מבצע שיער 265
 | ||||||||||
| מטוס F-4 פנטום מטיל פצצות | ||||||||||
| מערכה: מלחמת ההתשה | ||||||||||
| תאריכים | 3 באוגוסט 1970 | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | רימון 20 | |||||||||
| מקום | גזרת אבו סואר - אסמאעיליה | |||||||||
| תוצאה | התשה הדדית | |||||||||
| ||||||||||
מבצע שיער 265 היה מבצע של חיל האוויר הישראלי, אשר נערך ב-3 באוגוסט 1970, לתקיפת סוללות טילים מצריות וסובייטיות שהוצבו על אדמת מצרים. המבצע נערך בימיה האחרונים של מלחמת ההתשה. תוצאות המבצע הבהירו לישראל כי לחיל האוויר אין פתרון טקטי למערך הנ"מ מתוצרת סובייטית שנפרש במדינות ערב. מערך זה פגע בעליונות האווירית הישראלית שהופגנה מאז מלחמת ששת הימים. העדר פתרון טקטי לבעיית הטילים בא לידי ביטוי ביתר שאת כשלוש שנים מאוחר יותר במלחמת יום הכיפורים.
רקע
במהלך מלחמת ההתשה הקימו המצרים בעומק מצרים מערך נ"מ מהצפופים בעולם, עיבו וקידמו אותו בהדרגה אל צידה המערבי של תעלת סואץ. חלקו הגדול של המערך התפרש במסגרת חיל המשלוח הסובייטי שהוצב על אדמת מצרים לבקשת נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר לנוכח כישלון צבא מצרים להתמודד עם תקיפות חיל האוויר הישראלי. בחודשי הלחימה האחרונים של המלחמה, נעשה מאמץ ישראלי גדול למנוע את פרישת סוללות הנ"מ מזרחה ומנגד מאמץ מצרי-סובייטי לפגוע במטוסים הישראלים בשיטות טקטיות שונות (שהבולטת שבהן ביצוע מארבי טק"א רבים). בימיה האחרונים של המלחמה הוחלט לצאת למבצע גדול לפגיעה במערך הטילים שבין אבו סואר לאסמאעיליה.
מהלך המבצע
המבצע תוכנן בשני שלבים: גל הפצצה ראשון של סוללות הטילים והמכ"מים באמצעות מטוסי תקיפה ולאחר מספר שעות שבהן ייאסף מודיעין בדבר הפגיעה במטרות, יבוצע גל תקיפה שני לאותן המטרות שלא הושמדו ושבהן דרושה הפצצה חוזרת ולמטרות חדשות ככל שיתגלו על ידי הטייסים בגל הראשון.
ב-3 באוגוסט 1970 יצאו לתקיפה 8 מטוסי F-4 פנטום מטייסות 201 ו-69 ו-20 מטוסי סקייהוק מטייסות 102, 109 ו-115. המטוסים חצו את תעלת סואץ בגובה נמוך ובשעה 10:05 נסקו ליעף הפצצה על המטרות. מחשש להזנקת מטוסי ירוט שבהם צפוי היה שיטוסו טייסים סובייטים, חומשו באופן חריג המובילים של מבני הסקייהוק בטילי אוויר-אוויר (מטוס הסקייהוק אינו מתוכנן לקרבות אוויר). כן הוכנסו לכוננות יירוט שלוש טייסות המיראז' 3. כנגד המטוסים הישראלים התוקפים שוגרו טילים רבים מדגם SA-2 ו-SA-3 וכן נורתה לעברם אש מתותחי נ"מ. הטייסים הפעילו כנגד סוללות הטילים אמצעי לוחמה אלקטרונית לסירוגין וביצעו תמרוני התחמקות. הטילים הרבים ששוגרו חלפו בסמוך למטוסים ולא פגעו בהם. ההפצצות נמשכו כ- 50 דקות. הטייסים דווחו על פגיעות מדויקות.
בחיל המודיעין נאספו במקביל לתקיפה ולאחריה ידיעות לשם הכנת גל התקיפה השני. אנשי המודיעין הגדירו מטרות שרובן היו מארבי טק"א שנתגלו במהלך התקיפה הראשונה וגם סוללות שנפגעו אך לא הושמדו בגל הראשון. לגל התקיפה השני הוקצו שני זוגות מטוסי פנטום ו-16 מטוסי סקייהוק. אל זוג מטוסי הפנטום הראשון נורו טילים רבים שחייבו את הטייסים לבצע תמרוני התחמקות חריפים. לאחר ביצוע יעף ההפצצה של מספר 2 נורו עליו מספר טילים והוא נפגע מאחד מהם. לאחר שניות אחדות נפגע המטוס מטיל נוסף. הטייס והנווט הישראליים הצליחו לנטוש את מטוסם ולצנוח מעל שטח מצרים.
גם על זוג הפאנטומים השני נורו טילים רבים וירי תותחי נ"מ. המטוסים ביצעו תמרוני התחמקות אולם אחד הטילים התפוצץ סמוך לצידו השמאלי של מספר 2. המטוס נפגע שחרר את הפצצות באופן חפוז על אדמת המדבר וחזר לנחיתת אונס בישראל מבלי לבצע את המשימה.
גורל הטייסים והמטוסים שנפגעו
לאחר פגיעת הטיל במספר 2 בזוג המוביל דיווח הטייס סרן יגאל שוחט על הפגיעה. הוא ניסה להשתלט על המטוס הפגוע ולהפנותו מזרחה לכוון ישראל, אך לאחר שהחל לאסוף גובה תוך טיסה מזרחה חדל אחד המנועים לפעול וכעבור שניות אחדות פגע במטוס טיל נוסף. הטייס שוחט והנווט סגן משה גולדווסר פלטו את עצמם מהמטוס הפגוע וצנחו סמוך לאסמאעיליה. במהלך הצניחה שארכה זמן רב נורתה לעברם אש נק"ל מהקרקע. שוחט נפצע ברגליו מהירי באופן קשה והגיע לקרקע כשהוא מעולף מאבדן דם. הוא הועבר לבית חולים מצרי שם נקטעה רגלו הימנית.
