שיחה:רבי חייא

מקור לזה שהיה אמורא

א. בערך הובא מקור שהיה תנא אך ראוי לציין גם את הגמ' בנדה כ''ו ב' וברש''י שהיה אמורא ותנא.

ב. בקטע הפתיחה של הערך יש לשון מחשובי האמוראים...מראשוני האמוראים... והלשון לא ברורה כי הרי היה גם תנא וגם אמורא וצריך לכתוב תנא ואמורא כדי שיהיה ברור.

ג. בקטע השני בשורה א' יש סוגריים מרובעות מיותרות.

@תהלים@איך

את מי צריך לתייג והאם צריך לתייג בכלל משך חכמה (שיחה) 12:04, 8 בינואר 2024 (IST)

משך חכמה א. כבר כתוב בערך שהיה גם תנא עם מקור יותר חזק מהגמ' עצמה, ולא רק מרש"י, אכן ניתן להוסיף גם המקור שהבאת (אגב לא ע"ב, אלא נידה כ"ו, ע"א). לגבי ב. וג. טופל. תהלים (שיחה) 13:26, 8 בינואר 2024 (IST)

@תהלים תודה רבה על דבריך. בודאי שיש מקור ברור מהגמ' שהוא היה תנא אך כוונתי אחרי שמבואר שהיה תנא צריך מקור ברור שהיה אמורא גם כן. וכן תודה על העידכון נדה כ''ו א'

משך חכמה תודה טופל תהלים (שיחה) 13:35, 8 בינואר 2024 (IST)

כמה שאני יודע, היה בעיקר אמורא. היה גם תנא - אך עיקר תורתו היה עם אמוראים. ולכן נחשב מחשובי וראשוני האמוראים. לפעם הבא, ממליץ לתייג את לעבעדיג - הוא מומחה גדול בענינים אלו. תודה! איך • שיחה ~ מייל • כ"ז בטבת ה'תשפ"ד. 14:20, 8 בינואר 2024 (IST)

האם כוונתך שהניסוח הנוכחי אינו טוב? עיינת ב2 המקורות שרבי חייא היה תנא ואמורא? תהלים (שיחה) 14:28, 8 בינואר 2024 (IST)

לא עיינתי, זה דבר ידוע. אבל למה אתה חושב ככה? הניסוח שכתב מעולה! תודה! בדיוק לזה התכוונתי. איך • שיחה ~ מייל • כ"ז בטבת ה'תשפ"ד. 14:35, 8 בינואר 2024 (IST)

כמדומה ש"תנא ופליג" משמע שמוגדר בעיקר כאמורא. אם יש צורך ממליץ לתייג גם את ספרא/שמש. מוטי ~ שיחה • כ"ז בטבת ה'תשפ"ד • 16:49, 8 בינואר 2024 (IST)

@מוטי נכון שכך מקובל לשמוע ולהבין אך השאלה אם יש לזה בסיס כי יתכן שזה נובע מהתשובה של הגמ' שהוא תנא לכן מפרשים שהוא היה גם תנא כי אמורא זה היה לגמ' פשוט בזמן השאלה

אך יתכן ואין כאן עיקר וטפל אלא הוא גם תנא וגם אמורא והטעם שהיה יותר פשוט שהוא אמורא כי הרי חזינן שהיו אמוראים שחלקו עליו אבל למעשה אומרת הגמ' שהוא נשאר במדריגת תנא לענין שיכול לחלוק על ברייתות. משך חכמה (שיחה) 11:44, 9 בינואר 2024 (IST)

ובכלל כדאי לנו להצמד לדבריו של רש"י נדה כ"ו א' שר' חייא היה תנא ואמורא ע"כ ולא צריך להכנס לשאלות אמורא יותר תנא יותר משך חכמה (שיחה) 11:45, 9 בינואר 2024 (IST)

@ספרא

@שמש מרפא משך חכמה (שיחה) 11:48, 9 בינואר 2024 (IST)

@לעבעדיג משך חכמה (שיחה) 11:39, 9 בינואר 2024 (IST)

כשכתוב על רב תנא ופליג אתה מבין שהמשמעות היא שנחשב תנא ואמורא באותה מידה? בכל מקרה דיוקים בגמרא אין מקומם במכלול, מן הסתם כבר נכתב בזה בספרות העוסקת בתחום. מוטי ~ שיחה • כ"ח בטבת ה'תשפ"ד • 12:03, 9 בינואר 2024 (IST)

@מוטי

תודה רבה על דבריך

הגמ' אומרת שרב תנא ולכן פליג ואני בהחלט לא רואה כאן שום עדיפות וסיבה לומר שהוא היה תנא יותר מאמורא או אמורא יותר מתנא

מה גם שעצם ההגדרות "תנא יותר מאמורא" או "אמורא יותר מתנא" אני לא יודע הסבר לזה ואיך זה נמדד

האם אתה יודע מה הפירוש אמורא יותר מתנא או להיפך ?

