רבי יוסף בירדוגו (רבאט)
רבי יוסף בירדוגו (ה'תקצ"א[1] 1831 - ט"ו טבת ה'תר"ן 7 בינואר 1890) כיהן כאב בית דין, דיין וראש ישיבה בעיר רבאט שמרוקו נמנה עם רבניה החשובים. שושלת זו ("בירדוגו") ידועה במרוקו בערים מקנס ורבאט, כבר מהמאה השבע עשרה[2]. כאשר עיקר השושלת פעלה בעיר מקנס, אך אביו של רבי יוסף (הנוכחי) - רבי אלישע היגר לרבאט, ובכך השושלת התקיימה גם שם.
קורות חייו
בנו של רבי אלישע בירדוגו שהיה דיין ומורה צדק בעיר רבאט לה היגר מעיר נעוריו ומשפחתו, מקנס. רבי אלישע היגר עם כמה תלמידים, ככל הנראה כתוצאה מפטירת כמה מתלמידיו בחג השבועות[3]. סיפור לידתו על פי המסורת כדלהלן[3]: כאשר היגר רבי אלישע עם כמה מתלמידיו ממקנס לרבאט השעה הייתה כבר מאוחרת, והלכו להתאכסן אצל איש עני מדיירי העיר, כאשר הגיעו חבורת הרב אליו לביתו, שלח בעל הבית את ביתו להביא נר שיהיה אפשר לרב ולחבורתו ללמוד בו, הנערה נזהרה מאוד שלא להפסיד את הנר, באומרה שהוא קדוש שהרי ילמדו בו תורה. כאשר חזרה לביתם, בירך אותה רבי אלישע שכשם שהארת לנו ללמוד תורה, כך תזכי לבן שיאיר את עיני ישראל בתורתו. כאשר שמע זאת בעל הבית נתן לו את ביתו לרבי אלישע, וכך נולד הרב יוסף.
לימודו
רבי יוסף בירדוגו הרביץ תורה ברבים, וכנראה שאף החדיר לרבים את חשיבות לימוד התלמוד[4]. בין תלמידיו הגדולים נמנים הרב דוד צבאח, והרב חיים יקותיאל בירדוגו, רבני מרוקו ובפרט רבני עירו התכתבו איתו בפסקי דין, והתיידדו עימו[5].
היה ידוע מאוד כמעיין גדול בלימוד הגמרא, וכפי שמעיד עליו גיסו רבי מסעוד צבאח במכתבו לבנו[6]: ”כי אין דבר שמחדד את השכל כמו התלמוד, הרי היית רואה הרב דודך רבי יוסף בירדוגו אפילו שהיה גברא רבה אפילו הכי היה צריך ללמוד בכל יום גמרא”.
וכן העיד עליו רבי רפאל אנקווה הרב הראשי למרוקו הראשון[7], והרב דוד צבאח במכתב שבספרו 'שושנים לדוד'[6]: ”וטעמתי מפי קדוש טעמה של תורה, עיון וסברא, פה מפיק מרגליות, הוא היה אומר טוב ללמוד שני שורות בעומק וסברא מללמוד הרבה דפים במהרה, וזהי דרך ישרה, דרכה של תורה”. רבי יוסף נודע בין חכמי דורו כמעמיק וחריף באופן יוצא מן הכלל.[8]
רבי יוסף הטביע את חותמו בכמה וכמה פסקי דין בכל ארבעת חלקי השולחן ערוך, שעליו הסתמכו: הרב חיים יקותיאל בירדוגו[9], הרב דוד צבאח[10], הרב יעקב בירדוגו בעל ה'עדות ביעקב'[11], והרב רפאל אנקווה[12] ועוד.
רבנותו
דומה שרבי יוסף התמנה לדיין בסביבות שנת ה'תר"ל, מכיוון שהתאריך הקדום שהשתמר בתשובותיו הוא מחורף תר"ל.[13] עם התמנותו כדיין לא הפסיק את הרבצת התורה בישיבה.[14] כיהן כדיין עם רבי יששכר אצארף[15] ורבי אברהם צבע.[16] כאשר רבי אברהם משמש כאב בית הדין.
