לא זכיתי להבין למה הרב אריאל ברונר והרב דב שמעון
כתובים בתור משגיחים ו הרב משה פרידמן, הרב אברהם צבי פוברסקי
לא כתובים
כאילו נכתבו ונמחקו
וגם מה עם הרב משה קליינמן
לא ניתן לעריכה
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
הוסבר
לא זכיתי להבין למה הרב אריאל ברונר והרב דב שמעון
כתובים בתור משגיחים ו הרב משה פרידמן, הרב אברהם צבי פוברסקי
לא כתובים
כאילו נכתבו ונמחקו
וגם מה עם הרב משה קליינמן
תזהרו לפני שהמצב ידרדר לגמרי,
ובאמת צריך לפרט כל מי שיש לו השפעה ולא מי שאין לו השפעה לא קשור לתוארו,
הרב אריאל ברונר והגר"ד שמעון הם בעלי השפעה ניכרת ויוצרים שיח ומשו"כ ראויים
הם לכתיבה, משא"כ אנשים שאין להם השפעה בישיבה אלא יותר בהוצאת ראשונים לאור.
נכון שהגר"ד שמעון נכנס רק בחודשים האחרונים, אך כל אדם שהוכנס לעטר"ש ע"מ
להשפיע רבות אפשר לכותבו בערך, ובאו הגזמתם בעניין אף אחד לא רצה לכתוב עליו
ערך בנפרד אלא רק היזכורון בערך הגדול עטר"ש.
פמ"ד בגדול אתה צודק שמי שאין לו השפעה אינו זכאי לאזכור אך מי שאין לו תפקיד חשוב אע"פ שהוא משפיע בגדול אינו זכאי לערך אינני מכיר פה ספציפית
אגב מה תפקידו של חיים ברטלר בסורוצקין?
אני חושב שאם בישיבות קטנות כותבים כל רב שהיה בתולדות הישיבה
אין סיבה לא לכתוב מקקים
חיים ברטלר לא מכיר, בנושא השפעה גם אם הרב ברונר הוא מוגדר רק
כמשגיח קטן, (לא יפה להשתמש במושג מק"ק) אך הוא גם אחראי על הקבלה
לכוללים ומשפיע הרבה על הישיבה, ולכן הייתי חושב לענ"ד שהוא צריך להיות בערך.
ר' דן היה אחד מהצדדים להיות נשיא לאחר פטירת הגר"ח קנייבסקי בשביל להביא כסף מגבירים שקשורים אליו אך היום הוא לא קשור להתנהלות הישיבה כלל
לפעמים תוך כדי שאתה כותב תגובה משתמש אחר כבר מגיב ותגובתך מתייתרת בעקבות תגובתו, ומחוסר תשומת לב אתה שומר את תגובתך מה שנראה מוזר בדף השיחה, כדי שמשתמשים אחרים יבינו מה קרה, משאירים את תבנית:התנגשות.
לגוש"ע תייגתי את הנ"ל בגלל שהוא שחזר עריכה שמחקה את הפרט הנ"ל, למעשה אם אין לזה ביטוי בפועל אלא איזה גליון כלשהו אני ישאיר בלנ"דבקש מקור בגוף הערך.
לא נכתב בשום גליון רשממי של הישיבה אלא לאחר פטירת הגר"ח קנייבסקי חשב הגרש"ב למנותו ולאחר שהתגלו חילוקי דעות בין הצדדים נותקו הקשרים בין הישיבה לר' דן
אני תלמיד הישיבה וזה רשמית שר' דן הוא נשיא הישיבה וכבר הגרש"ב הכריז על זה מיד לאחר פטירת הגר"ח
שמש מרפא כתבתי שהוצע שהרב ישמש כראש הישיבה מאחר ובכתבה על הרב שרייבר בעיתון בקהילה שנה שעברה כך היה כתוב הבעיה שאין לי את זה ואני לא יכול להוסיף את המקור אבל זה דבר פשוט עם מקור
המשמעות הברורה והפשוטה היא שהישיבה הולכת לאורו ובדרכו
וכך כשיהיה כתוב שדרך הלימוד בישיבה היא מהרי"ל לא נדרש למקור
לא נראה לי נכון לכתוב מידע לא אנציקלופדי כדי שיביניו ממנו... ואז לא יצטרכו מקור ש...
