שיחה:ייחוד השם

משתמש:מוסיף והולך, משתמש:יוסף, משתמש:מכון חכמת התורה - אשמח אם תתנו דעתכם על עריכותי בערך מורכב זה. דוד (שיחה) 18:46, 2 במאי 2017 (IDT)

לא בטוח שתבנית העבודה נכונה, משום שעשיתי בינתיים את שלי, ואני מצפה כעת להשתתפות מצידכם. כמו כן, אני מתלבט אם החיבור בין המונותאיזם לייחוד השם היה נכון. ניסיתי לפתור את זה באמצעות הוספת הפיסקה האחרונה על המשמעות העמוקה, אך למעשה זה ראוי לערך בפני עצמו. ערך על ייחוד השם ביהדות (רמח"ל וכו' וכל העמוק והרוחב) וערך על ייחוד השם בקרב אומות העולם. דוד (שיחה) 18:56, 2 במאי 2017 (IDT)

דוד, דבר ראשון העבודה נהדרת במיוחד. ניכרים כאן הכשרונות וההשקעה המיוחדת. תיקנתי קלות פה ושם, כמו שאתה יכול להתרשם כעת.

לא הבנתי את דבריך בעניין תבנית העבודה.

עם התחלת העריכה, עוד לפני שראיתי את דבריך, חשבתי בדיוק על כך שאולי לא היה נכון לערב את שני הנושאים. הנקודה שהכי מפריעה לי בזה, היא ההקבלה בין מונותאיזם לייחוד השם. אם הזכרנו את אחנתון כמונותאיסט, הוא ודאי כופר. האל שלו היה השמש, ואם כן זה עבודה זרה מוחלטת. לא כן הוא ייחוד השם, שהוא ייחודו של בורא העולם.

הנחתי פסקת שכתוב על נושא אחנתון, משום שיש כמה התייחסויות לכך בספרים, אז למה לנו להיחשד במחקר מקורי.

ושוב תודה רבה על העבודה המיוחדת - מלאכת מחשבת. מוסיף והולך (שיחה) 20:42, 2 במאי 2017 (IDT)

משתמש:מוסיף והולך, משתמש:יוסף משתמש:מוסיף והולך Davidnead|דוד שלום אני רק יכול להצטרף לדברי מוסיף והולך, אך בנוגע לאחנתון מדובר בויכוח אקדמאי שנמשך שנים רבות, האם הוא אכן האמין בשמש, או שמא באל עליון שיצר את השמש ולפי זה אמונתו היתה קרובה לאמונת ישראל.

מלבד זאת שיניתי כמה דברים והרחבתי מעט כפי שאתם יכולים לראות מעלת התורה (שיחה) 21:23, 2 במאי 2017 (IDT)

תודה על הפירגונים - זה מדרבן.

תבנית העבודה מיועדת להודיע שאני עוסק בערך ונא לא להפריע בלי רשותי. זה לא בדיוק המצב. התחלתי את העבודה, וכעת אני מצפה לעזרתכם.

לגבי כפילות הערכים, אני רואה בינתיים שבויקיפדיה אכן יש לזה ערכים נפרדים וזה נראה טבעי יותר. עם זאת, אני חושב שכחלק מהמשימה של המכלול עלינו דוקא להתאמץ לשלב את שתי הערכים. (ובהקשר זה גם לא למחוק לחלוטין את הביטוי מונותאיזם כפי שהתחלת לעשות).

אכן, לא דייקתי בקשר לאחתנון, אשתדל לשפר זאת לפי מה שמופיע בויקיפדיה, ייבאתי את הערך שלו.

בגדול הנקודות העיקריות הם כך: ייחוד השם בפשטות הוא שיש לעולם רק בורא ומנהיג אחד, לא משנה איך תקרא לו. כשמעמיקים יותר כפי שמראה הרמח"ל, מגלים שייחוד אמיתי חייב להיות מיוחס לקל מופשט המשולל מכל מושג שאנו מכירים. אלו שני שלבים בהבנת הייחוד, ולדעתי יש מקום לשניהם בערך. אחתנון הדיון על אחתנון לכאן או לכאן שייך לשלב הראשון, השני הוא בלעדי שלנו. אולי הדרך הנכונה היא אכן לשלב את שניהם במבנה שהתחלתי בו, אולם להקדיש ערך מורחב לייחוד השם ולהתלבט איך לקרוא לו. זה נשמע לי הכי טוב.

