שמואל עמאר

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי שמואל עמאר
לידה 1 ביולי 1830
י' בתמוז ה'תק"ץ
פטירה 14 בספטמבר 1889
י"ח באלול ה'תרמ"ט
מקום פעילות מכנאס, במרוקו
תחומי עיסוק רב, דיין, מקובל
תפקידים משורר, סוחר
רבותיו אחיו רבי אברהם עמאר
חיבוריו "דבר שמואל", "שמע שמואל", "יניקת הנביאים", "שירים ופיוטים", "המכתבים"

רבי שמואל עמאר (ה'תק"ץ, 1830 - י"ח באלול ה'תרמ"ט, 14 בספטמבר 1889) היה דיין, משורר, ומקובל[דרוש מקור] בעיר מקנס שבמרוקו, מחבר הספרים "דבר שמואל" ו"שמע שמואל".

ביוגרפיה

רבי שמואל נולד בעיר מקנס שבמרוקו, היה ידוע בחוכמתו ובהתמדתו בלימודו ועסק במסחר. בשנת ה'תרל"א, 1871 נפטר אחיו רבי אברהם עמאר אשר היה רבה הראשי של העיר מקנס, חכמי העיר פנו לרבי שמואל עמאר בבקשה לקבל עליו את רבנות העיר, בתחילה סירב, אך לאחר בקשות חוזרות והסכם כי לא יקבל מהקהילה שכר על משרתו הסכים לקבל עליו את המשרה, בה כיהן עד פטירתו בי"ח באלול ה'תרמ"ט (1889).

משפחתו

רבי שמואל נישא בראשונה לאסתר בת אליעזר טובי אך היא נפטרה בשנת ה'תרי"ג, 1853, זמן קצר לאחר נישואיהם. אחר כך נשא את רבקה בת רבי מרדכי טולדאנו ונולדו לו בנו שלום ובתו מזל טוב, בשנת ה'תרל"א (1871) נפטרה גם רבקה, ורבי שמואל נשא את לונה טולדאנו ונולדה להם בתו זוהרה. לאחר זמן נשא רבי שמואל גם את פריחה בת רבי לוי טולדאנו ונולד להם בנו רבי רחמים שלמה.

מנהיגותו

רבי שמואל שימש במשרת ראש אב בית הדין בעירו, ובבית דינו ישבו: רבי שלום משאש (סבו של רבי שלום משאש), רבי יעקב בירדוגו, רבי רפאל בירדוגו, ורבי רפאל אבן צור. רבי שמואל היה ידוע בגאונות הרבה ובכוחו הגדול בפסק ובהלכה. בשבתו בדין עסק רבי שמואל גם בבעיות האישיות אשר העסיקו את אנשי עירו והיה ידוע בליבו החם ורגישותו למצוקותיהם, הוא השתמש בכספו האישי לרווחת אנשי עירו ובעיקר לטובת העניים והנזקקים. התכתב גם עם בית הדין בעיר "רבאט", עם הרב יוסף בירדוגו, והרב אברהם צבע[1].

במקנס ישנו בית כנסת קטן על שם רבי שמואל, הנקרא בפי תושבי העיר היהודיים "אסליווא אזג'ירא".

זיקתו לארץ ישראל

חלומו של רבי שמואל היה לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה, אך הוא לא זכה להגשים את חלומו. בימי חייו פעל רבות למען החזקת היישוב היהודי בארץ ישראל ולטובת השד"רים אשר הגיע לעירו ושהו בה, הן בכסף והן במתן עצות אשר יועילו להם בשליחותם.

יצירתו

רבי שמואל כתב ספרים רבים והיה משורר אשר פיוטיו נתפרסמו והיו לשירי עם בקרב בני עירו, אחד מפיוטו הידועים הוא פיוט הודיה בשם "ארוממך אלי ואודה את שמך", על גזרה אשר נגזרה על בני עירו והתבטלה ביום פורים. וכן שירו המופיע כהקדמה לספר "משפטים ישרים" של רבי רפאל בירדוגו ובו הוא חתום בשם "רבי רפאל ן' צור" אך שמו רמוז בסוף ההקדמה "אני שמואל עמאר".[דרושה הבהרה]

ספריו

  • דבר שמואל - שו"ת על חלקי השולחן ערוך - אבן העזר, חושן משפט ויורה דעה, נדפס בקזבלנקה בשנת ה'ת"ש (1940).
  • שמע שמואל - דרושים לנפטרים ולמעלת התורה, נדפס בירושלים בשנת ה'תשנ"ז (1997).
  • יניקת הנביאים - תשובות מלוקטות של חכמי מרוקו ובתוכם כתביו שלו ראו אור, נמצא בכתב יד.
  • שירים ופיוטים - לזמנים ולמועדים, לדעות ולמידות, מוסר והדרכה, הודאה ותפילה, נמצא בכתב יד.
  • המכתבים - חליפות מכתבים עם חכמי דורו, נמצא בכתב יד.

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

  1. עיין בספרו "דבר שמואל", ובערך רבי יוסף בירדוגו (רבאט)


תקופת חייו של שמואל עמאר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0