- הועבר מהדף המכלול:דיווח על תוכן בלתי הולם#שריפת גוויה
הפסקה "שרפת גופות יהודים בתנ"ך" טעונה שכתוב דחוף.
"מחלוקת המפרשים" בין מקורות עלומים על פי דיוק מוזר מאד לבין "הפרשנים המסורתיים" שבמקרה מדובר בגמ', וכל זה בלי שום ציון מקור. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. בראץ (שיחה) 22:40, 24 בנובמבר 2022 (IST)
- סוף העברה
אל תסיר את הפסקה, כי יש שפירשו כמשמעות הפסוקים בפשטות, בעיקר בשאול "וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו... וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם", ראה מצו"ד ורד"ק, שהביאו פירוש אפשרי שאכן שרפו את הגוף עצמו, אמנם המלבי"ם כתב ששרפו כליהם.
עיינתי רק שם, ורק במפרשים ש"על הדף" בשיתופתא.
מסקנתי היא שיש לבדוק את המפרשים בכל הפסוקים המובאים, ולפרט את אלה שפירשום על שריפת גופות ואלה שלא.
אגב, אתה לא צריך את "רשותי" לשום עריכה. כל אחד יכול לערוך במכלול. אם כי לפני הסרת פסקה בהחלט כדאי להתייעץ.
כן.. כונתי היתה להתייעץ.
לגוש"ע, אכן בשאול כתיב וישרפו אותם ולא וישרפו להם [ועוד, שמנהג שריפת כלי התשמיש נראה שנהג רק למלכים], ולכן יש (רד"ק ואברבנאל) שבא' מהאפשרויות צדדו לפרש ששרפו הגופות עצמם, ופירשו שהיה זה מפני שהסריח הבשר והתליע ולא היה לכבוד לקברם כך.
אם כן שאר הפסוקים שצוינו אינם שייכים לכאן כלל (מסתבר שיש איזה שהוא פרשן 'לא מסורתי' שפירש כך, אבל זה נגד דברי הגמרא והתרגום וכל הפירושים שראיתי, שגם מי שלא פירש כשריפת כלי תשמישם, פירש כשריפת מיני בשמים), וגם הפסוק שבשאול אינו ענין לשריפת גופות כללית. אולי יש מקום לכתוב את הפירוש הזה בתור נושא 'שריפת גופות שהסריחו מפני הכבוד'.
יהיה נכון למחוק את שאר הפסוקים, רק אם יבוקש הדבר וְיימצא שהפרשנים ה'מסורתיים' כולם הסכימו שמדובר על כלי המלך ולא על גופתו.
ולגבי הפסוק על שאול, אני "שומע" את טענתך ולא בטוח. מה דעתכם, מכלולאים פעילים? הנידון הוא: האם הפסוק שהובא כאן אינו קשור לערך, משום שגוויית שאול לא נשפרה מתוך מנהג עקרוני של שריפת גוויות אלא מפני כבודו, שכן הבשר הסריח והתליע. או שמא הוא קשור לערך אע"פ כן, שכן סו"ס שרפו את גוויותו, וגם רואים שם לגיטימציה לשריפת גוויה במקרים מסוימים.
בוקש הדבר ונמצא, בכל הפרשנים שבאתר 'על התורה'. כנ"ל, יש שפירשו על כלי תשמישו ויש שפירשו על בשמים.
יישר כח.
אלא שהניסוח החדש מוטעה, שכן גם בפסוק בשמואל מבואר בתרגום יונתן (ועל פיו ברש"י) שהיא שריפה כשריפת המלכים, דהיינו שריפת כלי תשמישן או בשמים, כמו שכתב הרד"ק.
אלא שרד"ק ואברבנאל מציעים לפרש באופ"א כשרפת הגוייה עצמה, ומטעם ההסרחה כנ"ל.
בוצע בס"ד
כמדומני שדייקתי היטב, אך איני בקי כה"צ בניסוח מכלולאי.
וכמובן, השאלה על עצם הבאת הפסוק עדיין פתוחה.
ראיתי.
המקורות הם גמ' בע"ז והמפרשים על אתר, בראשם ת"י ורש"י. אנסה לנסח ולכתוב.
בענין שם הפיסקה, שיניתי מחמת שבית שערים אינו אתר קבורה מזמן התנ"ך. לכן גם הניסוח 'בתקופת המקרא' אינו מתאים לכאן.
את המצודות לא העתקתי כי הוא מעתיק מהמפרשים שקדמו לו, ומאוחר מהם הרבה. כמו שלא נכתוב את המלבי"ם בסיעה הראשונה. לא אתעקש על זה, אבל כך נ"ל.
את 'כמו כן' מחקתי כי באמת אין קשר בין הקטעים, ובפרט אחר הדילול שעשינו, חוץ מזה ששניהם נכללים תחת אותה פיסקה.
לכן אשנה כעת לפי הנראה לי, ואם אתה סבור שאני טועה, תקן נא.