דוד (שיחה) 21:28, 2 במאי 2017 (IDT)

הפרגונים מגיעים לך ביושר :)

את תבנית העבודה הנחתי כדי למנוע התנגשות. זוהי מטרתה העיקרית של התבנית.

בשלב ראשון, אני חושב שראוי כן להפריד בין הערכים. שילובם, אם בכלל, ראוי להיעשות בזהירות ועדינות, ורצוי שיהיו מעורבים בו מספר רב יותר של משתמשים. המרת ה"מונותאיזם" הגורפת לא נעשתה על ידי, אלא על ידי יוסף, ואני גם חושב שלפחות בשלב זה ראוי שכן להשאיר את המילה "מונותאיזם". בפרט שכפי שהוזכר לעיל, בהבחנה הדקה הם שני מונחים נפרדים. יוסף, אולי כדאי להשיב בשלב זה את העריכה. בהמשך, עם ריבוי העריכות העריכה תאבד בתוך כל השינויים, ויהיה קשה לדעת מה "מונותאיזם" ומה "ייחוד השם". תודה.

בעניין אחנתון אני מקווה לעסוק בכך מאוחר יותר. תודה. מוסיף והולך (שיחה) 23:21, 3 במאי 2017 (IDT)

הנני מסכים לגמרי עם דבריו של מוסיף והולך, -יוסף לתשומת ליבך. חושבני שכדאי להשיב את הערך כמה צעדים אחורה (הגירסאות שעשינו לא יאבדו, נכון?) ולעורכו מחדש ביתר תכנון וביתר זהירות. הצעתי היא להקדיש ערך ל"ייחוד השם" שיהיה ערך שבמהותו שייך יותר למכלול הקודש, ובמקביל ערך נפרד למונתאיזם אשר יהיה יותר שייך למכלול החול, אולם כמובן ברוח חרדית ובתוספת פיסקה מקוצרת על ערך ייוחד השם במשמעותו היהודית. ייתכן שכדי להבדיל בין הערכים (שסוף סוף משמעות שמם זהה) יצטרכו להוסיף לערך ייחוד השם משהו כמו "(ביהדות)" או משהו מוצלח יותר. דוד (שיחה) 23:29, 3 במאי 2017 (IDT)

התפשטות גלובלית של אמונת הייחוד - תפקיד היהדות

את המשפט "שלא כמו היהדות, שלא ראתה ערך גבוה בהפצה המונית של הדת על ידי גיורים גורפים" (או הנוסח המקורי שלו) השמטתי בכוונה והוספתי במקומו משהו על מצוות בני נוח. מפני שאין זה נכון לומר שהיהדות לא רואה ערך בהפצת אמונת הייחוד. זה מופרך. תפקידנו הוא לתקן עולם וכו' והפצת אמונת הייחוד היא אומנותו של אברהם שאנו אמונים עליה. אלא שבימינו עקב העדר כוח שלטוני שיכול לכפות זאת על הגויים אין לנו מה לעשות בעניין. ע"ע ויכוחו של הרב שך עם הרבי מחב"ד אם ראוי לפעול בדרכי שכנוע לקרוב גויים לשבע המצוות. גם בזמן שהיה שלטון יהודי כוחו היה מוגבל ובודאי לא הגיע לכוחם המשולב של האיסלם והנצרות בפריחתן, וכך השפעת היהדות הישירה על אמונת הייחוד עלתה וירדה לפי כוחה השלטוני של האומה.