מה שאמרת שאין המכלול מקום לדיוק מן הגמרא זה סיבה באמת שלא להגדיר הגדרות הנזכרים למעלה אלא לומר תנא ואמורא ללא להכנס לדיונים מה יותר ומה פחות בזמן שלא ברור אם יש הגדרות כאלו בכלל משך חכמה (שיחה) 14:26, 9 בינואר 2024 (IST)

ראו: תנא ופליג. ספרא - שיחה 19:36, 13 בינואר 2024 (IST)

פסקיו של רבי חייא

פסיקותיו של רבי חייא היו מקילות יותר מהמקובל בתקופתו, והוא התיר דברים שנאסרו על ידי חכמים אחרים. מסופר כי הוא אמר, כי לולי קראו לו "בבלאי שרי איסורי", היה מתיר לטלטל סנדל המסומר, אפילו יש בו 24 מסמרים (לפי גרסת ישיבת פומבדיתא) או 22 (לפי גרסת ישיבת סורא).

הלשון מתעה שהרי לא מדובר שם שרבי חייא בא לשנות כללי פסיקה

אלא עד היום אסרו והוא סבר להתיר וזכותו לחלוק

ובכלל שם מדובר על דבר אחד או כמה ואי אפשר לקבוע נוסח במכלול שפסיקותיו של רבי חייא היו מקילות יותר מהמקובל בתקופתו כי יתכן שרוב פסיקותיו היו לחומרא והיה מן הראוי לכתוב שהיה או שהיו כמה פסיקות שפסק להיתרא משך חכמה (שיחה) 12:52, 8 בינואר 2024 (IST)

תתייג את מיעוט שיחה לשמוע דעתו. תהלים (שיחה) 13:38, 8 בינואר 2024 (IST)

@מיעוט שיחה משך חכמה (שיחה) 11:35, 9 בינואר 2024 (IST)

זה נובע כנראה מהנטייה לחפש מאפיינים מקילים. דווקא בעירובין פ, א כתוב שרבי ישמעאל בר יוסי אמר לרבי חייא: בבלאי, כל כך אתה מחמיר בעירובין? מיעוט שיחה (שיחה) 15:30, 9 בינואר 2024 (IST)

@מיעוט שיחה

מה אני יגיד לך...

הכללים במכלול לא תמיד ברורים...

לפעמים אומרים זה פרשנות...ואי אפשר לכתוב במכלול...

לפעמים אומרים זה מה שכתוב...והרי אתה בעצמך כותב "זה נובע כנראה מהנטייה לחפש מאפיינים מקילים,.

הרי אתה בעצמך כותב כנראה

מה גם שאסור להגיד על רבי חייא וכל חכמי ישראל הקדושים שיש להם נטייה לחפש מאפיינים מקילים חס ושלום

כל דבריהם בשכל ישר ושכל טהור

ומה שהבאת בעירובין משום שהוא דרבנן וגם אמרינן הלך אמר המיקל בעירובין לכן שאל אותו למה הוא רואה שם סברא להחמיר שם אבל ודאי שזה לא נובע מנטייה לחפש... משך חכמה (שיחה) 15:43, 9 בינואר 2024 (IST)

ידידי, לא הבנתני. התכוונתי שהכותב בויקיפדיה (או החוקר שעל פיו נכתב הערך) חיפש ראיות להציג את רבי חייא כמקל בזמן שיש גם ראיות הפוכות. מיעוט שיחה (שיחה) 15:47, 9 בינואר 2024 (IST)

מחילה

[לא חשבתי שאתה בא לבאר ענין זה שהרי לצערנו התופעה הזו ידועה ומפורסמת]. משך חכמה (שיחה) 17:51, 9 בינואר 2024 (IST)

מיעוט שיחה לאור דבריך תוכל בבקשה לנסח נכון הקטע המדובר, חשבתי למחוק הקטע "פסיקותיו של רבי חייא היו מקילות יותר מהמקובל בתקופתו, והוא התיר דברים שנאסרו על ידי חכמים אחרים", אבל אז לא מתאים קצת ההמשך שלפתע מתחיל: מסופר וכו', בקיצור מעדיף שתנסח. תהלים (שיחה) 19:34, 9 בינואר 2024 (IST)