הוא אנציקלופדי מאד השאלה הייתה מה הנפק"מ אם זה לא התממש והתשובה היא שנפקא מינה גדולה היא שהישיבה צועדת לאורו ובדרכו. שהרי ידוע שהרב צועד בדרך חדשה ואם כן שישיבה מבקשת למנותו לראש ישיבה זה מלמד שהישיבה בדרכו.
(כי כמה ישיבות אתה מכיר שמוכנות שרבינו יהיה הראש ישיבה?)
זה לא כמו לומר שהוצע לר' חיים פיינשטין להיות ראש ישיבת תפארתה בערך של תפארתה שבאמת זה חסר משמעות.
והגרסא היציבה היא שלי כי היא היתה הראשונה מ26 בדצמבר כי אני יצרתי את הערך
(מישהו אחר הכניס את הפירוט בישיבת עטרת שלמה שיצרתי בטיוטה נפרדת על הישיבה הגדולה)
קבל את התנצלותי, לא הייתה כוונה לעבור על הכללים, וכמובן לא לנהוג בגסות רוח.
לגופו של עניין אני חושב שלקרוא באנציקלופדיה משפט כזה זה פשוט לא מתאים, זה מידע חסר משמעות על הישיבה חוץ מהפרשנות שזה מנסה לתת על צורת הלימוד בישיבה, (מה שכמובן גם לא נכון עובדתית, כי כשלוקחים צוות אחר גם השיטה יכולה להתחלף).
ישיבת עטרת שלמה קריית הישיבה מצטרפת למהפכה הירוקה. לאחרונה הותקנו על גג בית המדרש פאנלים סולארים ליצור חשמל. על פי הערכות תוך כשנתיים תהווה הישיבה אי אנרגטי ותפסיק לצרוך חשמל מחברת החשמל. שאלתי האם לדעת הציבור הקדוש הנתון רלוונטי דיו בכדי להוסיפו לערך
" על פי הערכות תוך כשנתיים תהווה הישיבה אי אנרגטי ותפסיק לצרוך חשמל מחברת החשמל. "
המשפט הזה מעניין מספיק לטעמי
הרב ריפס משיב
מיהו הרב מנדל ריפס? שמא הכוונה להרב משה ריפס, וא"כ הגדר מיהו הנקרא ר"מ ולמה?
שוב נעדכן כי ידוע לנו בברור כי ראש הקיבוץ הבא הוא הגר"ד שרייבר, אך ניתן לחכות כדי למנוע הפתעות
האם ניתן להוסיף לערך גם שמות של אנשי צוות נוספים המשמשים כמשיבים או מק’’קים או שזה לא נצרך לערך ? בנוסף יש לי תמונות עדכניות ללא זכויות יוצרים האם להוסיפם או להחליף את הקיים או שאשלח למי שיצר את הערך תודה .
לא נראה לי שישיבה אשר הינה עצמאית לחלוטין צריכה להיכתב בערך עטר"ש, אף אם מידי פעם הישיבה שולחת לשם בחורים, כי אם תכתוב את כל ישיבות החיזוק הקיימות מישיבת הרב שטרנבוך ועד ישיבת קריית מלאכי לא תגמור לעולם,
ונראה לי שזה לא ברף הגבוה של המכלול להיכנס להנ"ל,
אני לא מוחק רק נקודה למחשבה.
כולם מקבלים כו"ח בפסח או רק בוגרי עטר"ש שבאים לחיזוק?
והאם רק מטעם זה אתה כותב "סניף רשמי" או שיש עוד דברים הנוגעים לכך,
משום שככל הידוע הרב אריה בויאר הוא המנהל היחיד בישיבה, מגייס הכספים הבלעדי וכו'..
טוב להבנתי זה לא סניף רשמי, אבל אני לא בדיוק יודע בכל אופן מדוע אינם נושאים את שם המוסדות?
לא הבנתי אני אומר לך מבחור שנמצא שם כיום (על הצד שזה סניף של עטרש אז בחור מהרשת) ולא ענית על הנתונים שהרץ כתב!!!
אם מישהו מהמתעסקים קבוע בעטרת שלמה עובד ה' לשמך. תרתי דסתרי אדמונד הוסרל איסתרק הרץ ורבים נוספים יודעים האם ישיבת הרב בויאר היא חלק מסניפי עטרת שלמה ואם כן מדוע אינה נושאת את שם המוסדות, אשמח אם יסכמו את העניין הנ"ל.
