שמש (נרות חנוכה)
נר השמש המכונה בקיצור הַשַּׁמָּשׁ, הוא נר נוסף המודלק בחנוכייה, מלבד הנרות המודלקים לשם נרות חנוכה. בניגוד ליתר הנרות האסורים בשימוש עקב קדושתם, מותר השמש בשימוש ונחשב לנר חולין, ומכאן נגזר שמו - 'שמש'.
שמו
השם שַׁמָּשׁ כבר נזכר בראשונים[1], ומורה על משמעותו של הנר - הנועד לשימוש עצמי.
יש אומרים[דרוש מקור], כי השם 'שמש' מורה על השימוש בנר זה להדלקת נרות המצוה[2].
מקור וטעם
המקור להדלקת נר נוסף מלבד הנרות המודלקים למצוות נר חנוכה, הוא בתלמוד בבלי מסכת שבת[3] ”אמר רבא: צריך נר אחרת להשתמש לאורה”[4].
ישנן שתי סיבות להדלקת השמש:
- כדי להדגיש שמטרת הדלקת הנרות הוא לפרסם את נס פך השמן ולא לצורך שימוש אחר (כגון למאור, כפי שהיה מקובל בעבר), ולכן חובה להדליק נר נוסף לשימוש עצמי, לציין שנרות החנוכה הודלקו רק לזכר הנס[5].
- קיים חשש שמא ישכחו וישתמשו לאור נרות החנוכה, המוקצים למצוותם ואסורים בשימוש, ולכן נוהגים להדליק בצמוד נר נוסף - מלבד הנר הנוסף שהודלק בחדר לצורך ההיכר[6], כדי שאף אם יטעו וישתמשו לאור נרות המצוה - לא ייהנו מאורם, היות שנר ההיתר הצמוד אליהם מאיר גם הוא[7].
לנוהגים להדליק את נרות החנוכה על פתח הבית מבחוץ ולא בתוך הבית, אין צורך בהדלקת שמש, שכן ניכר כי הנרות לא הודלקו לשימוש פרטי, וגם אין לחשוש שמא יבואו להשתמש לאורם, היות שלא הודלקו במקום המיועד לשימוש[8]. אולם למעשה נהוג להדליק שמש בכל מקרה[9].
הנפקא מינה בין הטעמים
לפי הסיבה הראשונה, די שיש נר נוסף בחדר (או מדורה ותאורה חשמלית) גם אם אינו צמוד לנרות החנוכה, שכן בכך ניכר כי נרות החנוכה הודלקו לצורך המצוה ולא לשימוש עצמי[10]. אך לפי הסיבה השניה יש להדליק את השמש בצמוד לנרות המצוה דוקא[11], שכן במקרה שישתמש בטעות לאור נרות החנוכה - לא יועיל לו הנר הדולק מרחוק[12].
כמו כן, למנהג בני אשכנז שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה, לטעם הראשון - במקרה בו כולם מדליקים באותו חדר מספיק הדלקת נר אחד שישמש כשמש. אולם לטעם השני יש על כל אחד להדליק שמש לעצמו בסמוך לשאר נרותיו[13].
השימוש לאור השמש
על פי הלכה, מותר להשתמש לאור ה'שמש' אף בעודו על כנו יחד עם יתר הנרות. אך לכתחילה ירחיק אותו משאר הנרות בטרם השימוש[14].
אולם יש מציינים, כי על פי תורת הרמז יש להימנע מהשימוש לאור השמש, היות שקדושתו עולה על קדושת שאר הנרות:
"ומכאן תראה הפגם הגדול, מה שראיתי בעונותינו הרבים שרוב העם נוהגים שלוקחים נר השמש מן הנרות ועושין לאורו עסקי חול... ואינם יודעים שהשמשים הם קדושה יתירה יותר מנר חנוכה, כמו שכתב הרב הגאון מהרי"ל זכרונו לברכה הרמז 'שרפים עומדים ממעל לו', רצה לומר שהשמשים עומדים ממעל לל"ו הנרות של חנוכה[15]. על כן המזלזל במצוה זו בודאי עונשו יהיה קשה מאד. וכל מי שמדקדק במצוה זו ואינו מזיז את השמש ממקומו - יזכה לראות נרות העתידין להדליק בבית קדשנו במהרה בימינו, אמן".
עם זאת, יש הכותבים כי למרות הרמז האמור, אין מניעה להשתמש בנר השמש[16].