לאחר פטירת רבי אברהם צבע, כיהן כאב בית דין ברבאט, בסביבות ה'תר"ן.[17] התקין תקנות בעירו, היה ידוע כבקי בדיני טריפות[18], כמו כן נמנה מבין 'מסדרי הגיטין'. רבי יוסף מעיד[15] ששימש את הרב משה טולידאנו והרב יעקב אלמליח שכיהנו גם הם כדיינים בעיר לפניו. התכתב עם חכמי דורו, בין השאר עם בן דורו רבי שמואל עמאר, אב בית דין מקנס באותם הימים. בספר "דבר שמואל" לרבי שמואל עמאר ישנה התכתבות עם רבי יוסף, בענייני צדקה, פרנסת תלמידי חכמים ועניים ושאר הנהגות ציבור[19]. וכן מצוין מכתב נוסף בו כותב רבי שמואל לבית הדין הרבני ברבאט, לרבנים יוסף בירדוגו ואברהם צבע, שם מתארם בשבחים עצומים[19].
פטירתו
הרקע לפטירתו של רבי יוסף, הייתה כשנה קודם בחורף שנת ה'תרמ"ט. וכך התרחש[20]: ערבי תבע את אחד מהיהודים, שהלה גזל לו כסף, היהודי הכחיש. השופט חייב את היהודי לישבע ושלח אותו עם סופרי הערכאות כדי להשביעו בספר תורה כנהוג. סופרי בית הדין הלכו איתם לבית הכנסת כדי להשביעו. השבועה המקובלת היא שהחייב אומר (בתרגום לעברית): "אני נשבע בזאת התורה שהוריד הקב"ה למשה על הר סיני", אולם סופרי הערכאות רצו להשביעו בנוסח אחר הכולל את שם הוויה, דבר המנוגד להלכה היהודית. לכן סופרי בית הדין סירבו להשביעו בנוסח זה, ופנו לרבי יוסף, והוא הסביר לסופרי הערכאות שאין זה הנוסח המקובל בהלכה היהודית, וככה גם נהגו בימי אביו של אותו שופט, וכל השופטים הקודמים לו. לכן הציע רבי יוסף שאם הנוסח המוצע לא מספק אותם, שישביעו את היהודי במסגד שלהם בנוסח שהם יקבעו. סופרי הערכאות סיפרו לשופט, שרבי יוסף זלזל בכבודו, וכינהו כמי שאין לו דעת. השופט כעס על רבי יוסף, ביזה והשפיל אותו ואף הגיש תלונה למלך, דבר שהעמיד אותו בסכנה. לכן פנו לחברת כי"ח וביקשו את התערבותה הדחופה לפני המלך. הבהלה והפחד גרמו לרבי יוסף למחלה ולבלבול[21], והם מה שגרמו לו לבסוף לפטירתו.[22]
רבי יוסף נפטר בט"ו טבת ה'תר"ן, 7 בינואר 1890, והותיר אחריו משפחה ברוכה בין השאר הרבנים: רבי יעקב, רבי אברהם, ורבי ציון.[23] חכמי מרוקו שלחו איגרת תנחומים למשפחה.
ספריו
רבי יוסף כתב הרבה אך רוב כתביו אבדו, אך כמה רבנים מזכירים זעיר פה וזעיר שם את כתביו[24] יחד עם זאת כמה מהוראותיו והנהגותיו מצוטטות הלכה למעשה בפי חכמי דורו והדור שלאחריו.[25]
- יבין שמועה - על הש"ס, מפני מיעוט כתביו שבידינו יצא אך ורק על מסכת שבועות[26].
ראו גם
- רבי דוד צבאח
- רבי חיים יקותיאל בירדוגו
- רבי רפאל אנקווה
- רבי שמואל עמאר
- רבי רפאל בירדוגו
- רבי יעקב בירדוגו (השופריה דיעקב)
- רבי יוסף בירדוגו (מקנס)
- רבאט
- מקנס
לקריאה נוספת
- הקדמה לספר 'יבין שמועה', הוצאת מכון מגילת ספר, ה'תשס"ה.
- הקדמת הרב פרופ' משה עמאר לספר 'דברי יקותיאל' עמודים: 21 - 16
הערות שוליים
- ^ המקור המדויק של תאריך לידתו אינו ידוע, אך פרופסור משה עמאר כתב שכנראה נולד בשנת ה'תקצ"א. אחרים משערים שנולד בסביבות ה'ת"ר. (הקדמה לספרו יבין שמועה, מאת המוציא לאור - הרב שלמה יוסף בירדוגו).
