לכבוד
ברור ששבעת ימי אבילות הם חובה
ואם אתה מוחק אתה צריך להביא מקור
ולא הבאת מקור,
לכן כל זמן שאין לך מקור הרי מן הראוי שתחזיר המחיקה.
לכבוד
ברור ששבעת ימי אבילות הם חובה
ואם אתה מוחק אתה צריך להביא מקור
ולא הבאת מקור,
לכן כל זמן שאין לך מקור הרי מן הראוי שתחזיר המחיקה.
משך חכמה והכל לטובה, הסיבה ששיניתי את הניסוח אינה משום שניהוג האבלות אינו חובה, אלא משום שלא שייך לומר שמצווים בשבעת ימי אבלות כיון שציווי הוא על פעולה וכאן אנחנו עוסקים בזמן ולא בפעולות. מתייג את שמש מרפא לחוו"ד אולי גם ספרא. מצרף קישור לעריכות הספציפיות.
לכבוד
טוב שהסברת את דבריך כי אני הייתי בערפול חושים... איך אפשר לכתוב כדבר הזה...
וכעת הנחת את דעתי...
לעצם הענין,
אם כולם היו מבינים בנקל את ההסבר שלך הרי מה טוב אך צריך לדעת אם הדבר באמת כך כי נראה לי שלא כולם יבינו מיד את הדברים כמו שאתה מציג אותם ולכן יש לשקול אולי לכתוב כזה נוסח שלא יבואו בו לידי משמעות אחרת או טעות בדברים.
פעם הבאה שאתה בערפול חושים פנה לרופא
אין טעם לתייג את כלל המכלולאים על כל דבר קטן.
לא כתבת לאיזה רופא
כנראה אתה סומך על זה שאני יבין לבד
וכן כל ה מכלולאים פעילים יבינו לבד לאיזה רופא אתה מתכוון
האם אתה רוצה להודיע לכל המכלולאים הפעילים לאיזה רופא אתה ממליץ לי ללכת
האם אתה רוצה להכפיש את שמי בעיני כל מכלולאים פעילים
אני מתווכח עניינית
אני לא חושב שאתה צריך להכפיש אותי בהליכה לרופא,
מה המטרה שלך בהודעה שלך
מה אתה רוצה להרויח בהודעה שלך
מותר לך לחשוב שיש חושבים שהדבר הזה גדול ולא קטן
אם אתה רוצה ללמד את הכותבים מה זה דבר גדול ומה זה דבר קטן....זכותך המלאה.
אבל כנראה אתה לא יודע שדברים כאלו לא מצליחים ללמד בצורה שאתה עושה
דברים כאלו צריך לפתוח קורסים של שבועות לשנות שיטת חשיבה וכדומה
כאן הדיונים הם על עובדות בשטח.
כיוון שראיתי שיש מהקוראים שלא הובן להם הניסוח, הזמנתי שני מכלולאים בעלי נסיון בכתיבת וניסוח ערכים שיחוו דעתם, מקווה שיתפנו לזה.
ראיתי את דבריך בתקציר העריכה
ויישר כוחך,
ועיינתי בספר פני ברוך שציינת שם, ושם כותב זמן מה ללא ציון שום מקור
מה שנראה שאין בזה שום מנהג ומספיק רגע אחד בלבד,
אמנם מביא שם שאם אין לו מנחמים ימתין עד זמן שאנשים יוצאים מבית הכנסת,
ובהערות שם הביא בשם פני יהושע הלשון שעה בעלמא במי שאין לו מנחמים.
אך לא עיינתי היטב בכל זה.
משך חכמה לא ראיתי בערך מהו שיעור שעה קלה, רגע אחד וודאי אין הכוונה שמתיישבים וקמים תוכ"ד. ובר מן דין בערך מדובר על מה שנהוג ואכן נהוג שיושבים זמן קצר שלא עולה על כמה דקות. העניין שציינת בהערה הקודמת הוא נושא אחר, שנהגו להחשיב את זמן הישיבה רק אחרי התפילה ולכן ממתין עד זמן שיצאו מביהכנ"ס.
תודה על דבריך,
א. אמנם לי נראה שדרך אנשים לומר שעה קלה על שעה ממש אלא שאינה שעה מלאה אלא כמו 50 דקות עד שעה שלימה.
שהרי סוף סוף מזכירים לשון שעה אלא משום שלא היתה מלאה אומרים שעה קלה.
לכן הערתי על הלשון המופיע בערך.
שממנו נראה שלא מהני רגע אחד.
ב. בנושא השני אתה צודק שהוא נושא אחר אך אני הבאתי אותו משום שכפי הנראה יש משם משמעות שלא מספיק רגע אחד אלא צריך לשבת זמן שמקובל בו להתנחם ולכן אין להחשיב את זמן התפילה שאז אין מנחמים ולפי זה נמצא שלא מהני רגע אחד כי צריך זמן הראוי לניחום.
ג. מה שכתבת שבערך מדובר על מה שנהוג א. אין לזה מקור ובערך מביאים רק דברים שיש להם מקור. ואני ראיתי במקום אחד שישבו ממש רגע אחד אני לא יודע אם הם קיבלו הוראה מפורשת כן אך עכ"פ כפי ששמעתי כאן מכמה עורכים אי אפשר להביא כאן בהמכלול דברים שאין להם מקור.
ד. כפי הנראה לי יש כאן "ב דינים" א. רגע אחד מהני מדין ישיבה ב. בנוסף לזה צריך לשבת זמן מה שיעור ניחום. וגם אם לא ישבו יותר מרגע אין זה חיסרון אלא לדין השני שלא שהו זמן ראוי לניחום אבל את עיקר הדין קיימו שישבו רגע אחד. וכך אין סתירה בין שיעור רגע אחד שהוא המשמעות של מקצת היום ככולו מקצת ממש לבין השיעור של ישיבה במשך זמן הראוי לניחום.
אני סבור שרוב האנשים מבינים אחרת את המשמעות של שעה קלה. כיון שמדובר בדבר ההווה ל"ע, אז זה די מפורסם, אם עיתותיך בידך להביא מקורות מה טוב.
בעיקר הדבר, כיון שלא עיינתי כרגע בשום ספר אז אני כותב בע"מ, צריך לנהוג אבלות מקצת היום זה נעשה ע"י ישיבה קצרה לקבלת תנחומים או ישיבה הראויה לקבלת תנחומים, לשבת לרגע כמימריה לא מסתבר לי שמועיל אבל כפי שציינתי לא בדקתי. מן הסתם בפני ברוך/דברי סופרים הדברים מבוארים בהרחבה.