות. המשפט העיקרי והיחיד כמעט בשפה זו הוא המשפט שהיה חרוט על הטבעת האחת, מתוך שיר המתאר את טבעות הכוח. זהו למעשה הקורפוס היחיד לשפה.

קווניה

ערך מורחב – קווניה

קווניה (IPA: [ˈkʷɰʷɛn̠ʲja]) מדוברת על ידי העלפים (אשר נקראים בתרגומים שונים גם "בני־הלילית" או "העלפים"). דקדוקה מושפע בעיקר מפינית.

אדונאית

אדונאית היא שפתם של הנומנורים בנומנור. זהו ניב קדום של לשון המערב, הלשון האחידה.

האדונאית הושפעה רבות מהקהוזדול, אך ניכרות בה גם השפעות מהאבארין. האדונאית הייתה הלשון העממית בנומנור, ומאוחר יותר בעקבות שאיפות הבדלנות של מלכיה, הייתה לשפה הרשמית על מקומה של הקווניה.

האדונאית נקראה בשמה לראשונה בתחילת העידן השני. אין שום סימן לשימוש בה לאחר מפלת נומנור ב-3319 לעידן השני. שפה זו הייתה בשימוש במשך 3,300 שנה. (עם זאת, ייתכן שתושבי בלריאנד, או לכל הפחות בני בית האדור, השתמשו בשפה זו או בשפה דומה כבר בעידן הראשון. מסיבה זו, ייתכן שמלומדי גונדור וארנור הכירו את שפת אבותיהם גם לאחר מפלת נומנור. אך כשפת הדיבור החליפו אותה לשון המערב והסינדרין.)

ולארין

ולארין נקראת גם: וליאנית; ואליה (Valya) ו-לאמבה ולארינווה (Lambe Valarinwa) בקווניה.

ולארין היא הלשון הקדומה ביותר בארדה, שהומצאה על ידי הולאר.

אף על פי שיכלו לתקשר מבלי צורך במילים הם המציאו לעצמם שפה משנכנסו לאאה. מילים רבות ממנה נטמעו בלשונות האלדר, כמו שמות מקומות ושמותיהם של הולאר והמיאר.

את הצליל של הולארין היטיב להגדיר רומיל, איש טיריון: 'שפתם של הולאר הנעלים נוקשה בצליליה, והיא מהירה וחריפה בתנועותיה. הגייתה הייתה קשה לנו, ומילותיה ארוכות ומהירות, כעין ברק חרבות או רשרוש העלים ברוח עזה או שאון אבנים הנופלות בהרים'.

יש הרואים דמיון בין הולארין לשפה הבבלית.

טלרין

טלרין היא לשון העלפים משבט הטלרי שבאמן. טלרין קרויה גם: לינדאלמבה בקווניה ולינדרין בטלרין עצמה.

הטלרין מקורבת לקווניה בשל היותה שפה אמנית מחד, ולסינדרין מהיות הסינדר סיעה אשר יצאה מהטלרי מאידך. היא שייכת לענף האמני של שפות העלפים.

מסופר כי הטלרי היטיבו לשיר מכל עמי העלפים ושאון הגלים נשמע בשירתם.

לשון המערב

לשון המערב היא שפת הדיבור העיקרית של מערב הארץ התיכונה בעידן השלישי.

שפה זו התפתחה מהאדונאית, כאשר חזרו בני נומנור לארץ התיכונה.

למעשה, הדמויות של שר הטבעות מדברות בשפה זו, וזו השפה המקורית שהספר האדום נכתב בה. אך מעט מאוד ידוע עליה, מהסיבה הפשוטה: טולקין ייצג אותה באמצעות אנגלית.

מילים לדוגמה, שמות הוביטים מנספח ו' לשר הטבעות:

• Razanur Tûc - פרגרין טוק
• Maura - פרודו
• Galbasi - גאמג'י
• Kalimac Brandagamba - מריאדוק ברנדיבק.

