אבקש מהקהל להכריע, בין שני הגרסאות;
לפני עריכת "הכל לטובה" :
הדעה המקובלת היא שקביעת הסעודה תלויה בכמות האכילה בלבד, אך דעת רבי צדקיה בן אברהם שרק ארוחת בוקר או ארוחת ערב נחשבים לקביעת סעודה. לרוב השיטות שיעור קביעת סעודה נמדד לפי הכמות המקובלת שאוכלים בארוחה, אך יש שסוברים ששיעור קביעת סעודה הוא פרס , מכיוון שהתלמוד הגדיר כמות זו לענין עירובין כמזון של ארוחה אחת. בשיעור "פרס" נחלקו הראשונים: שיטת רש"י היא ששיעור פרס הוא ארבע ביצים, ושיטת הרמב"ם היא שהשיעור הוא שלש ביצים בלבד. במשנה ברורה הוכרע להלכה שקביעת סעודה היא לפי הכמות המקובלת לאכול בארוחה, אך מומלץ להימנע מלאכול כמות של ארבע ביצים אם לא אוכלים כמות של ארוחה.
אחרי עריכתו:
לרוב השיטות שיעור קביעת סעודה נמדד לפי הכמות המקובלת שאוכלים בארוחה, אך יש שסוברים ששיעור קביעת סעודה הוא פרס , מכיוון שהתלמוד הגדיר כמות זו לענין עירובין כמזון של ארוחה אחת. במשנה ברורה הוכרע להלכה שקביעת סעודה היא לפי הכמות המקובלת לאכול בארוחה, אך מומלץ להימנע מלאכול כמות של ארבע ביצים אם לא אוכלים כמות של ארוחה.
ההבדל הוא שבגרסא השניה נקבע ששיעור קביעת סעודה הוא פרס, ולבסוף נקבע שהשיעור הוא ארבע ביצים, אך לא ברור מה הקשר ביניהם. לעומת זאת בגרסא הראשונה מוסבר התהליך ההלכתי בטוב טעם ודעת, כשבתחילה מוסבר ששיעור קביעת סעודה הוא פרס, ומוסבר גם כן שני השיטות כמה הוא פרס, ואח"כ מובן היטב דעת המשנה ברורה שמכריע כשיטה של ארבע ביצים, כלומר מכריע לחומרא כפי השיטה שהשיעור הוא כדי אכילת פרס, אבל מתוך שני השיטות שבפרס הוא פוסק כשיטה המקילה יותר.
אני חושב שכדאי להחזיר לגרסא הקודמת.