שמעון בן-צבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמעון בן-צבי
שמעון בן-צבי מכריז בטקס חגיגי על פתיחת סניף הדואר הראשון בגבעתיים, 1946
שמעון בן-צבי מכריז בטקס חגיגי על פתיחת סניף הדואר הראשון בגבעתיים, 1946
שמעון בן-צבי מכריז בטקס חגיגי על פתיחת סניף הדואר הראשון בגבעתיים, 1946
לידה 1899
פוגוסט, מחוז סלוצק, פלך מינסק, האימפריה הרוסית
פטירה 16 ביוני 1968 (בגיל 69 בערך)
השכלה תלמיד ישיבה ואוטודידקט
ראש מועצה ועירייה של מועצה מקומית ועיריית גבעתיים ה־1
7 באוגוסט 19421965
(כ־22 שנים)
→ ראשון בתפקיד
ראש ועד שכונת בורוכוב
2 באפריל 19227 באוגוסט 1942
(20 שנה)

שמעון בן-צבי (רטגון; 189916 ביוני 1968, כ' בסיוון תשכ"ח[1]) היה איש העלייה השנייה, ממייסדי גבעתיים וראש העיר הראשון שלה.

לוחית זיכרון לשמעון בן צבי בשכונת בורוכוב בגבעתיים
תמונת ביתו המקורי של שמעון בן צבי ברח' קק"ל 10 בשכונת בורוכוב

ביוגרפיה

בן-צבי נולד בשם שמעון רטגון בשנת תר"ן (1899) בפוגוסט, במחוז סלוצק שבפלך מינסק של האימפריה הרוסית, בן לזלמן צבי ולאסתר לבית גולדברג. התחנך בחדר, בישיבת סלוצק ולאחר מכן בישיבת מיר, שבה היה ממארגני קבוצת תלמידים שדרשה ללמוד גם לימודי חול, ועקב כך סולק, שב לסלוצק, למד באופן אקסטרני והתפרנס מהוראה. בשנת 1914 עלה לארץ ישראל.

מספר שנים לאחר מכן העלתה קבוצת פועלים הצעה להקמת שכונת פועלים באזור תל אביב, שתהיה מבוססת על עקרונות שיתוף ועזרה הדדית. המטרה העיקרית של חברי הקבוצה הייתה לאפשר לפועלים העירוניים לחיות בנפרד, כל אחד עם משפחתו והשקפתו החברתית. על פי התוכניות נכלל בכל בית משק עזר, שנועד להקל על הפועל ומשפחתו. באותו הזמן עבד בן-צבי במרכז החקלאי. כשנדד המרכז מבאר-שבע לתל אביב, החליט להצטרף לקבוצת מייסדי השכונה, שבראשם עמד דוד שניידרמן. לשכונה, שהייתה שכונת הפועלים הראשונה בארץ, החליטו חברי הקבוצה לקרוא שכונת בורוכוב על שם דב בר בורוכוב, שהיה ממקימי תנועת פועלי ציון, ורעיונותיו השפיעו ביותר על תנועת העבודה הציונית.

ב-2 באפריל 1922 הונחה אבן הפינה של השכונה. בתחילה החיים בשכונה לא היו קלים כלל. כך כתב שמעון בן-צבי על השכונה הצעירה:

"דרכה של השכונה לא הייתה סוגה בשושנים. מתחילת בריאתה לא שיחק לה המזל. היא נחשבה כבת חורגת בעיני כל. אם כי הוגיה ומייסדיה היו חברי "פועלי ציון" נאמנים, בכל זאת לא נמצאה השכונה תחת חסותה. המפלגה לא הכריזה בשום אופן רשמי על הקמת שכונה כזו".

כאמור, מייסדי השכונה נתקלו בבעיות רבות. הם חיפשו מקורות מימון, אך גם כשנמצאו כאלה, הוטלה כל העבודה על מספר אנשים בעלי רצון טוב, אך נטולי ניסיון וכישורי ניהול. על מייסדי השכונה הוטל להכשיר ולמדוד את הקרקע לפני ההתיישבות, לדאוג לאספקת מים לבתים ולמשק, לטפל באספקת המצרכים לאנשים ולחיות המשק, לסלול כבישים, לבנות בתים, מבני חינוך ועוד.

במשך היום טיפל בן-צבי בחלקה שלו ועבד במרכז החקלאי. בלילות היה יושב עם שאר חברי הוועד ודן בענייני השכונה. הוא הקדיש את כל זמנו לניהול השכונה וטיפוחה. בעיקר דאג לענייני חינוך הדור הצעיר וטיפוחו. השכונה הלכה והתפתחה, ובן-צבי עמד בראשות הוועד שניהל אותה.

במהלך השנים אוחדה שכונת בורוכוב עם השכונות שסבבו אותה: שכונת שינקין, שכונת גבעת רמב"ם, שכונת קריית יוסף, שכונת ארלוזורוב ושכונת פועלי הרכבת. הן התאחדו והפכו ל"מועצה מקומית גבעתיים" ב-7 באוגוסט 1942, ובן-צבי נבחר לראש המועצה.

המועצה המשיכה לגדול ולהתפתח. בתי ספר, סניפי דואר, קולנוע ועוד מבני ציבור רבים החלו להופיע ברחבי המקום, ובשנת 1959 הוכרזה גבעתיים כעיר.[2] בישיבה הראשונה של מועצת העיר נבחר בן-צבי לראשות העיר. הוא שמח מאוד על הבחירה: ”מי מילל ומי פילל כי אני, שמעון בן זלמן-צבי ואסתר רטגון מפוהוסט, אהיה ראש עיר בישראל? ובמדינת היהודים הנבנית ואיננה עוד חזון של בודדים?”.

לאחר שש שנים פרש מתפקידו, כדי לפנות מקום לדור הצעיר. לאחר פרישתו זכה להיות אזרח הכבוד הראשון של העיר גבעתיים.[3]

בן-צבי נפטר בשנת 1968. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק. על שמו נקראים תיכון שמעון בן צבי ורחוב מרכזי בעיר. ביוני 2015 נקבעה לוחית זיכרון לשמעון בן צבי ליד המקום בו עמד ביתו ברחוב קק"ל 10 בשכונת בורוכוב.

לקריאה נוספת

  • ג' קרסל (עורך), בונה עיר: חיו ופעלו של שמעון בן-צבי, גבעתיים: עירית גבעתיים, תש"ל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ראשי עיריית גבעתיים
שמעון בן-צבי יעקב קרייזמן יצחק ירון אפרים שטנצלר איריס אברהם (בפועל) ראובן בן שחר רן קוניק
1941–1965 1965–1978 1978–1993 1993–2006 2006–2007 2007–2013 2013 ואילך
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0