שירת העשבים
שירת העשבים הוא שיר שכתבה נעמי שמר על בסיס שלוש אמרות של רבי נחמן מברסלב.
מקור המילים
הבית הראשון של השיר הוא פרפרזה על דבריו של רבי נחמן מברסלב בספר ליקוטי מוהר"ן (תורה ס"ג במהדורא תנינא):[1]
וְכִי דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָּל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן. כִּי כָּל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב יֵש לוֹ שִׁירה שֶׁאוֹמֵר, שֶׁזֶה בְּחִינַת פֶּרֶק שִׁירָה, וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הָרוֹעֶה.
— לקוטי מוהר"ן תנינא סג
הבית השני מקורו ב"שיחות הר"ן" (אות קס"ג):
אם היית זוכה לשמע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה להשם יתברך בלי פניה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום תשלום גמול, כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאד ביניהם לעבד את ה' ביראה.
הבית השלישי הוא פרפרזה על משפט בליקוטי הלכות:[2]
עַל כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁהָאָדָם נִתְעוֹרֵר לֵילֵךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה.
השיר
שמר סיפרה לימים כי מי שהביא לתשומת לבה את דבריו של רבי נחמן מברסלב היה שלמה ניצן, בתוכנית לרגל ט"ו בשבט, מכיוון ששלושת המשפטים של רבי נחמן קובצו יחד בספר המועדים על ט"ו בשבט, בעריכת יום-טוב לוינסקי[3] סביר להניח שניצן לקח את הדברים מספר זה.
נעמי שמר כתבה את השיר בשנת 1976, לאחר מכן הוא זכה לגרסת כיסוי של אמנים שונים, בהם אברהם פריד ושולי רנד.
השיר נדפס בברכונים, ונהוג לזמרו בסדר ט"ו בשבט.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ליקוטי מוהר"ן, מכון פיתוחי חותם, תנינא, סי' סג, באתר היברובוקס.
- ^ ליקוטי הלכות, הלכות ברכות ד', אות ד', באתר היברובוקס.
- ^ ספר המועדים, כרך ה', עמוד 398
30246894שירת העשבים