שמואל ללקין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שמואל ללקין (8 בפברואר 192626 בנובמבר 2020) היה מבכירי עסקני הספורט בישראל, מנכ"ל ההתאחדות לספורט בישראל בשנים 1995-1962[1], שעמד בראש ארבע משלחות אולימפיות של ישראל - מקסיקו (1968), מינכן (1972), מונטריאול (1976), לוס אנג'לס (1984). ללקין נשא את הנאום המפורסם לאחר פרשת טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, בו הצהיר כי ישראל תמשיך להשתתף במשחקים האולימפיים[1][2]. בצעירותו היה ללקין שחקן כדורעף וטניס שולחן במסגרת מועדון הפועל תל אביב, ואף לחם במסגרת הפלמ"ח כמפקד כיתה, ומאוחר יותר במלחמת השחרור כקצין[3].

חייו

ללקין נולד בתל אביב ומצעירותו היה ספורטאי פעיל בענפי הכדורעף, כדורסל, טניס וטניס שולחן במסגרת מועדון הפועל תל אביב,

בגיל 17 הצטרף להגנה, סיים קורס מפקדי כיתות בשפיה והדריך בגדודי הנוער (גדנ"ע). התגייס לפלמ"ח באוקטובר 1943 ושירת בקיבוץ קריית ענבים, ברמת רחל ובבית הערבה. בנובמבר 1945, כאשר היה מפקד כיתה בבית הערבה, הוביל יחידת סיור מבית הערבה לרמת רחל, כאשר מארב בריטי תפס את היחידה וגרם לכך שהחוליה נידונה ל-7 שנות מאסר באשמת נשיאת נשק. ללקין שוחרר מהמאסר באוגוסט 1947, והמשיך לשרת כמפקד מחלקה בחטיבת הראל. במלחמת העצמאות עלה כמפקד פלוגה בשיירה האחרונה שעלתה לירושלים, השתתף בקרבות על שועפת, אזור הר הצופים - האוניברסיטה העברית, ובניסיון כיבוש של אוגוסטה ויקטוריה. לאחר המלחה גויס לצה"ל וסיים קורס מפקדי גדודי ואת בית ספר לפיקוד ומטה. היה מדריך בקורס מג"דים, קצין אג"ם חטיבה 7 בשנים 19511953, מפקד יחידת סיור 7, עוזר קצין אג"מ בפיקוד דרום בשנת 1955, וקצין אג"ם הגנה מרחבית של פיקוד דרום.

לאחר שחרורו מהצבא בשנת 1962, מילא שורה של תפקידים בספורט הישראלי, ביניהם חבר הנהלת איגוד טניס, יו"ר הקרן לעידוד ספורטאים של הוועד האולימפי ומנכ"ל ההתאחדות לספורט בישראל במשך 35 שנים (עד שנת 1996. במסגרת תפקידו זו עמד בראש המשלחות האולימפיות של ישראל לאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968), אולימפיאדת מינכן (1972), אולימפיאדת מונטריאול (1976) ואולימפיאדת לוס אנג'לס (1984). כמו כן עמד בראש משלחות ישראל למשחקי עמי אסיה בתאילנד בשנת 1970 ובטהרן בשנת 1974. בהיותו נציג הפועל במסגרות הספורט השונים, חש ללקין לדבריו כל השנים "כחריג בין כל ראשי מרכזי הספורט".

לאחר טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, היה זה ללקין שהודיע, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה גולדה מאיר, בנאום מרגש שנשא בשפה העברית, כי משלחות ישראל ימשיכו גם בעתיד להתחרות במשחקים האולימפיים. לימים יספר ללקין כי בסיור שערך בכפר האולימפי במינכן כחודש לפני האולימפיאדה התריע על מחדלי אבטחה רבים, אך איש לא לקח את דבריו ברצינות[4]. בשנים שלאחר הטבח, פעל רבות להנצחת הספורטאים הישראלים שנרצחו בטקסים הרשמיים במשחקים האולימפיים[5].

מיזם נוסף של ללקין, במסגרת תפקידו כמנכ"ל ההתאחדות לספורט היה הקמתו של מטווח הקליעה האולימפי בהרצליה. כמו כן היה פעיל שנים רבות במכון הלאומי למציינות בספורט וינגייט.

ללקין, שהיה שנים רבות תושב שכונת צהלה בתל אביב, היה נשוי לירדנה ואב לשני ילדים. כיהן במשך 10 שנים כיו"ר השכונה, וכיו"ר מרכז הספורט (הקאנטרי) השכונתי והיה ממייסדי מועדון הטניס של הפועל צהלה.

בשנותיו האחרונות התגורר ללקין בדיור מוגן כפר סבא. נפטר ב-26 בנובמבר 2020 והובא למנוחות בבית הקברות מנוחה נכונה בכפר סבא.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29980716שמואל ללקין