שיחה:פת הבאה בכיסנין/ארכיון

הכל לטובה א. הראב"ד הובא כדעה נפרדת בראשונים אחרים משא"כ הרמב"ם.

ב. הרמב"ם עצמו כותב הפוך ממה שאמרו בשמו.

ג. יתכן שר"ת ר"מ בדפוסים הקודמים מכוונים לראשון אחר אך כיון שהוצמד לראב"ד פתחו את הר"ת "רבינו משה".

ד. זה לא אני אומר את זה האור החיים הקדוש בפירושו ראשון לציון כתב כך. וכו כתה המפרש "בן ידיד" על הרמב"ם שם: דבדברי רבינו שלפנינו הוא להיפך [ממ"ש הרא"ש] דקביעות דידיה בעינן, אין עוד. ולא ידענא היכן ראה הרא"ש דברי רבינו אלו, דבספרים לא ראיתי מי שגלה רז זה היכן הוא. עכ"ל. אא"כ נאמר ש'רבנו משה' שהביא הרא"ש אינו הרמב"ם אלא פוסק אחר.

מה שאתה אומר זה נכון, אבל המציאות היא שזה כתוב ברא"ש, ואם יש טענה שזאת טעות, עליך להביא מקור לכך. מה שהבאת מהאור החיים זה שיש קושיה, הפשט שלך נחשב למחקר מקורי.

ז"ל הרמב"ם (הל' ברכות פ"ג ה"ט): וכן עיסה שלשה בדבש או בשמן או בחלב או שעירב בה מיני תבלין ואפאה והיא הנקראת פת הבאה בכסנין אף על פי שהוא פת מברך עליה בורא מיני מזונות, ואם קבע סעודתו עליה מברך המוציא. עכ"ל. הנה השמיט לגמרי דינא ד'כל שאחרים קובעים' משמע דבתר דידה אזלינן. ואם היה ס"ל כמ"ש הרא"ש בשמו היה לו לכתוב "כל שאחרים..." שיעור שאחרים..."

הרמב"ם בפי' המשניות (סוכה פ"ב מ"ד) וז"ל: ואכילת עראי, הוא שיאכל כמות מועטת ולא יתכון בו שיהא סעודה ואינו אוכלו אלא להשקיט רעבונו עד שישלים אכילתו אחר כך.

ביפה עיניים (אריאלי, ברכות מב.) כתב שהם גרסו אחרת ברמב"ם, שלא כגרסתנו.

לומר שרבנו משה אינו הרמב"ם זהו מחקר מקורי.

לומר שהיתה לו גרסא אחרת זהו מחקר מקורי.

מותר לכתוב מחקר מקורי הכתוב בספר אחר. לא של משתמש:אלצפן או של משתמש:הכל לטובה.

אלצפן, אתה ממש צודק בשאלות שלך, אבל ברא"ש לפנינו זה כתוב, ולכן בתור אנציקלופדיה זה מספיק. לכתוב שהיתה לו גרסה אחרת על דעת עצמינו זה מחקר מקורי, לכתוב אותו דבר ע"פ יפה עיניים למשל זה מחקר מקורי שלו... אפשר לציין בהערה שמשמעות דברי הרמב"ם שלפנינו הם לא כך, מעבר לזה - אתה יכול לכתוב בשיתופתא מה שאתה רוצה.

לא הבנתי למה זה מחקר מקורי אם כמה ממפרשי הרמב"ם פירשו אותו פשוטו כמשמעו.

הקושיא היא על דברי הרא"ש לא על הרמב"ם.

^{[דרוש מקור]}

לא יודע למה לא הבנת. עורך במכלול לא יכול לכתוב חידושים לבד.

יש קושיה ואמורים לתרץ אותה, אבל אתה לא יכול לכתוב מדעתך שהכוונה לרבינו משה אחר. אפילו אם זה מוכרח.

לא אמרתי לכתוב שזה רבינו משה אחר, אך זהו לא מחקר מקורי כי כך ביארו מפרשי הרמב"ם.

לדעתי לכתוב שכך היא דעת הרמב"ם זו הטעיה, כי הרמב"ם כותב הפוך.

לא כתוב שזאת דעת הרמב"ם, כתוב "רא"ש בשם הרמב"ם"

כותבים שהרא"ש כתב בשם הרמב"ם....(מקור) ואילו ברמב"ם כתוב לפנינו....(מקור) ויש שכתבו שלפני הרא"ש הייתה גרסה אחרת ברמב"ם(מקור)

אין הכי נמי, מצויין.

אבקש מהקהל להכריע, בין שני הגרסאות;

לפני עריכת "הכל לטובה" :

הדעה המקובלת היא שקביעת הסעודה תלויה בכמות האכילה בלבד, אך דעת רבי צדקיה בן אברהם שרק ארוחת בוקר או ארוחת ערב נחשבים לקביעת סעודה. לרוב השיטות שיעור קביעת סעודה נמדד לפי הכמות המקובלת שאוכלים בארוחה, אך יש שסוברים ששיעור קביעת סעודה הוא פרס , מכיוון שהתלמוד הגדיר כמות זו לענין עירובין כמזון של ארוחה אחת. בשיעור "פרס" נחלקו הראשונים: שיטת רש"י היא ששיעור פרס הוא ארבע ביצים, ושיטת הרמב"ם היא שהשיעור הוא שלש ביצים בלבד. במשנה ברורה הוכרע להלכה שקביעת סעודה היא לפי הכמות המקובלת לאכול בארוחה, אך מומלץ להימנע מלאכול כמות של ארבע ביצים אם לא אוכלים כמות של ארוחה.

אחרי עריכתו:

לרוב השיטות שיעור קביעת סעודה נמדד לפי הכמות המקובלת שאוכלים בארוחה, אך יש שסוברים ששיעור קביעת סעודה הוא פרס , מכיוון שהתלמוד הגדיר כמות זו לענין עירובין כמזון של ארוחה אחת. במשנה ברורה הוכרע להלכה שקביעת סעודה היא לפי הכמות המקובלת לאכול בארוחה, אך מומלץ להימנע מלאכול כמות של ארבע ביצים אם לא אוכלים כמות של ארוחה.

ההבדל הוא שבגרסא השניה נקבע ששיעור קביעת סעודה הוא פרס, ולבסוף נקבע שהשיעור הוא ארבע ביצים, אך לא ברור מה הקשר ביניהם. לעומת זאת בגרסא הראשונה מוסבר התהליך ההלכתי בטוב טעם ודעת, כשבתחילה מוסבר ששיעור קביעת סעודה הוא פרס, ומוסבר גם כן שני השיטות כמה הוא פרס, ואח"כ מובן היטב דעת המשנה ברורה שמכריע כשיטה של ארבע ביצים, כלומר מכריע לחומרא כפי השיטה שהשיעור הוא כדי אכילת פרס, אבל מתוך שני השיטות שבפרס הוא פוסק כשיטה המקילה יותר.

אני חושב שכדאי להחזיר לגרסא הקודמת.

מיד אחרי שהורדתי, החזרתי בתוך הערה: אך יש שסוברים ששיעור קביעת סעודה הוא פרס^[1] , מכיוון שהתלמוד הגדיר כמות זו לענין עירובין כמזון של ארוחה אחת^[2].

בנוסח הקיים, יש סירבול כשזה בתוך הערך, אפשר להחזיר לאחר עריכה.

בכל מקרה כשקוראים את הערך נראה שמשהו חסר, ולא ברור מה הקשר בין שיעור סעודה לארבע ביצים = חייבים תיקון.

כאמור, זה נמצא בהערה, ואתה מוזמן לערוך מחדש.