שנאת אי-שוויון
|
עיינו גם בפורטל
פורטל פסיכולוגיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפסיכולוגיה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של הענף, מושגי יסוד בתחום, תאורטיקנים וגישות בפסיכולוגיה ועוד.
|
שנאת אי שוויון או סלידה מאי-שוויון (באנגלית: Inequity aversion) הוא מונח המבטא את נטייתם של אנשים להימנע מהתנהגות היוצרת אי-שוויון, גם אם הדבר כרוך בתשלום מחיר מסויים על מנת להגיע לתוצאות יותר שוויוניות. גם במקרה בו האי-שוויון לטובתם וגם כאשר הוא לרעתם[1][2][3]. שנאת אי-שוויון מתבטאת בהתנהגות האנושית במצבים שונים ומגוונים. מאפיין בולט שלה הוא שהיא אינה תחומה לשדה מחקר בודד, אלא היא הופיעה בהקשרים שונים אצל חוקרים הבאים משדות מחקר מגוונים כמו: כלכלה[4], אנתרופולוגיה[5], פסיכולוגיה[6] ומדעי העצב[7]. בנוסף המונח משחק תפקיד מרכזי בניסיון להבין מהיא הוגנות אנושית[8].
סוכנות ושנאת אי-שוויון
קבלת החלטה מושפעת מכמה מניעים שונים כמו: שנאת סיכון, מקסום התועלת של כלל המושפעים מההחלטה, הרצון להרוויח עבור עצמי וכדומה. אחד ממניעים אלו הוא הרצון להימנע מתוצאות לא שוויוניות בין מושפעי ההחלטה. לעיתים המניעים עלולים להתנגש זה בזה, למשל בסיטואציה בה כדי ליצור רווח כללי יותר גדול יש צורך לבצע החלטה שתוצאותיה לא שוויוניות.
אחד הגורמים אשר מווסתים את סדר העדיפויות של המניעים המובילים את ההחלטה הוא הסוכנות של המשתתף. הסוכנות היא המידה בה האדם מסוגל להשפיע על סביבתו[9], ונמצא כי במצבים בהם הסוכנות נמוכה, למשל כאשר משתתפים שפטו החלטות אשר הונחתו עליהם בעל כורחם, הם נטו יותר להתחשב בשוויניות של תוצאות ההחלטה כאשר נשאלו עד כמה הם מסופקים מההחלטה שהונחתה עליהם[10][9]. זאת בהשוואה למצב בו רמת הסוכנות שלהם הייתה גבוהה, כמו למשל כאשר הם עצמם היו מעורבים בהליך קבלת ההחלטה, ולא רק שפטו החלטה שניתנה עליהם בעל כורחם[9]. ממצאים אלו תוקפו גם באמצעות מדידות אלקטרופיזיולוגיות של מוליכות עורית[3].
אחד ההסברים האפשריים להשפעת הסוכנות על סדר העדיפויות בקבלת החלטה ניתן על ידי שני חוקרים ישראלים: אילן יניב ושהם חשן-הלל. חוקרים אלו שיערו כי כאשר ישנה מעורבות של המשתתף בהליך קבלת ההחלטה, הוא רואה את רווחי האחר מההחלטה כנובעים מנדיבותו ובכך הוא מרוויח ערך מפעולה שכזו, גם במחיר של פגיעה ברווחיו החומריים מההחלטה בצורה שאינה שווה[9].
ראו גם
לקריאה נוספת
הילה ויסברג, מקצצים? שתפו את העובדים שלכם, פורסם בתאריך 02.02.2012 באתר דה-מרקר.
הערות שוליים
- ^ Fehr, E., and Schmidt, K. M. (1999). A theory of fairness, competition and cooperation. Q. J. Econ. 114, 817–868. doi: 10.1162/003355399556151
- ^ Bolton, G. E., and Ockenfels, A. (2000). ERC: a theory of equity, reciprocity, and competition. Am. Econ. Rev. 90, 166–193. doi: 10.1257/aer.90.1.166
- ^ 3.0 3.1 Li, O., Xu, F., & Wang, L. (2018) .Advantageous inequity aversion does not always exist: the role of determining allocations modulates preferences for advantageous inequity. Frontiers in psychology, 9, 749
- ^ Fershtman, C., Gneezy, U., and List, J. A. (2012). Equity aversion: social norms and the desire to be ahead. Am. Econ. J. Microecon. 4, 131–144. doi: 10.1257/mic.4.4.131
- ^ Henrich, J., Boyd, R., Bowles, S., Camerer, C., Fehr, E., Gintis, H., et al. (2001). In search of homo economicus: behavioral experiments in 15 small-scale societies. Am. Econ. Rev. 91, 73–78. doi: 10.1257/aer.91.2.73
- ^ Blake, P. R., and McAuliffe, K. (2011). “I had so much it didn't seem fair”: eight-year-olds reject two forms of inequity. Cognition 120, 215–224. doi: 10.1016/j.cognition.2011.04.006
- ^ Tricomi, E., Rangel, A., Camerer, C. F., and O'Doherty, J. P. (2010). Neural evidence for inequality-averse social preferences. Nature 463, 1089–1091. doi: 10.1038/nature08785
- ^ Xu, F., Li, O., Deng, Y., Liu, C., and Shi, Y. (2016). The inequity aversion in behavioral economics. Adv. Psychol. Sci. 24:1613. doi: 10.3724/sp.j.1042.2016.01613
- ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 Choshen-Hillel, S., & Yaniv, I. (2011). Agency and the construction of social preference: Between inequality aversion and prosocial behavior. Journal of personality and social psychology, 101(6), 1253.
- ^ Oosterbeek, H., Sloof, R., and van de Kuilen, G. (2004). Cultural differences in ultimatum game experiments: evidence from a meta-analysis. Exp. Econ. 7, 171–188. doi: 10.2139/ssrn.286428
29722628שנאת אי-שוויון