ניתן לומר שמצווה זו כמעט ולא נפוצה היום.
כמה אנשים אתם מכירים שכותבים ספר תורה (ועוד בשביל המצווה ולא לעילוי נשמת מישהו וכדו').
מישהו יודע אולי למה?
למה אני צריך כל - כך לשכנע את אישתי להתחיל בכתיבת ספר תורה שהיא אחת מתרי"ג מצוות מה שלא נתקלתי בזה באתרוג לדוג', והבעיה היא לאו דווקא המחיר.
אשמח לתגובות...
לרוב האנשים זה עולה יותר מעשירית או חומש מהונם, ולכן פטורים (אגרות משה יו"ד ח"א קסג). יש גם הסוברים שבזמננו שלא לומדים מהס"ת, עיקר המצוה היא ברכישת ספרים של תורה שבע"פ שבהם לומדים (ש"ך יו"ד ע"ר סק"ה ופתחי תשובה שם ס"ק י, ראה כאן).
אמנם מי שיש לו היכולת לקיים שניהם - אשריו ואשרי חלקו (חפץ חיים, ספר מצוות הקצר עשה ט"ו), וזוהי גם סגולה שיתקיימו נכסיו (עירובין דף סד, א).
בעבר היו רבים מתארגנים לכתוב ס"ת בשותפות, אך לרוב הדעות אין מקיימים בזה המצוה (פתחי תשובה, הגהות רעק"א וערוך השולחן יו"ד ע"ר).
אכן, והביאו הפ"ת סק"י. אמנם המנ"ח תריג העיר על זה שא"כ איך מקיימים מזוזה ותפילין (שגם בהם יש הבדלים בין הנוסחים כמבואר תוס' מנחות לד,ב), ולכאורה גם בנוסח המקרא יש אחרי רבים להטות כמו בכל הלכה, וכפי שהוכרע על פי רוב הספרים המדויקים זהו הנוסח בו מתקיימת המצוה.
מאידך דעת הרמ"א, בעקבות דעת התוספות, שעדיף לכתוב על קלף המעובד בסיד, ואין לכתוב על גוויל
הרמ"א כתב שקלפים שלנו כגויל
אבל איפה כתוב שעדיף בלי אפצים
נראה שהצדק עמך.
נושא העיבוד בסיד לא הוזכר כלל ברמ"א אלא בשו"ע (היום מעדיפים רוב הקהילות סיד בעקבות המנהג, וכן שיהיה הס"ת יותר לבן).
המילה עדיף נכונה לגבי ההשוואה בין הקלף לגויל, שזה כותב הרמ"א (רע"א, ג): וקלפים שלנו הם יותר מובחרים מגויל.
הפנים מאירות ח"ג סי' ל"ב כותב שנהגו בעיבוד סיד מפני שהוא יותר לבן ויש בזה נוי מצוה.
(לפי מה שכתוב בערך החומרים שמוסיפים לעפצים הם שגורמים לגוון הכהה).