שיחה:קרי וכתיב/ארכיון

האם יש מקום לדעות חיצוניות בגופי תורה, כמו "קרי וכתיב" אשר נידון בחז"ל ובראשונים, עם נפקותא להלכה לפסול הס"ת?

לדעתי לא ולא!

וכמו שאין מקום לביקורת המקרא באנציקלופדיה של מאמיני התוה"ק.

דויד, מטעמים, טישיו, מישהו, שמש מרפא - אנא חוו דעתכם.

במקרה הזה לא. קיי"ל שיש אם למקרא ולמסורת.

הכנסתי למותאם בינתיים.

בעיקרון טיפלתי בזה.

צריך רק להשמיט את הקטע של "הקטעים המודרנים".

חבל שזה יחכה חצי שנה בתור הבלתי נגמר "לטיפולם של עורכי אספקלריה".

שמש מרפא מה קורה עם זה?

לדעתי סתם מחכה לטיפול עורכי אספקלריה, הוא עבר כבר עריכה כזאת על ידי.

תייג את שמש מרפא, שחסם את זה (לאחר עריכתך), או בקש טיפול בדרך המקובלת (לא יודע האם יעזור במקרה דנן).

אני מסופק לגבי ההשערות בתחילת פרק "במחקר". מתייג עורכי אספקלריה‌‌‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‏ לחוו"ד נוספת.

הרי מובא בערך שגם דעת הרד"ק כעי"ז.

הרד"ק נשאר במקומו.

יש הבדל מי אומר כל דבר.

כשחוקרים דנים בשאלת עגונה, אין מקום להמכלול להביא את את דעתם, כי הם יונקים את מסקנותיהם מ"ראש" של כפירה.

אם יש דעה זהה בקרב חכמינו, היא תובא בשם אותם חכמים.

הסיבה שלא נביא את דעת החוקרים בשאלת עגונה, היא כי זה זה לא התחום שלהם, גם אם הם מאמינים. כשם שלא נביא פיזיקאים בשאלה רפואית.

אבל כאן השאלה היא מציאותית. ובזה, אם דעה סותרת לאמונה, לא נביאה שכן אנו אנציקלופדיה עם הנחות יסוד. אך אילו נמצא שהיא לא סותרת לאמונה (ובכך אני לא בטוח; כפי המוצג בערך זה נראה קוצנזוס חריף דלא כרד"ק) – הרי זו שאלה מציאותית והיסטורית, שדברי החוקרים עליה משמעותיים מדין שאלה מדעית ניטרלית.

מסופקני אם נכון להגדיר זאת שאלה מציאותית. זו שאלה על יסודה של קבלת חז"ל.

זו שאלה על מה קרה במציאות.

השיפוט שלהם מבוסס על הנחות יסוד שהמכלול לא יכול ולא רוצה להסכים איתם.

למשל, בנושא דנן - אם, בר מינן, מבחינתם התורה לא באה מהיכן שנחנו ודעים שהיא באה. והם לא יודעים באיזה חרדה שמרו כל הדורות על מסורת התורה, הרי ששיפוטם לוקה בטעות.

זה כמו שנבקש מטבעוני להגיד "מבינות" בטעמים של בשר.

מנקודת השקפתנו, אנשים שאינם יודעים את ערך קדושת התורה, לא זו בלבד שהם רשעים ונידונים לגיהנם, הם גם עובדתית בעלי שיפוט לקוי.

גם בשאלות שאין קונצנזוס בקרב מוסרי התורה - אלא יש מחלוקת. דעתם בטלה.

עלינו, כמקום חרדי, להתייחס אליהם כמו אל "אזובי קיר" המחווים דעה בנושא שדשו בו הרים רמים.

אטו כרוכלא ניזיל למנות מה אומרים אנשים בכל נושא, ודאי שלא! משום שרק 'מבינים' בתחומים מובאים.

לדעתי נושא יסודי זה אמורים ללבן יחד עם מומחה כר' יעקב לויפר.

זה לא שייך להחלטת עורך לא מזוהה במכלול.

לבירור עצם הסוגיה הוא אכן איש מתאים. לא בטוח שגם לגבי השאלה שנדונה כאן עלהיחס לחוקרים.

גם על היחס לחוקרים. אינני מעלה על דעתי מישהו יותר ראוי ממנו.

עם כל הכבוד לאותו ר' יעקב, איני מכירו.

הוא בעל "דעת תורה" רחבה?

הטיעונים בעניין מבוססים על השקפה תורנית, ולא יבוא חוקר - ירא וכשר ככל שיהיה - ויפסוק על רעיו.

נפלאתי, אתה בעל "דעת תורה" רחבה?

עורך מזוהה, מומחה בתחומו, עדיף פי כמה מעורך לא מזוהה שאינו מומחה בתחומו.

מדובר בנושא רגיש, ועדיף להפנות אותו לדעת מומחה בתחום, המכיר את המחקר, ואת משקלו מול דעת התורה. מאוד מקווה שנצליח לגייס אנשים מומחים בתחומם כדי לערוך ערכים רגישים כהוגן.

כרגע אני חושב שכל עריכה בערך תחשב להשחתתו.

היות שלא אמרתי שאני הוא זה בעל ה"דעת תורה הרחבה", נפלאתי על פליאתך.

הכוונה לועדת הרבנים של 'המכלול'., שיתייעצו במקרה הצורך עם גדולי תורה.

חוקר, גם 'תורני', לא בעל כתפיים כדי לברר את "משקל" המחקר מול דעת תורה.

היחס הראוי ל"עורכים לא מזוהים", כולל אני ואתה, הוא התייחסות לתוכן ולא לאומרם.

אם אכן דבריי במקרה זה אינם מדברים בעד עצמם, אתה צודק בהחלט שצריך לעשות "שאלת חכם".

אם זה עוזר אז מדובר בו

אז מה הלאה?

הכנסתי בינתיים לתב' סינון.