ישיבת באר התלמוד-בויאר אינה חלק מסנפי עטרת שלמה!! אומנם הישיבה הנ"ל נסמכת על כמות נכבדה של בחורים שבאים ל"חיזוק" מעטרת שלמה" וגם קיימים איזה שהם הסכמים המקנים שליטה מסוימת מאוד על דברים ספציפים
שלום וברכה הרב הרץ כך גם אני חשבתי, אמנם מר עובד ה' טוען שמקבלים שם כובע וחליפה במקום הנכון, ואם זה נכון זה מראה על משמעות גדולה וקשר חזק עם עטרת שלמה גם אם הם לא ממש סניף רשמי, כי בסופו של דבר כל הנידון האם זה קשור לערך עטרת שלמה או לא,
אני חושב שצריך לסגור כבר את הנושא ודעות בעניין יתקבלו בברכה.
נ.ב. שמעתי שמועה שכמה מבני הצוות של עטרת שלמה לומדים בישיבת באר התלמוד וא"כ זה אולי מראה על שייכות מסוימת.
ויותר מחצי מתלמידי בויאר הם בחורים מעטרת שלמה כך שכרגע ודאי שזה אמור להיות בערך
בעניין הזה שיש הרבה בחורים הובר לי עכשיו שזה נכון, ובזמן קיץ האחרון עברה קבוצה ממש גדולה, אך כפי ידיעתי הקבוצה הזאת חזרה והשאיילה האם יש שם עוד הרבה בחורים או שכבר כיום אין.
א' אני רואה שיש ויכוח גדול במציאות האם יש שם בנים של צוות,
ב' זה שיש בחורים כבר נאמר שאינו מעיד על השייכות, ובחורים מישיבות חיזוק נוספות עדכנו שיש שם בחורים מעטרש כגון: קריית מלאכי, הישיבה הגדולה קרית יערים בראשות הרב שפירא, ישיבת הרב שטרנבוך, הרב פינקל ועוד..
א אכן בנו של .... למד שם מידיעה ב אני חושב שבהחלט זה ראוי להיזכר בערך זה רק רציתי להעמיד דברים על דיוקם ג בקשר לשאלה מה הם ההסכמים לישיבת עטר"ש הזכות לפסול בחורים מישיבות אחרות מלהתקבל לישיבה וכן להפך וכמובן ההטבות המדוברות אך היא פועלת עדיין כאוטונמיה עצמאית לגמרי (ד הם קיבלן רק אן כובע או חליפה שלא כמו כל בני הישיבה)
גם עטרת יוסף שלום פועלת כאוטונומיה עצמאית וזה לא מונע שבסופו של יום היא משוייכת למוסדות.
וברגע שמישו ירצה לכתוב ערך על בויאר שיכתוב כל עוד אין ערך אז המקום לאזכור הוא בעטרש מחמת שבפועל היא חצי סניף גם בעניינים כלכליים וגם בשאר עניינים
לגבי הישיבות קטנות הם אינם פועלות כאוטונומיה כלל,
וגא"כ ראה ערך אוטונומיה ותבין שזה עדיין משויך ברמה כזאת או אחרת לעטר"ש,
משא"כ באר התלמוד.
ולכן בשנה האחרונה לא נשלחו מבני ברק תלמידים לישיבה מלבד שלושה אחים.
(כשפיש הוכנס בשביל שישלחו משם יותר)
נשלח 16 אבל אף אחד לא אומר איזה איכות הם וזו הסיבה לסכסוך מאחר ונדרשו בחורים ברף גבוה והרב שרייבר רצה לשלוח בחורים מאותו רף ולפיש לא היה שום שליטה
א' נשמע שיש קשר
ב' לא רוצה להיכנס לנושאים אישיים אך שמעתי שיש שם כמה מבני אנשי הצוות
ג' אם אתה טוען בתוקף ע"י ראיות שזה אוטונמיה נפרדת לגמרי אז מדוע זה ראוי לטעמך להיזכר?
אכן אין עדיין את כל הגילאים בת"ת אחיסמך, אבל נפתח ת"ת כזה, כמו כן בחריש אין את כל הגילאים.
פמליא היקר, ביטלתי את עריכתך עד לדיון הדיון כאן. (ראה המכלול:מלחמת עריכה). אם יש הסכמה בסוף תוכל להחזיר.
בכיף, אבל זה המציאות! ואני לא הולך לריב על העניין, אם אתה מאוד מעוניין תפתח קצת בגוגל ותראה שיש מוסד כזה.
שיהיה לך לבריאות.
אם מישהו יודע אולי על העניין האם יש באחיסמך ג"כ תלמוד תורה או לא, שיעדכן, תודה.