לשון המערב נקראת גם: אדוני (Adûni) וסובאל פארה (Sôval Phârë) בלשון המערב עצמה. היא נקראת אנונאיד (Annúnaid) ופאלאתרן (Falathren) בסינדרין.

לרוב היא מכונה 'הלשון האחידה'.

קהוזדול

קהוזדול היא שפתם הסודית של הגמדאים.

הקהוזדול כמעט ולא נשתנתה עם הזמן, ולא נודעה ברבים, כי הגמדאים למדו את שפות העמים איתם באו במגע. מעט מאוד ידוע על הדקדוק ואוצר-המילים שלה. השם נוצר מהשורש Kh-Z-D אשר המקבילה העברית שלו היא ג-מ-דא. המילה קהזד, 'גמדאים', באה מאותו שורש.

טולקין שאב השראה לשפה הזו מלשונות שמיות, הן בדקדוק (שורשים משולשים, הטיה על ידי שינויים בתנועות והוספת תחיליות/תוכיות/סופיות) והן בצליל (צלילים קשים וגרוניים, לציין את אופיים המחוספס).

בעידן השלישי הייתה הקהוזדול שפה בשימוש בין הגמדאים לבין עצמם; העמים האחרים נתנו להם שמות משלהם, משפות האזור בו גרו (כמו 'בלין', 'פונדין' ו'תרור', הלקוחים מהנורדית העתיקה). שמות מעטים בלבד ידועים בקהוזדול: 'איבון', 'קהים' ו'מים'.

טקסט לדוגמה: "Baruk Khazâd! Khazâd ai-mênu!" שפירושו: 'קרדומי הגמדאים! הגמדאים עליכם!'.

עצנית

עצנית (או בתרגומים הישנים: אנטית) היא שפתם הרועמת והעתיקה של העצנים. שפה זו שונה לחלוטין משפות העלפים או בני האדם.

העצנית היא שפה איטית ומהורהרת, כמו דובריה האיטיים והמהורהרים. המילים והשמות בשפה זו מספרים את הסיפור של העצם המתואר. ייתכן שסיבה זו מסבירה את הביישנות של העצנים לגבי שמותיהם האמיתיים, שהיו פרטיים ונועדו להיוודע רק לידידים נאמנים.

סינדרין

ערך מורחב – סינדרין

סינדרין קרויה גם: לשון בני הלילית האפורים, לשון בלריאנד, הלשון האצילה. במקרים רבים מתייחסים אליה בפשטות כ'עלפית', או 'שפת בני הלילית' (Elvish).

הסינדרין הייתה שפתם של הסינדר, והיא הייתה הנפוצה מבין שפות הקוונדי בארץ התיכונה.

לסינדרין מספר ניבים שונים, כמו הניב הדוריאתריני שדובר בדוריאת.

כאשר שבו הנולדור לארץ-התיכונה הם אימצו את הסינדרין כשפה מדוברת במקום שפתם הקודמת, הקווניה.

אברין

אבארין היא לשון האברי ("המסרבים"), בני הלילית שנשארו בארץ התיכונה לאחר הופעתם בימי קדומים, בעוד חבריהם האלדר החלו את "המסע הגדול" לואלינור.

הקהוזדול והאדונאית הושפעו במידת-מה מלשון זו. מעט מאוד ידוע עליה.

ננדורין

נאנדורין היא לשון בני הלילית הירוקים. לאחר שהסינדרין הפכה לשפה הנפוצה בקרב בני לילית, הפכה הנאנדורין ללשון משנית, עד שבעידן השלישי שימשה בעיקר לציון שמות מקומות.

מילים לדוגמה: Lindórinand 'עמק המשוררים (לינדאר, טלרי)', golda 'נולדו', edel 'בן-לילית, אלדא'.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שפות הארץ התיכונה בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32735026שפות הארץ התיכונה