האם יש עוד מקרים שרבי חייא "הקיל יותר מהמקובל בתקופתו, והתיר דברים שנאסרו על ידי חכמים אחרים"? אם זה רק במקרה אחת "סנדל המסומר", אז לא מתאים הנוסח (הקובע) בלשון רבים, המשכנע את הקורא שזה היה הקו (ודעתו בעוד נושאים) של רבי חייא. תהלים (שיחה) 16:17, 10 בינואר 2024 (IST)

אני מסופק בזה, כי לא סביר שיקראו לו "שרי איסורי" בגלל שהתיר דבר אחד. בדרך כלל קוראים כך למי שהתיר שלושה דברים (ירושלמי גטין פ"ז ה"ג, ע"ז לז,א). מצד שני יתכן שהקולא שלו נובעת ממסורת בבל השונה ממסורת א"י ולא כמאפיין שלו. מיעוט שיחה (שיחה) 16:26, 10 בינואר 2024 (IST)

לתהילים ומיעוט שיחה

קובץ שיטות קמאי מסכת נזיר דף כ עמוד ב

גרסינן בעירובין פרק כיצד משתתפין [פ"ז ע"ב] ת"ר ג' דברים התיר להן ר' חנניה בן עקביא לאנשי טבריא וכו'. ואפילו הכי לא קרו ליה בי דינא שריא. משום דדוקא לאנשי טבריא [התיר] כדאיתא דמשום אוגנים וקרפפות מקיפין אותה אבל בשאר מקומות לא. ובאלונטית סבר לה כרבי שמעון. והטמנת עצם נמי משום דאנשי טבריא תניין, כי בשביל שאינן בטילין ממלאכתן אבל לעלמא כרבנן סבירא להו. הילכך כיון דלא התיר לכל לא נקרא בי דינא שריא.

מיהו הא יש לשאול דגרסינן בפרק במה אשה הלכה דסנדל [שבת ס' ע"ב] אמר רבי חייא אי לאו דקרו לי בבלי שרי איסורי הוה שרינא ביה טובא. וכן נמי ההיא דפרק חבית שנשברה [שם קמ"ה ע"ב] רב יימר אכשר עד מפי עד לעדות בכור וקרי עליה מרימר יימר שרי בוכרי. ואיתא נמי בבכורות פרק כל פסולי המוקדשים [ל"ו ע"א]. והא לא התיר אלא דבר אחד. ויש ליישב דהא דרב חייא ורב יימר ומרימר לחודיה קרייה הכי. ורבי חייא חייש לליזה דבר שכבר נהגו בו איסור ולא רצה להתיר. משך חכמה (שיחה) 18:22, 10 בינואר 2024 (IST)

משך חכמה 1. מה המקור ב"קובץ שיטות קמאי" עצמו, דהינו ממי הם מצטטים? (בכל פיסקה ופי' שהם מביאים כתוב בסוף מקורו). 2. זאת אומרת שהפשט ב"אי לאו דקרו לי בני א"י בבלאי שרי איסורי", שאם יתיר אז יכנו אותו כך, ולא שכבר קראו לו כך (בגלל היתרים שנתן בעבר)? תהלים (שיחה) 08:20, 11 בינואר 2024 (IST)

לתהילים

א. ערכי תנאים ואמוראים רבי יהודה נשיאה

ב. לכאורה כן. משך חכמה (שיחה) 12:22, 11 בינואר 2024 (IST)

ג. איך אני מתייג כאשר אני מוסיף הודעה. תודה רבה.

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ משך חכמה לגבי תיוג, מה הבעיה, עד היום תייגת טוב, לא? רק עדיף שתתייג בתחילת התגובה שהנך כותב, ולא בסוף ליד החתימה שלך שזה קצת מבלבל. תוכל לראות לדוגמה בקוד מקור איך אני מתייג אותך, ליתר פרטים ראה כאן עזרה:תיוג. תהלים (שיחה) 14:25, 11 בינואר 2024 (IST):

מיעוט שיחה מה דעתך לגבי מה שכותב הריב"ק פה, בענין "אי לאו דקרו לי בני א"י בבלאי שרי איסורי"? תהלים (שיחה) 14:25, 11 בינואר 2024 (IST)

תהלים מבחינתי אתה יכול למחוק את הקטע או לשנות לניסוח אחר. מיעוט שיחה (שיחה) 15:37, 11 בינואר 2024 (IST)

מיעוט שיחה רבי חייא בעירובין החמיר, עד שבגלל זה אמרו עליו אימרה הפוכה מהאימרה על דעתו בסנדל המסומר, הרי שמצאנו פעם אחת שדעתו להקל ופעם אחת שדעתו להחמיר, כך שזה אחד על אחד... בנתיים אני מעדיף שאתה תנסח. תהלים (שיחה) 15:51, 11 בינואר 2024 (IST)