שיחה:מחשבת שלא לשמו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
תגובה אחרונה: לפני שנתיים מאת טישיו בנושא לשמה או לשמו
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה נכתב או הורחב במסגרת מיזם ערכים תורניים
במסגרתו נכתבים ערכים על מושגים בסיסיים בנושאי תנ"ך, תלמוד, הלכה ומנהג
שחסרון ערכיהם מודגש באנציקלופדיה יהודית
ערך זה נכתב או הורחב במסגרת מיזם ערכים תורניים
במסגרתו נכתבים ערכים על מושגים בסיסיים בנושאי תנ"ך, תלמוד, הלכה ומנהג
שחסרון ערכיהם מודגש באנציקלופדיה יהודית

קרדיט

קטע אחד בלבד מועתק מערך אחר, הוא הקטע הראשון לאחר הכותרת "העבודות הפוסלות" מהערך "פיגול". טישיו (שיחה) 23:14, 18 במאי 2022 (IDT)תגובה

לשמה או לשמו

מה דעתכם? מיכי ~ שיחה • 23:33 כ"א באייר, שמיטה תשפ"ב (IDT)‏

מעיון במשנה נראה ששני הלשונות בשימוש (תלוי לפי סוג הקרבן), כך שלכאורה אין מקום להעדיף אחד על השני. הפלוס של "לא לשמו" הוא שהוא ייחודי לקדשים, משא"כ שלא לשמה נפוץ גם בלימוד התורה, ומכאן הסיבה שבמחשבה נוספת אני מעדיף את "שלא לשמו". עוד אפשרות ישנה: שלא לשמן.

לשון המשנה: ”תלמוד בבלי מסכת זבחים ב א: הזבחים שנזבחו שלא לשמן.... אמר רבי אליעזר החטאת באה על חטא והאשם בא על חטא מה חטאת פסולה שלא לשמה אף האשם פסול שלא לשמו. טישיו (שיחה) 00:55, 23 במאי 2022 (IDT)תגובה

וודאי שכל קרבן לגופו, אבל הערך מדבר בכללות, לכן לדעתי אמור להיות שלא לשמו. מיכי ~ שיחה • 16:56 כ"ב באייר, שמיטה תשפ"ב (IDT)‏
מכיון שהערך כולל גם שינוי בעלים, שלעניינו בוודאי שמתאים יותר מחשבת שלא לשמו, אני מסכים עם מיכי שזה השם הנכון. אפשרות אחרת היא "מחשבת שינוי השם", כפי שהרמב"ם בחר לקרוא למשותף בין שני הפסולים. טישיו (שיחה) 12:14, 3 ביוני 2022 (IDT)תגובה
מנטרים בהתאם להסכמה כאן, נא להעביר למחשבת שלא לשמו. טישיו (שיחה) 13:24, 12 ביוני 2022 (IDT)תגובה
חכה ששמש מרפא יגמור לעבוד על כך ויעביר למרחב הערכים. מקוהשיחה • י"ד בסיוון ה'תשפ"ב 12:27 (IDT)

שינוי בעלים

האם מקומו בערך זה או בערך נפרד? מיכי ~ שיחה • 23:38 כ"א באייר, שמיטה תשפ"ב (IDT)‏

לענ"ד מקומו כאן, וכן צריך אזכור לשאר המחשבות (לשם ה', לשם אישים וכו'). שמש מרפא (שיחה) 16:05, 25 במאי 2022 (IDT)תגובה
לאחר עיון בלשון הרמב"ם הכולל את שני המחשבות בתואר "מחשבת שינוי השם", הגעתי למסקנא שאתה צודק, וכן נעשה בס"ד. טישיו (שיחה) 11:29, 26 במאי 2022 (IDT)תגובה

דבר מינה מחריב בה או לא מחריב

טישיו תודה על העבודה המושקעת, שפצתי קצת אשמח שתעבור. אבל נבוכותי שבעניין דמינה וכו' שמופיע בערך שלש פעמים בשתי משמעויות, אני לכאו' הבנתי, אבל השאלה האם זה לא עלול לבלבל את הקורא. [ובמאמר המוסגר למה טעיתי שגם הבעלים יכול לחשוב.] מיכי ~ שיחה • 17:16, כ"ה באייר שמיטה תשפ"ב (IDT)‏

עכשיו יותר טוב? טישיו (שיחה)
"ברוך אתה למקום וכו'". העברתי את זה פסקה, כי אני מבין שזה לא רק בשינוי בעלים (אמורים להוסיף את זה גם בערך של פיגול). מיכי ~ שיחה • 18:38, כ"ה באייר שמיטה תשפ"ב (IDT)‏
ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה. טישיו (שיחה) 18:50, 26 במאי 2022 (IDT)תגובה
עמד בזכרוני נוסח "ברוך אתה למקום שהחזרת לי אבידתי". ולגש"ע אני לא רואה בזבחים ג שרבא אמר את הדין בחטאת, וגם לא נזכר שם חילוק בין סוגי החטאות? מיכי ~ שיחה • 19:01, כ"ה באייר שמיטה תשפ"ב (IDT)‏