הנווט גולדווסר לעומת זאת הגיע אל הקרקע ללא פגע ונתפס על ידי חיילים סובייטים. אלה מסרו אותו לחיילים מצריים שביצעו בו לינץ'. למחרת היום הודיעו המצרים כי שני השבויים שבידם פצועים, אך לאחר מכן הודיעו כי גולדווסר נפטר. לאחר חודשים אחדים הוחזרה גופתו. לאחר בדיקת הגופה נקבע כי נהרג כתוצאה מהעינויים שעבר. בספר חוץ מציפורים, מספר הטייס יצחק פיר שהיה עד שמיעה לעינויים שעבר גולדווסר בשבי וכנראה גם למותו.[1]
מספר 2 מהזוג השני נפגע מהדף פיצוץ טיל SA-3. המטוס הזדעזע וראש הטייס סרן רענן נאמן הוטח בדופן תא הטייס ועירפל את הכרתו. רסיסי הטיל פערו חורים לכל אורך המטוס והכנף השמאלית וניפצו את לוח השעונים. אחד הרסיסים חדר לתא הטייס וריסק את ידו של נאמן. נאמן הודיע על הפגיעה ועל כוונתו לנטוש. אך בחלוף שניות אחדות נראה היה שהמטוס ממשיך בטיסה ומגיב להיגוי. נאמן הטיל את החימוש כולו על אדמת המדבר המצרי וביצע תמרונים חריפים ומסוכנים במטרה להתחמק מטילים נוספים ששוגרו לעבר המטוס כאשר הנווט סג"ם יורם רומם מפעיל לפי הנחיותיו את מצערת המנוע (שמופעלת בשגרה ביד שמאל של הטייס שהייתה מרוסקת). לאחר שחצו את התעלה מזרחה, חבש הטייס את ידו. לבסוף, על אף הפגיעה הקשה במטוס וידו המרוסקת של הטייס, הצליחו נאמן ורומם להנחית את המטוס בבסיס רפידים כשהם מפעילים חלק מהמערכות הפגועות באופן ידני מתא הנווט.
הטייס נאמן עבר ניתוחים שבהם נקטעו שלוש אצבעות ידו ושיקום ממושך שבסופם חזר להטיס מטוס סקייהוק לימים מונה למפקד טייסת סקייהוק. מטוס הפנטום הפגוע עבר שיפוץ נרחב, והוחזר לפעילות מבצעית.
תוצאות המבצע
- המבצע שהיה האחרון מסוגו במהלך מלחמת ההתשה הוכיח כי לחיל האוויר אין מענה טקטי למערך הנ"מ הצפוף שהוקם בהתאם לדוקטרינה הסובייטית. קושי זה בא לידי ביטוי ביתר שאת כשלוש שנים מאוחר יותר במלחמת יום הכיפורים הן בחזית מצרים והן בחזית סוריה בהן נגרמו לחיל האוויר אבדות כבדות.
- פגיעה בשני מטוסי פנטום ישראלים ביום אחד מול מערך סובייטי שכוחותיו נראו בלתי נדלים תסכלה ועודדה את ישראל להסכים ליוזמת רוג'רס להפסקת אש עם מצרים שתסיים את מלחמת ההתשה.
- הטייס סרן רענן נאמן עוטר על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר באות המופת על תפקודו במהלך הקרב ובכך שמנע נפילתו ונפילת הנווט בשבי ועל הצלת המטוס. הנווט סג"ם יורם רומם עוטר בצל"ש הרמטכ"ל.
- הסובייטים דווחו למפקדות על הפלת 11 מטוסים ישראליים. לאחר מכן תיקנו את הדיווח לחמישה מטוסים ישראליים שהופלו. שני מפקדי גדודי ההגנה האווירית שבגזרת התעלה לוטננט קולונל קונסטנטין פופוב ולוטננט קולונל קוטינצב עוטר ב-26 באוגוסט 1970 באות גיבור ברית המועצות (כוכב הזהב) על מיומנות גבוהה וגבורה בהדיפת מתקפות חיל האוויר הישראלי וכן בסכומי כסף גבוהים. החיילים הסובייטים שהשתתפו בקרב קיבלו את "אות השירות הקרבי".
- ביום התקיפה שהה נאצר, נשיא מצרים בפגישה עם מזכ"ל הסובייט העליון ליאוניד ברז'נייב בקרמלין וטען כי הכוחות הסובייטים שבמצרים לא מצליחים להדוף את המתקפות האוויריות הישראליות. במהלך הפגישה התבשרו השניים בדבר הפגיעה במטוסים הישראלים על ידי כוחות סובייטיים ובכך הביאה לסיפוק אצל השניים.
- לטענת מוטי הוד, הייתה זו הפעם הראשונה שהופעלה מערכת טילי קרקע אוויר מסוג SA-6 בזירה, ולמעשה היה זה מארב טק"א שבוצע כנקמה על קרב רימון 20 בו הופלו חמישה מטוסים עם טייסים סובייטים.[2]
לקריאה נוספת
- דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה, הוצאת באוויר - פרסומי תעופה, כרך ב' עמ' 1081 - 1104
קישורים חיצוניים
- מעריב, נפל מטוס בשטח מיצרי 4 באוגוסט 1970
- [1]סיפורו של הרב רענן נאמן באתר בינינו
הערות שוליים
33824297מבצע שיער 265