לפיכך, הנכון הוא לנסח משפט שיאמר שליהדות יש עניין בהפצה, אך לא בגיור, ואילו הדתות האחרונים מתוך נלהבות "לגיור מלא" אל שורותיהן תרמו הרבה יותר להפצת האמונה בייחוד. ל]יכך, איני מבין מדוע שונה הנוסח שלי: "התורה אוסרת על גוי לעבוד עבודת אלילים, וזו אחת משבע מצוות בני נוח עליהם הוא מתחייב מיתה, אך עם זאת לא ראתה ערך בהפצה המונית של הדת על ידי גיורים המוניים, וכפייתם של "גרי תושב" לאמונה מונותאיסטית הייתה מוגבלת מאוד מסיבות שונות. עם זאת, בהשפעת היהדות החל המונתאיזם להתפשט בעולם בצורה עקיפה. בתקופה מאוחרת יותר קמו בהשפעת היהדות שתי דתות מונותאיסטיות נוספות - הנצרות והאסלאם, שנסמכו בכתביהן על בסיס האמונה היהודי, ושללו את ריבוי האלים." דוד (שיחה) 21:41, 2 במאי 2017 (IDT)

במשפט הנ"ל היו שתי בעיות: האחת - מיקום, והשנייה - הלכתית. מפאת המיקום - צריך לציין בפרק של ביהדות את יחס היהדות למונותאיזם אצל גוי. שם באמת הרחבתי והבאתי את המחלוקת שבדבר. לכן הנוסח שהבאת הוא בעייתי, וכאן אנו נוגעים בחלק ההלכתי. בנסיוח הקודם, משתמע ממנו כאילו פוליתאיזם אסור על גוי והוא חייב על כך מיתה לכולי עלמא. דבר שלא נכון הלכתית כפי שציינתי. מוסיף והולך (שיחה) 10:49, 8 במאי 2017 (IDT)

כעת אני מבין יורת, אך עם זאת תסכים שתקידנו להפיץ את אמונת הייחוד הוא אכן בבסיס היהדות ובזה עסק אברהם ועל זה ייחודו ובחירתו. המשפט כפי שהוא ממש סותר את זה, צריך לנסח אותו טוב יותר. דוד (שיחה) 11:10, 8 במאי 2017 (IDT)

ראה נא את עריכה זו. מוסיף והולך (שיחה) 11:22, 8 במאי 2017 (IDT)

מוסיף והולך - זה טוב יותר. אבל שיפרתי - ראה כאן. דוד (שיחה) 11:41, 8 במאי 2017 (IDT)

אמונת העמים העתיקים

שלום מעלת התורה, האם תוכל להסביר על המקור שציינת בעריכה זו, בעניין העמים העתיקים? "יחודו ואחדותו של ספר בראשית", זה שם של ספר? מוסיף והולך (שיחה) 15:01, 3 במאי 2017 (IDT)

כמו כן יש לספק מקורות לגבי הנתונים על אריסטו ואפלטון בעריכה ההיא, וכן לגבי וליקובסקי. ראה בערך את דרישת המקורות. מוסיף והולך (שיחה) 15:16, 3 במאי 2017 (IDT)

שלום מוסיף והולך מכתב גם את יוסף, יחודו ואחדותו של ספר בראשית הוא אכן שם של ספר, שכחתי כעת את שם המחבר. על אריסטו ואפלטון אני מסופק אם צריך מקור כי זה ממש מהיסודות שלו, נכון יוסף?

לגבי וליקובסקי אתה רוצה פירוט מדויק? שינוי התאריך הוא כל סדרת ספריו. מעלת התורה (שיחה) 15:45, 3 במאי 2017 (IDT)

"רוב העמים העתיקים ולו הפרימיטיביים ביותר, האמינו כי קיים אל עליון מופשט ונשגב, והם עבדו לנאצלים שלו" - כך מקובל אצלנו, זה גם משמעות הרמב"ן בפרשת בא, וגם מסתבר. אולם לא ידוע לי על מקור הסטורי מפורש ובדאי לא אקדמי שתומך בזה. זו פיסקה שדורשת מחשבה שנוספת. ניסוח סביר יותר הוא שכולם האמינו שיש בורא ליקום (בלי לתת את הדעת על מהותו) וייחסו כוחות לחלק מברואיו. גם זה עדיין לא לגמרי מבוסס, ואדרבה מוכחש ע"י מיתוסים יווניים למיניהם. לדעתי זהו נושא חשוב וחשוב שהוא יבוסס היטב ובאופן אובייקטיבי. דוד (שיחה) 16:07, 3 במאי 2017 (IDT)

חיפשתי את הספר "יחודו ואחדותו של ספר בראשית" ברשת ובכמה מאגרים תורניים, אף אחד מהם לא מכיר אותו. שם המחבר, מקום ושנת ההוצאה, כמו גם העמוד בו נכתב המידע, לא מצוין בהערה, ועכשיו מתברר שאתה בכלל לא זוכר את המחבר. מקרה זה אומר: "מחקני". כאשר תיזכר בשם המחבר ותוכל להפנות אותי למקום בו אוכל לראות את הספר, נדון על השבת התוכן.

