שלכת (פרויקט)
פרויקט שלכת הוא שם קוד שניתן בצה"ל לבניית צי של ספינות סער עבור חיל הים הישראלי בשנות השישים של המאה העשרים.
רקע
ערך מורחב – ספינות סער
בתחילת שנות ה-60 הוברר כי למדינת ישראל אין כוח צבאי שיוכל בעת מלחמה להגן על החוף או לאבטח שיט חיוני אליה. האיום העיקרי היה חיל הים המצרי, במסגרת המגעים למיצוב יחסי גרמניה-ישראל נכללה אספקת שש טרפדות וצוללת לחיל הים. בנייתן של הספינות החלה במספנות לורסן לפי מפרט של חיל הים הישראלי על בסיס קווי הגוף ומערכות ההנעה של טרפדת גרמנית מסדרת יגואר'. מאוחר יותר נכנעו הגרמנים ללחץ ערבי והבנייה הופסקה. באישור ממשלת צרפת נתגבש הסדר לבניית הספינות בצרפת.
בנית הספינות
ספינות הסער נבנו במספנת קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי (בצרפתית CMN Constructions Mecaniques De Normandie) בנמל שרבורג שהיו חלק מקבוצת SAMT בבעלות פליקס אמיו. התכנון היה של מספנת לורסן בגרמניה והבנייה לוותה בפיקוח וסיוע של הצי הצרפתי. הפרויקט קיבל בצה"ל את שם הקוד "שלכת". ב-26 ביולי 1965 נחתם חוזה והחלה בניית שש ספינות, במימון כספי השילומים מגרמניה. אל"ם שלמה אראל הוביל את הפרויקט, תחילה בתפקידו כראש מחלקת ים תחת פיקודו של מפקד חיל הים אלוף יוחאי בן-נון ואחר כך כמפקד החיל. בראש הפרויקט של חיל הים עמד אל"ם ביני תלם, שהוחלף בשנת 1968 על ידי אל"ם הדר קמחי מפקד השייטת השני. באפריל 1969 מסר קמחי את הפיקוד על המשלחת לסא"ל משה טבק וחזר לישראל להתרכז בתפקידו כמפקד שייטת ספינות הטילים. טבק נהיה במעמד מקביל למפקד פלגה בשייטת ספינות הטילים.
ההסכם כלל את בניית כלי השיט ומערכות ההשטה בלבד. הרכבת החימוש תוכננה להיעשות בישראל. היו אלה הכלים הגדולים ביותר שבנתה מספנת CMN עד אז. מחלקת בחינה של חיל הים הצרפתי בדקה את איכות המוצר. ההשקעה הישראלית סייעה רבות לכלכלת העיר. בגלל היבטים ביטחוניים ופוליטיים, בניית כלי שיט עבור חיל הים הישראלי בצרפת נשמרה בסוד ולא דווחה לעיתונות.
בתוכנית בניין הכוח הרב שנתית של צה"ל הוקצו לחיל הים 12 ספינות, שש הספינות האחרות מתוכן תוכננו להיבנות במספנות ישראל.[1] בחוזה עם מספנות שרבורג נכלל סעיף הכשרת בעלי מקצוע ממספנות ישראל. מספנות ישראל לא שלחו אנשים ללמוד בשרבורג ולכן לא היו יכולות להיכנס לייצור. בעל המספנות פליקס אמיו ראה בכך הזדמנות והגיש הצעה לבניית שש ספינות נוספות ב-10% הנחה ממחירן ובקצב הספקה של ספינה אחת כל חודשיים. (במקום אחת לשלושה חודשים בסדרה הראשונה.)
סגן שר הביטחון צבי דינשטיין שוכנע בכדאיות העסקה והוחלט על בניית שש ספינות נוספות. הרחבת החוזה נחתמה 14 מרץ 1966.[2] שש הספינות בסדרה נקראו דגם סער 3. הן תוכננו לשאת תותח אוטו מלרה 76 מ"מ ולא צוידו בסונאר נגד צוללות.
בתהליך הבנייה הוגדרו שתי אבני דרך כמועדי תשלום. הראשונה במועד ההשקה למים שנעשתה בטקס אליו הוזמנו אורחים מצרפת ומישראל. והשנייה במועד יציאת הספינה בהפלגה לישראל. במועד זה התקיימה ארוחת פרידה מהמספנה וטקס פרידה ידידותי שבו מפקד המשלחת ומפקד הספינה באו להביע תודה לאדמירל, מפקד המחוז הימי בשרבורג, על עזרת הצי בליווי הבנייה. התמורה למספנות הועברה בתשלומים ובעת היציאה שולם השליש האחרון עבור כל ספינה.
צוות "שלכת"
בראש הפרויקט של חיל הים עמד אל"ם ביני תלם שהוחלף בשנת 1968 על ידי אל"ם הדר קמחי והוא הוחלף באפריל שנת 1969 על ידי סא"ל משה טבק. בראש הצוות הטכני הראשוני עמד המהנדס סא"ל חיים שחל. הצוות הטכני כלל את המובילים הבאים: רס"ן זאב בר-זאב (בזמן המבצע מפל"ג אחזקה, סא"ל), עמנואל ינאי וחלפון (מכונה, גוף, אלקטרוניקה וחשמל). אנשי משלחת חיל הים שהו בעיר שרבורג במשך ארבע שנים. המשפחות הישראליות שלחו את ילדיהם לבתי הספר הצרפתיים.
ראו גם
הערות שוליים
25003362שלכת (פרויקט)