- ^ עיינו הקדמת הרב פרופ' משה עמאר לספר כתונת יוסף, לרבי יוסף בירדוגו ממקנס.
- ^ 3.0 3.1 הקדמת הרב שלמה יוסף בירדוגו לספרו של רבי יוסף - "יבין שמועה".
- ^ הקדמת הרב פרופ' משה עמאר לספר 'דברי יקותיאל' עמוד 16.
- ^ עיין בספרי חביריו: 'פעמוני זהב', 'קרני רא"ם' לרבי רפאל אנקווה, 'שושנים לדוד' לרבי דוד צבאח, 'דברי שלום' לרבי שלום משאש, 'עדות ביעקב' אבן העזר סימן ע"ט לרבי יעקב בירדוגו, ועוד. ובקדמה לספר 'יבין שמועה'.
- ^ 6.0 6.1 מכתב זה נמצא במבוא של הספר "שושנים לדוד" מהדורה חדשה בהוצאה מאת הרב פרופ' משה עמאר.
- ^ בתשובתו לרבי דוד צבאח, ועיין עוד בספרו "קרני רא"ם" סימן צ"ט.
- ^ כמו שמעידים המכתבים הנ"ל, ועינו בעוד מכתבים, בהקדמתו של הרב פרופ' משה עמאר לספר דברי יקותיאל עמוד 17.
- ^ ספר פעמוני זהב על שו"ע חושן משפט, סימן קע"א
- ^ 'שושנים לדוד' אורח חיים סימן ס"ג, וחלק ב' חושן משפט סימן מ"ט.
- ^ במכתבו של רבי יוסף לרבי יעקב בירדוגו.
- ^ ראו ספר תועפות רא"ם, הלכות גביית חוב מיתומים.
- ^ וחתום עמו ראשון: רבי אברהם צבע.
- ^ כמו שאפשר ללמוד מתשובתו של רבי רפאל אנקווא בספרו קרני רא"ם סימן קא. ובספר 'יבין שמועה' ח"ב סימן ה'.
- ^ 15.0 15.1 יבין שמועה, ח"ב שו"ת סימן י"ג, עמ' ע"ב.
- ^ יבין שמועה, ח"ב סימן י"א, עמ' נח.
- ^ ולאחר כמה חודשים נפטר.
- ^ כך העיד בספר 'ויען אברהם' לרבי אברהם ריווח. ועיינו עוד בהקדמת הפרופ' משה עמאר ל'דברי יקותיאל' עמוד 17.
- ^ 19.0 19.1 מכתב זה מצוטט בהקדמה לספרו "יבין שמועה", וציין שקיבל מכתבים אלו מרבי אברהם עמאר, נכדו.
- ^ ע"פ הקדמת הרב פרופ' משה עמאר ל'דברי יקותיאל' עמוד 20.
- ^ וכמו שהוא כותב באחד ממכתביו לרבי מרדכי בן גו' מטנג'יר. בספרו יבין שמועה ח"ב שו"ת סימן י'.
- ^ כמו שכותבים ראשי קהילת רבאט לחברת כי"ח בקיץ ה'תרנ"א. (הציטוט מובא ב'יבין שמועה' חלק ב' עמוד 11.
- ^ ע"פ רבי יעקב חי בירדוגו בהקדמתו ל'כתונת יוסף' חלק ב'. מתוך הקינה של חכמי מקנס, כנראה שהיה לו בן נוסף בשם רבי דוד.
- ^ מעט פסקי דין מבית דינו, בספר 'לאברהם מקנה' לרבי אברהם צבע, ובכתביו של רבי יקותיאל בירדוגו שעדיין לא ראו אור, דברי שלום (משאש) חושן משפט סימן כ"ט הוא מוזכר.
- ^ 'עדות ביעקב' (בירדוגו) אבן העזר סימן ע"ט, רבי רפאל אנקווא, 'פעמוני זהב' הל' גביית חוב מיתומים שו"ע חושן משפט סימן ק"ח ס"ד. וכן 'שושנים לדוד' (צבאח) ח"ב חושן משפט סימן מ"ט.
- ^ הספר: יבין שמועה, אוצר החכמה.
| תקופת חייו של רבי יוסף בירדוגו על ציר הזמן |
|---|
 |
32371289יוסף בירדוגו (רבאט)