שיטפון 1910 בפריז

שיטפון 1910 בפריז (בצרפתית: Crue de la Seine de 1910) היה אסון טבע במסגרתו הוצפו בין ה-20 ל-28 בינואר 1910 חלקים נרחבים במרכז פריז עקב עליית נהר הסן על גדותיו. על אף נזקים כבדים ברכוש, לא היו באירוע הרוגים.

רקע

בחורף 1909–1910 ירדו כמויות משקעים גדולות באגן הפריזאי המנוקז על ידי נהר הסן. על אף שמפלס הנהר עלה באופן חריג בחודש נובמבר, לא עורר הדבר דאגה רבה בקרב הפריזאים, כיוון שהתופעה לא הייתה יוצאת דופן במיוחד ולפני כן לא הגיע עד כדי עלייה על גדותיו והצפה של חלקים עירוניים. מפלס הנהר אף ירד בדצמבר, אך בינואר עלה שוב והזרם בנהר התגבר אף הוא. זרמי מים החלו פורצים מרתפים ותעלות ביוב ומים החלו חודרים גם למערכת הרכבת התחתית של פריז. ערים על גדות הנהר ממזרח וממערב לבירה הוצפו, אך המים לא עלו מעבר לגדות הנהר במרכז פריז עד ה-20 בינואר, אז הוצפה תחנת הרכבת גאר ד'אורסה (כיום, מוזיאון ד'אורסה). ב-21 בחודש פונו תושבים באזורים הנמוכים מבתיהם. תשתיות חשמל וגז עירוניות, שהוקמו בתוך מנהרות מערכות הביוב והרכבת התחתית נהרסו. באזורים הנמוכים הסמוכים לנהר הגיעו המים הגואים עד לגובה הקומה הראשונה של הבתים. כוחות הצלה נעו בסירות ברחבי העיר וחילצו לכודים מהקומות העליונות. הפליטים רוכזו בבתי ספר וכנסיות באזורים הגבוהים יותר של העיר, המרוחקים מן הנהר.

ב-28 בינואר הגיעו המים לגובהם המרבי, 8.62 מעל המפלס הרגיל ובמרץ שב נהר הסן למפלס הרגיל בעונה.

השלכות

אירוע השיטפון אירע לאחר תקופה של תנופת שיקום שהחלה ב-1871, עם סיום מלחמת צרפת-פרוסיה ובלבה של תקופת שיא בפריחתה של פריז, תקות ה"בל אפוק". הנזקים ברכוש נאמדו ב-400 מיליון פרנק, אך לא דווחו מקרי מוות וגם החשש מפני פרוץ מגפות או מהומות התבדה. פריז השתקמה מהאירוע עד מהרה. רק בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוסדרו סכרים בנהר שסיכלו אפשרות עתידית של שטפון בסדר גודל הרסני.