גם אם משפט על אריסטו ואפלטון הוא לדעתך "ממש מהיסודות שלו", וגם אם יסכימו על כך שלושה עדים נוספים, כל עוד שהקורא הרגיל אינו יודע על כך, אנו חייבים לספק על כך מקור. אחרת, התוכן יוסר. אם תכתוב בדף הבית שהמכלול מיועד לקוראים הבקיאים בכתבי אריסטו ואפלטון, סביר כי אשנה את דעתי בעניין.

לגבי וליקובסקי, לא אני רוצה פירוט מדויק, אלא הקוראים שלנו רוצים פירוט של המקום בו הוא אומר את הדברים המופיעים בערך.

כעת בעניין דברי דוד, המשפט הנ"ל ("רוב העמים" וכו') דורש מקור. אם יש לך משמעות מפורשת ברמב"ן - ניתן לציין אותה. אם זו רק משמעות קלה שניתן להתווכח עליה, אין לציינה. אפשר לציין אל ספר שכותב את משמעות זו ברמב"ן. הצעות חלופיות למשפט, ודאי אפשריות. רק שצריך שיהיו מגובות במקורות. כל עוד שהעניין רופף ולא מגובה, עדיף שיישאר כך. מוסיף והולך (שיחה) 17:39, 3 במאי 2017 (IDT)

מוסיף והולך לא הבנתי את כוונתך בעניין דבריי. כונתי הייתה בשורה התחתונה שיש להסיר פיסקה זו, או לגבות אותה במקור איכותי, או לנסח אותה בצורה שתאפשר לתת לה מקור איכותי. דבריך רק מגבים את דעתי, לא? דוד (שיחה) 17:45, 3 במאי 2017 (IDT)

אכן, אם כן, דעתנו אחת. מוסיף והולך (שיחה) 17:52, 3 במאי 2017 (IDT)

אם כך, אני יכול למחוק את הפיסקה? דוד (שיחה) 20:41, 3 במאי 2017 (IDT)

ניאלץ להמתין לתגובת מעלת התורה. מוסיף והולך (שיחה) 20:46, 3 במאי 2017 (IDT)

שלום מוסיף והולך יוסף דוד נזכרתי בשם המחבר י. מ. גרינץ וזה די בתחילת ספרו. אתם מוזמנים גם לקרוא את ספרה של שלומית ישראלי המיתולוגיה המצרית שהיא מציינת למקורות רבים מצריים שכך היתה אמונת מצרים העתיקה.

בעניין אפלטון ואריסטו, מצטער שאינך בקי בכך, גם אם המכלול איננו מיועד לבקיאים בספרי אפלטון ואריסטו, הרי שהמבקרים של המכלול עליהם להיות בקיאים בספרים אלו לפני שהם מוחקים מה שמצוטט בשמם. אתה רוצה מקור? בבקשה, קרא את ספרו של הרב שלמה גורן תורת הפילוסופיה.

לגבי וליקובסקי עניתי די ברור, ואפרט יותר: הוא מתארך את יציאת מצרים לשושלת יב- או יד. מעלת התורה (שיחה) 23:55, 3 במאי 2017 (IDT)

ראשית, יש לשמור על הזחה אחידה בכל שורה חדשה. שים לב לתיקון שביצעתי.

