שיטת רונגה-קוטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באנליזה נומרית, רונגה-קוטה היא משפחת שיטות איטרטיביות, ישירות ועקיפות (Implicit and explicit), הכוללות את השגרה הידועה, שיטת אוילר, דיסקרטיזציה טמפורלית להערכת פתרונות מקורבים של משוואות דיפרנציאליות רגילות.[1] שיטות אלו פותחו בסביבות 1900 על ידי המתמטיקאים הגרמנים קארל דייוויד רונגה ומרטין וילהלם קוטה.

תיאור

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שיטת רונגה-קוטה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ DEVRIES, Paul L. ; HASBUN, Javier E. A first course in computational physics. Second edition. Jones and Bartlett Publishers: 2011. p. 215.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22824661שיטת רונגה-קוטה