שיחה:שמחו נא/ארכיון

אין צורך כאשר אין בלבול עם ערך אחר.

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌ -->‏

הוספות בסוגריים נעשות בד"כ כשיש חשש לבילבול, מה שלא קיים במקרה הזה.

אני חושב שיש בלבול....

וצריך להוסיף מילה כלשהיא

בעיקר שהשם של הפיוט הוא גם ציווי......

בלבול עם מה ?

יש הרבה ערכים על ציווים ללא הוספות בסוגריים

לא משנה מה משמעות שם הפיוט - אם קיים ערך בשם זהה, ניתן להוסיף סוגריים או לשים בתחילת הערך תבנית {{מפנה}}.

לכותב הערך היקר.

האם אתה מכיר מישהו ששר כיום את הפיוט בברכת הלבנה?

האם הפיוט מתאים בכלל למעמד ברכת הלבנה?

לפי דעתי, הפיוט נכתב במקורו ע"י רבינו למעמד ברכת הלבנה, ושם נאמר: שמחו נא שמחו נא בברכת הלבנה, וזה מתאים בחרוז הרבה יותר מהדלות של נא ותורה, ובהמשך הוא עצמו או אחרים עשו לפיוט הסבה לשמחת תורה.

מכל מקום נראה שצריך לכתוב משהו בנדון הזה בערך, ולא לכתוב בפתיח כאילו זהו פיוט לברכת הלבנה ושמחת התורה.

אה.... כמעט שכחתי - ערך מקסים. חזק וברוך...

כך נכתב באתר מורשת מרן - הקישור מצורף בערך

פרט תמוה מאד, שלא הובא לו שם מקור או הסבר. הסברה נותנת שמדובר בטעות, ובכל מקרה לכזה דבר צריך מקור טוב יותר.

(אגב, בכלל לא הבנתי מה הקישור מוסיף - יש שם טקסט בלבד).

את זה תשאל אותם. אני דוקא לא תכננתי להוסיף את זה, במיוחד שלא הכרתי בצורה הזו את הפיוט, אך חששתי שמא אכן הוא ידוע כך, והוספתי. אגב זכור לי מקור נוסף, בכ"מ אין לי התנגדות להוריד את זה.

גם קישור לטקסט מוסיף, וכן כך נהוג בערכי הפיוטים השונים.

כאמור, אני לא חושב שאפשר לפטור את זה ב"תשאל אותם". עדיף שיחסר פרט מאשר שיובא פרט שגוי ותמוה.

התכוונתי שיש כבר קישור לויקיטקסט.

אני מביא מקור - אם יש לך מקור לערעור מקור זה, אדרבה, תוסיף. אבל כאשר זו רק תמיהה של משתמש מול מערכת אתר - זה לא אמור להשפיע על הערך לדעתי.

שם גם יש יותר פרטים מאשר ויקיטקסט, ובמיוחד שכנ"ל, ישנם הרבה ערכים שכך נהוג בהם. אם חושבים שזה סתם מיותר, אזי תורידו. ייתכן ולאדם א' נח להכנס לאתר כזה, ולאדם ב' נח להכנס לאתר אחר.

לא כל המקורות שקולים ולא כל הטענות שקולות. אם רוצים להביא מקור לטענה תמוהה צריך יותר מאזכור אגבי באיזה אתר.

אתה מתכוון אולי למפעל המילון ההיסטורי, שם יש גם גרסאות ונוסחאות שנות מכת"י וכד'. סתם כפל הוא בעצם ספאם.

לא מבין בדיוק מה הסברה לחשוב שאתר שמתיימר לייצג את מורשת של הרב עובדיה יוסף יטעה במנהגיו, אך כאמור, הוספתי את פרט זה רק לאור חשש שהיה לי שהפיוט מפורסם כך.

שמש מרפא לבקשת ההבהרה שלך.

האמת שלא ראיתי את ההודעה פה...

שימו לב, שגם באתר הפיוט והתפילה של הספרייה הלאומית יש אזכור לפיוט בשם שמחו נא בברכת הלבנה.

שוב מצאתי נוסח נוסף לפיוט זה שמחו נא בשמחת בר יוחאי עיין כאן.

בהחלט יש כזה דבר, השאלה אם יש קשר לפיוט דידן... ממה שאני שמעתי מהביצוע שם המילים שונות לחלוטין.

משום מה זה לא עובד אצלי. אבל כפי ששיערתי למעלה מסתבר לי שברכת הלבנה קדם לתורה, בגלל שהחרוז הרבה יותר מושלם ככה.

עכשיו שמעתי את הפיוט שם. והצדק עם שמשנו...

לפימה שכותבים כאן, מדובר בפיוט מאוחר, של רבי יהודה פתיה.

ולהרחבת הערך ניתן להשתמש בדבריו של מנהל האתר שם שכתב במקום אחר:

"אחד הפיוטים המרכזיים לשמחת תורה, שחובר על ידי ר' יוסף חיים מבגדד ונתפשט ברחבי המזרח. בדומה לפיוטים נוספים בשמחת תורה, הפיוט בנוי על פי שני עקרונות צורניים ברורים הקשורים זה בזה - המחזוריות והחזרה, השזורים זה בזה במלאכת מחשבת ומיועדים להכניס את השרים והרוקדים למעין טראנס – מצד אחד מרכז ומצד שני תנועה מעגלית סביבו. החזרה באה לידי ביטוי בכמה מימדים. האחד - בתבנית המילולית (השורש ש.מ.ח – שמחו נא, ישמחו, בשמחת); השני – במבנה החריזה הבסיסי: כל התארים, המסודרים על פי א"ב, חותמים באותו החרוז (xים), ופותחים באותה מלה - יִשְׂמְחוּ, דבר המעצים את תחושת השמחה ההולכת וגוברת. מימד נוסף של חזרה מתבטא במשקל השיר – כל מילות הפיוט הן במשקל של שלש הברות. המחזור הקצבי מתפתח בתנועה אל מבנה זוגי – זוג מילים ( כגון: "ישמחו - אהובים") בתבנית הבסיסית, וארבעה זוגות בטור, כאשר הצירוף "בשמחת התורה" חותם כל בית. השיר מיוסד כאמור על פי סדר הא"ב, מבנה הנותן תחושה של התפתחות ותנועה המתקדמת ועולה מאות לאות בתוך המבנה המחזורי שתואר לעיל ובמקביל משלימה מעגל רחב שמגיע לסיומו עם האות ת'. לכל טור ישנו נושא רעיוני אשר סביבו נשזרים התארים השונים. לעיתים הנושא גלוי (בית ד', מבנה העם – ישראלים, כהנים ,לוויים) ולעיתים נסתר."

עמוס חדד, תוכל להביא מקור ודוגמה של הפיוט בבתים שונים?