בעניין גרינץ, הנה לך סיבה טובה למה חייבים לציין מקור מדויק; כשאתה כותב מתוך הזיכרון הארוך-טווח את הדברים, אתה עשוי לקרוא לספר "יחודו ואחדותו של ספר בראשית", ולא בשמו האמיתי "ייחודו וקדמותו של ספר בראשית". יחי ההבדל הקטן. עכשיו ייתכן שגם פספסת גם פרט מתוך הספר, ולא דייקת בדבריו. הרי זיכרוננו מטעה בנו לעתים. אנא, פתח את הספר וציין למספר העמוד בו מופיעים הדברים. כך גם ראוי לנהוג עם ספרה של ישראלי, ועם ספרו של הרב גורן: מקור מדויק. גם בעניין תיאורית החבירו (שים לב להסרת היו"ד), ראוי לציין מקור מי מציין את הדבר בהקשר זה. זה אולי קצת מתיש, אבל כיוון ש"המבקרים" של המכלול, אפילו שהם די משועממים, עדיין אין להם מספיק זמן כדי לעבור על כל ספר המצוין המקור ולחפש את הדברים שנכתבו בערך. נקודה נוספת, הרבה פעמים אנו מקבלים רושם על נושא מסוים שנראה לנו פשוט שזה ככה, אך כעבור זמן אנו רואים זאת מנקודת מבט שונה בעקבות ספר שאנו קוראים, או בעקבות דעה חדשה שאנו שומעים. לכן תמיד חשוב לציין מקור ישיר ומדויק. בברכה, מוסיף והולך (שיחה) 00:44, 4 במאי 2017 (IDT)

ככלל, מעלת התורה אני מוצא את השורה שהוספת דורשת שינוי או יתר הבהרה (מלבד נושא המקור). היא עושה רושם שלכאורה סותר הן את המשפט שלפניה והן את הפיסקאות הבאות בעקבותיה. לא עיינתי במקורות שנתת, ולפיכך כוונתך המדוייקת בהוספת המשפט הזה אינה ברורה לי כל צרכה. אשמח אם תתבונן מחדש על הפיסקה כולה. דוד (שיחה) 16:41, 4 במאי 2017 (IDT)

ייבאתי עכשיו את הדפים פוליתאיזם ואנימיזם ודי הסתבכתי. אשמח לשמוע את חוות דעתכם בדף השיחה של ערכים אלו. הם בנויים על כה הרבה זבל כפרני, שאני חושש שאם אוציא ממנו את המעט שאפשר ואבנה מזה ערך זה בהכרח יהיה סוג של מחקר ראשוני. ודבר שני שקשור לכאן, לתשומת לב משתמש:מעלת התורה, מופיעה שם הפיסקה הבאה ”אחרים, באסכולה זאת, טענו שבמצרים הקדומה, לצד האלים המקומיים הרבים היה גם אל יחיד, אל מורם מאחרים ואוניוורסלי ששימש כאל מרכזי וראשי. כל תאוריות אלו לא החזיקו מעמד עד ימינו וכיום הן נשללות מכל.”. - זה דורש ממך לבסס את מקורותיך או לתקן. Davidnead (שיחה | תרומות) שכח לחתום

דוד, יפה. בקשת ההברה ומקורות שהוספתי אתמול בפסקה ההיא, הייתה, בין היתר, בגין כך. מוסיף והולך (שיחה) 13:22, 5 במאי 2017 (IDT)

דתות הדומות לאמונם הייחוד

מוסיף והולך, לדעתי קצת הוצאת את הפיסקה הזו מהקשרה. במקורה היא הייתה פיסקה שנועדה להסביר את ה"שלב הראשון" בהתפתחות המונותאיזם לפי דעת החוקרים. היות שאיננו מסכימים עם דעת החוקרים, נאלצנו לסייג את זה. לפיכך הוספתי את המילים אודות התעלמותם מהתורה ומההבדל וכו'. מכאן ועד הפיכתה לפיסקה מפורטת המתפלמסת עם החוקרים - זהו סוג של נקיטת עמדה שאתה כה משתדל להימנע ממנה. הערך אמור להציג דעות מוסכמות - וכאשר הן אינם מוסכמות להציגם ככאלו. כאשר ישנה דעה מוסכמת באקדמיה אבל היא כפרנית, יש להציגה כעמדת האקדמיה, אבל להציגה כמוטעית - בלי להתפלמס - אלא רק מתוך הנחות היסוד הפשוטות. אפשר בנוסף להביא דעות חולקות מתוך העולם היהודי, אך מתוך הצגה בצורה ברורה שזה דעתינו, או דעות של חוקרים מטעמינו, לא קונצנזוס אקדמי.

