שיחה:מחשבת הינוח/ארכיון

אולי אפשר ליישב את דעת רש"י, בכך שהוא סובר בא ליישב את קושיית האחרונים שהקשו: מדוע אם חישב להניח את האימורים למחר פסול, הלא אפילו כשהקריב את האימורים למחר אין הקרבן נפסל לגמרי ורק בשרו אסור לאכילה אבל דמו כשר והבעלים נתכפרו, ואם כן איך אפשר שהמחשבה תבצע פעולה יותר מאשר המעשה עצמו. ויש שתירצו שגדר מחשבה כמעשה היינו לא שהמעשה של מחר יחשב כאילו כבר נעשה למחר, אלא כאילו נעשה היום, והיינו כאילו הקריב עכשיו האימורים שלא כדין, ואז מכיון שהפסול נעשה לפני זריקת הדם, הקרבן נפסל. ויש חולקים על זה והוא סובר שזה אכן רק פסול דרבנן.

והנה באמת דברי המקדש דוד תמוהים, איך אפשר לומר שכשחושב להניחו למחר יהיה כבר פסול היום כשעדיין לא הניחו למחר. ואולי לכן סובר רש"י שבעינן דין מחודש מפסוק, דאם היה זה רק מסברא בוודאי לא יתכן שיהיה המחשבה יותר מהמעשה. אבל אם זה מגזירת הכתוב, אז אפשר שגזירת הכתוב הוא דהמחשבה פוסל בשעת מעשה אפילו שחושב רק למחר.

מקוה

לאחר לימוד ועיון מחודש בסוגיה, אני חושב שיש להעביר את שם הערך למחשבה כמעשה (כך מכונית שיטת רבי יהודה בלשון התוספות בכמה מקומות כגון בזבחים כו ב ובכז א). השם הנוכחי אינו מדוייק מכיון שלפי שיטת רבי יהודה למסקנה לא רק מחשבת הינוח נפסלת אלא גם מחשבת להקטיר מאימוריו למחר, והטעם שמחשבת הינוח פוסל זהו רק מכיון שרבי יהודה עביד מחשבה כמעשה ואינו דין מחודש במחשבת הינוח. מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏

נגד מכיון שמחשבה כמעשה הוא פרשנות לשיטתו של רבי יהודה ואינו מוסכם על כל השיטות שם.

מקוה, אז מה היא כן ההגדרה לשיטת רבי יהודה? הלא מחשבת הינוח זה לכאורה לא השם המדוייק כיון שהוא עוסק רק באחת משני סיטואציות שבהם סובר רבי יהודה מחשבה כמעשה, ומטעם אחד.

מחשבת הינוח הוא שם של אחת האפשרויות לעומת זאת מחשבה כמעשה הוא "הסבר" לפי חלק מהשיטות בסוגיא. לא כל שם כולל או אמור לכלול את כל האפשרויות המסתעפות.

מחשבה כמעשה זו מסקנא כמעט מפורשת בסוגיה: טעמא דר' יהודה סברא הוא דתניא '''אמר להם רבי יהודה אי אתם מודים שאם הניחו למחר שהוא פסול אף חישב להניחו למחר פסול ''', למרות שהביטוי "מחשבה כמעשה" זה הגדרה של הראשונים ולא של הגמ', לא כך מקוה?

שמש מרפא, מה אתה אומר?

למעשה גם אתה עצמך הבאת בערך שיש דעות חולקות אז לא מבין מה מכריח אותך להכניס את שם הערך לתוך המחלוקת

הרש"י הזה הוא יחידאה ממש מול עשרות ראשונים וראשוני האחרונים, והוא גם בגדר מדרש פליאה כי הוא סותר את המשך הגמרא, ובאמת לא מובן לדבריו בכלל איך הוא מתרץ את קושיות הגמרא.

מחשבה כמעשה נשמע כמו הרהור כדיבור וכד'. זה כוללני מדי

אז אפשר מחשבה כמעשה (קדשים) או מחשבה כמעשה (בפיגול)

ניסיתי לקרוא את הערך, והשם מחשבת הינוח ממש התאים בתור הגדרה מציאותית, לא מצאתי בערך את הדוגמה שעליה נסוב הדיון (שזו בעיה בפנ"ע בהתחשב שמדובר בערך לא טרי). מחשבה כמעשה זו הפרשנות של הדין. אגב, הוספת סוגריים זו ברירה אחרונה, לפי המופיע בכללים.