בבית הכנסת
בניגוד ל'שמש' המודלק בבית שמותר בשימוש, ה'שמש' המודלק בחנוכייה שבבית הכנסת נחשב לנר מצוה כיתר הנרות, ואסור בשימוש. כמו כן, במקרה שנר ה'שמש' שבבית הכנסת כבה, מותר לחזור ולהדליקו מנרות המצוה, בניגוד לשמש הדולק בבית שאין להדליקו מנרות המצוה[17].
מיקום השמש
על נר השמש להיות רחוק מעט מיתר הנרות, כדי שהרואה לא יבוא להכלילו במנין הנרות ולטעות במספר הימים[18], וכדי שיהא היכר כי משתמש רק בנר זהו ולא בנרות המצוה[19]. בנוסף, על נר השמש להיות ארוך יותר או במיקום גבוה יותר משאר הנרות, כדי שעקב גובהו יהיה עיקר השימוש בו ולא בשאר הנרות[20]. אולם יש אומרים להניח את נר השמש במיקום נמוך יותר משאר הנרות[21].
השמש כנר ההדלקה
הפוסקים נחלקו האם מדליקים עבור ה'שמש' נר נוסף, מלבד הנר ששימש להדלקת נרות החנוכה, או שעדיף לקחת לשמש את הנר שעמו הדליקו את נרות החנוכה, כדי שיהיה ניכר לבני הבית שהשמש אינו חלק ממנין הנרות[22].
לנוהגים להדליק את נרות החנוכה בנר אחר ולא בנר השמש - אסור להדליק את השמש לאחר הברכה קודם הדלקת נרות המצוה, משום הפסק, ואף בדיעבד יתכן שצריך לחזור ולברך[23].
רמזים
"מהרי"ל היה תוחב השמש למעלה מכל הנרות, וסימן: 'לשום שפלים למעלה' (עפ"י איוב ה, יא). עוד סימן: 'שרפים עומדים ממעל לו' (ישעיהו ו, ב), רוצה לומר: השמשים שמדליקין בהן - שהם השרפים - יעמדו ממעל ל"ו (36) נרות החנוכה".
— ספר מהרי"ל (מנהגים), הלכות חנוכה אות ג
"...אמרתי לרמז בענין נר חנוכה, אמרינן בגמרא 'אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה', לרמז על קדושת נר חנוכה שאסור להרצות מעות נגד נר חנוכה, היינו ענייני השפעות צרכי עולם הזה, כמו שאומרים 'הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם', אלא רק שפע חכמה וקדושה. ונתנו חכמים עצה לזה 'וצריך נר אחרת' על ידי השמש העומד למעלה מן הנרות, הוא רומז להשפיע צרכי עולם הזה שיהיה גם כן מצד הקדושה"
— תפארת שלמה (פרשת מקץ ד"ה וימהר)
"בחנוכה אנו מדליקין ל"ו נרות. ובעובדא דלתתא איתער לעילא (זוה"ק ח"א עז, ב), כנגדו נדלק למעלה ל"ו נרות, ול"ו דלמעלה עם ל"ו דלמטה הוא ע"ב, כנגד שם ע"ב ברוך הוא. ועם השמש שבכל לילה נרות חנוכה הם מ"ד, ונגדם למעלה מ"ד, הרי למעלה ולמטה פ"ח. הרמז בזה 'הפ"ח נשבר ואנחנו נמלטנו' (תהלים קכד, ז), על ידי הפח שנשבר, מלכות אנטיוכוס, אנו גורמים להדליק למטה ולמעלה פ"ח נרות. ולכן כתב האריז"ל שראשי תיבות נ'פשינו ח'כתה ל'ה' (תהלים לג, כ) הוא בגימטריא פ"ח, וכן ל'הדליק נ'ר ח'נוכה ראשי תיבות בגימטריא פ"ח, עיין שם, משום הכי ראשי תיבות דברכות נר חנוכה בגימטריא פ"ח, רמז לפ"ח נרות כנ"ל"
— קדושת לוי (לחנוכה)
הערות שוליים
- ^ ראו מרדכי (מסכת שבת סימן רסט); 'שיטת הקדמונים' (מסכת שבת דף כא:) בשם רבי יחזקיהו ממגדיבורג - בן דורם של המהר"ם מרוטנבורג ואחרוני בעלי התוספות, וטור (או"ח סימן תרעג) בשם אחיו רבי יחיאל בן הרא"ש.
- ^ יש להבחין, כי טעם זה תואם רק לדעה הסוברת כי נר השמש הוא הנר בו מדליקים את הנרות, ראו להלן בפיסקא השמש כנר ההדלקה.
- ^ דף כא.
- ^ להלכה פסק המגן אברהם (סימן תרעח ס"ק ג) כי גם במקרה שאין לו נר נוסף - ידליק נר חנוכה בברכה. וראו ביאור הלכה (סימן תרעא ד"ה וצריך).