לפיכך למשל במקרה שלנו, הייתי עושה פיסקה כמו למשל "הופעת המונותאיזם על פי חוקרים חיצוניים" (או ניסוח טוב יותר), ושם מציין את טענתם בדבר אחנתון, ומציין בצורה ממצה את העובדה שלאמונתו של אחנתון היה דמיון קלוש בלבד לאמונת הייחוד, נקודה שהפכה את שאלת היותו מבשר המונותאיזם לנתונה לדיון גם בין החוקרים ונתונה לתנודות וחידושים במחקר הארכיאולוגי עד היום, כאשר לנו יש כמובן עמדה ברורה בזה - שכן טענה זו מוכחשת ע"י י"ג עיקרי אמונתנו - ולא רק ע"י מסורת האמונה מאדם הראשון כפי הכתוב בתורה ומתואר בפיסקה הראשונה. הוספת הטענות הנוספות כמו התיארוך, החבירו ווליקובסקי - הם התפלמסות ופתיחת דיון במספר נושאים שאין עניינם כאן. דוד (שיחה) 12:48, 7 במאי 2017 (IDT)

דוד, אני ממש מתפלא על השמטתך זו. בערך היה כתוב מלכתחילה את המחקר ללא כל הסתייגות או ביקורת. אתה הוספת מיד בתחילת השכתוב של הערך כי "השערות אלו מתעלמות מהמרחק הגדול בין מיתוס האל הבלעדי שניסה ליצור לעצמו אחתנון ההיסטורי, לבין האל המופשט והרוחני הנעלה מעל בני האנוש בו האמינו אברהם אבינו וצאצאיו, כאשר ניגוד חריף זהה מתואר במדרש במרדו של אברהם נגד נמרוד המקראי אשר ניסה ליצור לעצמו מיתוס דומה". וכן את עריכה זו, בה כתבת: "השערות אלו מוכחשו(ן)[ת] לחלוטין על פי התורה שבכתב ושבעל פה", בלא לציין היכן זה מוכחש, וכן נימקת "בגלל התיארוך של הפצת אמונת הייחוד על ידי אברהם כחמש מאות שנה לפני יציאת מצרים" (שאגב, עד עכשיו לא מצאתי לכך מקור בהקשר זה. דבר שרצוי מאוד למרות התאוריה הידועה). תוספות אלו ללא מקורות היא הסטת עמדת המחקר בהטיה מעט צעצועית. גם עריכתו של מעלת התורה הייתה ללא מקור, וכך גם עריכתו על הצעת וליקובסקי. מה שאני עשיתי זה הבאת מקורות עם הרחבה קלה.

אם כדי לעמוד על האמת, במקרה זה גדול מהמקורות שהבאתי הם בכלל לא דתיים ולא באו לתרץ את הדת. העובדה ההיסטורית באמת לא ברורה דיה. מאז בשורתו של פרויד עלו דעות שונות בעניין.

אני לא רואה לנכון להציג את כל דעות אלו כעמדת היהדות בעניין, משום שהם עומדות גם בשדה המחקר. אולי מה שכדאי, זה ליצור תת כותרת השוללת את המצאת המונותאיזם על ידי אחנתון. מוסיף והולך (שיחה) 10:45, 8 במאי 2017 (IDT)

נכון, בתחילת השכתוב של הערך ראיתי צורך לסייג את המשפט שהשתמע כאילו עמדת המחקר היא שהמונותאיזם צמח לפני היהדות. זוהי כפירה, והיה צורך להדגיש שזוהי כפירה ולמה. עם זאת, זו אכן הייתה הסתייגות בצורה לא נכונה וחזרתי בי ממנה. אלא שלפני שהספקתי לעשות זאת מעלת התורה ואתה הרחבת את הפיסקה המתפלמסת שלי.