אני משגע אותך גם פה, מקוה שתהנה מזה יותר ממני:

לגבי הפתיח: מחשבת הינוח זה דבר שפוסל רק לרבי יהודה? אולי תדגיש את זה יותר? יש לך 5 שניות ללמד אותי על רגל אחת באמת מה זה מחשבת הינוח. מה שלא תספיק לומר לי - לא אדע (או גרוע יותר: אדע חצי). טיפ חמוד ששמעתי פעם זה לקחת את הטקסט אחרי שכתבת, ופשוט לחתוך ולחסוך כמה שיותר מילים - כמובן בלי לפגוע בתחביר העברי...

מקור ההלכה: על אף השעה המאוחרת, התרכזתי ו'למדתי' את מה שכתבת שם. אני מסכם - ואשמח אם תעשה זאת בגוף הערך, (זה גם יחסוך לקורא הבא לעשות את זה): המקור לדעת רבי יהודה היא שמחשבה כמעשה, - (אחרי הסיכומון הקצר אתה יכול גם לצטט מילים נבחרות בודדות), אם כי רש"י כתב גם שיש לו מקור מייתור בפסוק (כאן אתה יכול לכתוב בסוגריים בקיצור נמרץ, או בהערה בקיצור פחות נמרץ, שדברי רש"י מובאים ב'הוה אמינא' של הגמרא, אך בפשטות הגמרא דוחה לימוד זה)

שים לב שעריכה כזו מתבצעת אחרי מה שכתבת - שסיכמת למופת את המקורות והמידע, אולם כעת מגיעה העריכה האנציקלופדית - בכל פרטי המידע המובאים בגוף הערך (מלבד פרק 'רקע' וכד', או מקרים חריגים אחרים כפי הבנת הכותב) תלמד אותי מה יוצא, ואת הרקע שים תמיד לאחר שתמצתת את המידע, ועדיף שזה יהיה בסוגריים, בהערה, או בכלל לא באנציקלופדיה :(

כך גם לגבי פרק גדר ההלכה, הרבה יותר קל וכיף וקליט (כן, אני ועוד כמה קוראים ממש עצלנים. מחריד למדי..) לקרוא 'מה תכל'ס' לפני המלל הארוך - והחשוב וההכרחי לפעמים. קראתי את זה פעמיים או שלש, קשה לי לכתוב סיכום של שתי האפשרויות :( אודה לעזרתך, זה בהחלט מעניין אותי

גם פרק סוגיית הגמרא על עירוב מחשבות, אני ממש עצלן מחריד. אין לי כוח לקרוא. יש מצב שתגיד לי בקיצור מה הנושא ומה הדעות? זה הכי קצר שיכול להיות? אני עכשיו בתפקיד התלמיד הקיבוצניק. ההוא שלא מוכן לקרוא טקסטים ארוכים מידי בלי שהוא יודע מראש מה באים לומר לו.

על הפרק האחרון העצלנות שלי מרקיעה שחקים. יש בזה איזו נפק"מ? זו מחלוקת רק בפירוש הגמרא? יש מצב שתיתן לי 'הטרמה' כלשהי למה שכתוב שם? פתיח עם איזו שורת סיכום שתגלה לי מה הנושא ומה המסקנות לפני הפירוט של עצם התוכן כולו?

תודה לך, מחכה מאוד שתלמד אותי מידיעותיך הרבות.

אני לא מונח בסוגיא [לצערי] ולכן לא אוכל לחוות דעה על כל דבריו המלומדים של "מישהו".

אבל הערה אחת קטנה. לגבי "מקור הדין" אני לא חושב שיש לתמצת, אלא יש לוותר על זה. גם כאן וגם בערכים אחרים.

מקור הדין הוא המשנה או הגמרא. מי שרוצה לדעת מהיכן הגמרא הוציאה את הדין, שיסתכל שם. תפקיד הערך אינו לסכם את כל השקלא וטריא של הסוגיא.

אני נאלץ שלא להסכים. זה לא שקלא וטריא, אלא נקודה יסודית במושג. כשרוצים לתת סקירה מקיפה אודות נושא מסויים, חובה לתת גם את המקור.