- ^ רש"י (מסכת שבת שם) ד"ה נר אחרת.
- ^ משנה ברורה (סימן תרעג ס"ק יד וס"ק יז). הטעם שצריך שתי נרות, ואין די בנר הצמוד שישמש גם כ'שמש' וגם כהיכר, הוא משום שעקב הצמדתו לנרות המצוה עלולים להחשיבו בטעות כחלק מנרות המצוה, ולכן צריך נר נוסף להיכר העומד ממרחק[דרוש מקור].
- ^ טעם זה אינו מדינא דגמרא, אלא ממנהגא, והוא מתבאר מתוך ההבדלים בלשון הטור והשולחן ערוך בשני המקומות בהם הם מתייחסים לדין השמש: בסימן תרעא (סעיף ה) נכתב "וצריך נר אחר להשתמש לאורו" שמשמעותו חיוב, ושם אכן מבאר המשנה ברורה (ס"ק כד) כסיבה הראשונה, ואילו בסימן תרעג (סעיף א) נכתב "ונוהגים להדליק נר נוסף", ושם אכן מבאר השולחן ערוך בשם הטור כסיבה השניה - לפיה אין מדובר בנר ההיכר, אלא בנר נוסף הצמוד לנרות המצוה.
- ^ בית יוסף (אורח חיים סימן תרעג) בשם רבינו ירוחם; ביאור הלכה (סימן תרעא ד"ה וצריך).
- ^ בית יוסף (שם) וז"ל: "ועכשיו, אף על פי שמדליקין בפתח שהוא מקום שאין רגיל להדליק שם נר, מדליקין נר אחד מובדל משאר נרות. ונראה שכך הנהיגו הראשונים, מפני שאין הכל בקיאין לחלק בין מקום שרגיל להדליק שם נר למקום שאינו רגיל". גם בביאור הלכה (שם) מביא את דברי המאירי וז"ל: "אכן מנהג העולם וכן מנהג רבותינו, דבכל נר חנוכה המודלקת בתוך הבית - גם בפתח הבית מבחוץ - צריך נר אחרת אפילו לא היה צריך לתשמיש, שלא יאמרו לצרכו הדליקה. וכן אני נוהג למעשה".
- ^ שולחן ערוך (אורח חיים סימן תרעא סעיף ה).
- ^ מלבד הנר הנוסף (או המדורה והתאורה החשמלית) הדולק בחדר לצורך ההיכר - ראו הערה 6, וראו פסקי תשובות (סימן תרעג אות ז).
- ^ משנה ברורה (סימן תרעג ס"ק יד).
- ^ משנה ברורה (סימן תרעג ס"ק יח).
- ^ משנה ברורה (סימן תרעג ס"ק טו) בשם מגן אברהם, המנמק זאת בכך שלפעמים זקוקים לאור כמה נרות, והרואים עלולים לפרש זאת כשימוש גם לאור נרות המצוה. מאידך, בביאור הלכה שם (ד"ה שאם) מביא דעות שבעודו על כנו אסור מעיקר הדין ולא רק לכתחילה, ואילו לכתחילה לא ישתמש בו כלל גם כשמרחיק אותו.
- ^ ראו ציטוט להלן.
- ^ ראו מקורות בעלון 'מרי"ח ניחוח' (הרב רן יוסף חיים מסעוד אבוחצירא, תש"ע, גליון יב עמ' 19).
- ^ משנה ברורה (סימן תרעד ס"ק ז).
- ^ משנה ברורה (סימן תרעג ס"ק טז).
- ^ שם, שער הציון אות טו.
- ^ רמ"א (או"ח סי תרעג סעיף א) ומשנה ברורה ס"ק כ. וראו לשון הב"ח (שם): "כשישתמש לאורן - יפגע תחילה בנר הנוסף הזקוף בגובה, למעלה מנרות חנוכה".
יצויין כי דינים אלו אודות מיקום השמש, תואמים רק לסיבה השניה - לפיה יש על השמש להיות צמוד לנרות המצוה. - ^ שלטי הגיבורים על המרדכי (מסכת שבת פרק ב, סימן רסה אות ב) בשם חכמי צרפת.
- ^ ראו את שתי הדעות בשולחן ערוך ורמ"א ((או"ח סימן תרעג סעיף א)), ובמשנה ברורה (ס"ק יט). כי מלשון המהרי"ל המצוטט להלן משתמע כשיטה השניה.
- ^ שו"ת שדה הארץ (ח"ג חלק או"ח סימן יג), הובא ביביע אומר (ח"ה או"ח סי' ד). אולם למעשה לא הכריע בדבר.