לאחר שבחנתי את העניין מחדש ולמדתי אותו, מצאתי שני דרכים מועילות יותר להכניס את ההסתייגות בלי להיכנס לפרשנות משלי או להתפלמסות. 1. הוספתי את השורה "על פי השערה זו דתו של אחנתון הייתה מונותאיזם במובנו המצומצם - שלילת אלים נוספים, ללא הרעיון המרכזי של המונותאיזם האברהמי המורה גל על כך שהא-ל מופשט ורוחני (שלילת כל כוח מגביל מהא-ל)" ובייחוד את המילים שלאחריה "למרות פער זה". כך הקורא יכול מחד להבין את העובדות - ומאידך להבין את המרחק ולשפוט בעצמו את דעת החוקרים. או מדוייק עוד יותר - כך אין סתירה בערך בין מה שנכתב בפיסקאות הראשונות אודות "בעלותינו" על המונותאיזם" - לבין מה שנכתב כעת. מובא רק שהחוקרים המציאו סוג של מונותאיזם משלהם והם מנסים לייחס אותו למונותאיזם שלנו - שיערב להם ויראה הקורא וישפוט. 2. חלק זה משלים לראשון - הבאתי שגם החוקרים עצמם מפקפקים מאוד בהתייחסות לזה כמונותאיזם אפילו לפי ההגדרה המצומצת הנ"ל, וכי תפיסה זו שהוצגה קודם "כזרם המרכזי בחקר הדתות" היא בעצם תפיסה ארכאית. את הבסיס לפיסקה זו תוכל לראות כאן.

משכך, הפיסקה שמחקתי די מיותרת בהקשר הזה (בהקשר של דעת המחקר על הופעת המונותאיזם), זו הרחבה מיותרת שגם כך מביאה דעות שאינם במרכז הדיון. עם זאת, יש לה מקום היכן שהוא, אולי בערך על אחנתון עצמו - שם כמובן ישנה גם פיסקה על המונותאיזם. שם יש יותר מקום לדיון על הצדדים השונים של אמונותיו ועל התיארוך שלו. דוד (שיחה) 11:08, 8 במאי 2017 (IDT)

קצת קשה עליי להתחיל לדון על מיקומה של פסקה זו, אך מה שברור לי שהיא ראויה להתקיים איפה שהוא. אם אתה רואה אותה כמתאימה יותר בערך על אחנתון - אתה יכול לצרף אותה שם. אני אישית לא רואה חסרון להחליף את הכותרת "התיעוד הראשון של המונותאיזם" בכותרת "אחנתון והמונותאיזם", ולהוסיף שם, אם בתת כותרת ואם כהמשך הפסקה. מוסיף והולך (שיחה) 11:15, 8 במאי 2017 (IDT)

כפי שראית, כמעין פשרה, העליתי רק את החוקרים המקובלים יותר שטענותיהם הובאו ללא קשר דווקא לדת. את שלושת ההצעות האחרות, אני מציין כאן, אולי יבואו לשימוש בעתיד:

לפי תאוריית החבירו עולה כי אחנתון היה מעט לאחר יציאת מצרים, מה שמעלה את ההשערה כי הוא החל לעבוד את ה' בהשפעת עשרת המכות.

לפי הצעת השיחזור החִלופי של ההיסטוריה העתיקה שעל ידי עמנואל וליקובסקי (בסדרת ספריו תקופות בתוהו^{[דרוש מקור: נא לציין מקורות מפורשים]}), עולה כי אחאנתון היה מאוחר הרבה למשה רבינו והוא מתוארך לימי מלכות בית דוד.

הפצת אמונת הייחוד החלה כבר על ידי אברהם אבינו, ואם כן היא מתוארכת כחמש מאות שנה לפני יציאת מצרים וימי אחנתון.

אם תסתמן מגמת "הגנת הדת" בערכים, בעזרת המחקר עצמו (בלא להיכנס לאמת, לרצוי, ולפילוסופיה שיש בנידון), ישמש תוכן זה להרחבה בערך. מוסיף והולך (שיחה) 23:07, 8 במאי 2017 (IDT)

תמונה

בדיקת תמונות‌‌‌‌‏, תודה. אפרון (שיחה) 10:05, 5 במרץ 2023 (IST)