שיחה:יוסף בן מתתיהו

התייחסות רבנית

איש גלילי, בעקבות הדיון שם. שטענת שיוסף בן מתתיהו אינו יותר משאר הספרים החיצוניים, אני רוצה לדון כאן. כי שמעתי (לא בדקתי מספיק) שיש אומרים שהוא תנא ולכן יכול לחלוק על הש"ס. האם יש משהו בזה? ואולי כמו שכתבת, זה רק במה שהיה ידוע לראשונים ולא לספרים שתורגמו בשנים האחרונות.--יהודה • שיחה • ד' באדר ה'תשע"ח • 15:42, 19 בפברואר 2018 (IST)

ראיתי פעם דעה (כמדומני של האברבנאל) שיוסיפון הוא ר' יוסי הכהן מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי, אבל ברור שדעה זאת איננה מקובלת על רוב גדולי ישראל. היחס שאפשר לראות בראשונים ליוסיפון הוא בסך הכל ציטוט רב ממנו, אבל אף פעם לא העמדתו ביחס שווה (או אפילו כמעט שווה) לרבותינו התנאים והאמוראים. וכן חשוב לזכור כמו שכתבת, שכל התייחסויות הראשונים הם אך ורק כלפי ספר יוסיפון העברי (שאליבא דאמת הוא תרגום משובש של מלחמות היהודים של יוספוס), ולא כלפי כל הספרים הידועים לנו כיום של יוספוס פלאוויוס (אלה לא היו ידועים לרבותינו הראשונים), שאגב - לדעתי (ע"פ דעת "דורות הראשונים" ושאר גדולים) - שופכים אור רב על דמותו של האיש, כאחד שהוציא עצמו מן הכלל. איש גלילי • שיחה • ד' באדר ה'תשע"ח • 16:01, 19 בפברואר 2018 (IST)

אפשר להיכנס כאן בשמחה לכל הדיון הרחב על האיש דמותו וספריו. אבל אפשר להסתפק בשורה התחתונה המוסכמת, שהיא שגדולי ישראל בכל הדורות קיבלוהו בסך הכל בהערכה, אך גם בחשדנות ובע"מ, וקיבלוהו בעיקר כסיוע להבין טוב יותר את דברי חז"ל, וגם כל זאת עשו בעיקר בהסתמך על האיש והספר יוסיפון כשם שציין גלילי ולא על יוסיפוס ומלחמות היהודים וכו' שלו. דוד (שיחה) 16:25, 19 בפברואר 2018 (IST)

"שהיא שגדולי ישראל בכל הדורות קיבלוהו בסך הכל בהערכה". הרשה נא לי להסתייג מהמילים המודגשות. איש גלילי • שיחה • ד' באדר ה'תשע"ח • 16:36, 19 בפברואר 2018 (IST)

בסך הכל - בא לאזן את זה. הפקפוקים בטלו ברו בכמות ובאיכות, אחר שבכל אופן זה היה בע"מ. דוד (שיחה) 20:07, 19 בפברואר 2018 (IST)

האברבנאל ור"א פריצול סברו כי ר"י הכהן תלמידו של ריב"ז, אם כי האברבנאל במקום אחר שופך עליו אש וגפרית, המהר"ל מתייחס אליו בכבוד רב, ר"צ הכהן כותב עליו "היה איש טוב וחכם, אבל לא היה מבעלי רוה"ק", ר"פ מקוריץ כותב כי היה כהן גדול ומשוח מלחמה ובעל רוה"ק, וכי מתפילתו ניכר כי ניתן לדעת איך תראה הגלות, הב"ח ועוד אחרונים כותבים כי מספריו ניתן להגיע ליר"ש, היעב"ץ במור וקציעה כותב כי סיפורי מלחמות הגויים שבו לא נכתבו ע"י אלא ע"י סופרים גויים שהכניסו בו דברים. והעקידה בפרשת וישלח הביא ממנו ראיה כיצד יש על כל אדם לנהוג. והאור החיים בבחוקותי כינהו 'אומרם' - כפי שכותב על לשון חז"ל. והתוס' בחולין הביאו ממנו פירוש שם מט"ט. אמנם ברור כי כל זה היה עד שנתגלו שאר ספריו וכפי שהאריך בעל דורות הראשונים. ולגופו של הדיון, הייתי ממליץ מאד להשאיר בגוף הטקסט. מעלת התורה (שיחה). (שיחה) 20:09, 19 בפברואר 2018 (IST)

אם סופרים גויים הכניסו בו דברים, אי אפשר ללמוד ממנו, כי איך נדע מה מגויים ומה לא. החיד"א בשם הגדולים הביא טענה שיש אומרים ששלטו ידי זרים בפירוש האבן עזרא. ואחר כך כותב שמצד אחד אנחנו רואים שהרמב"ן כן התייחס אליו אבל מצד שני אם נראה דברים תמוהים שהרמב"ן לא העיר עליהם נוכל להאמין שבאמת זה לא מהאבן עזרא. על יוסף בן מתתיהו גם יש לומר כן שאם הראשונים לא הביאו משהו נוכל לטעון שזה לא ממנו? יהודה • שיחה • ה' באדר ה'תשע"ח • 21:43, 19 בפברואר 2018 (IST)

אין צורך ללמוד ממנו כלום, אלא ככל היסטוריון ואף היסטוריון גוי. המעלה היחידה שלו היא שדבריו המובאים ביוסיפון עברו ליבון ובירור על ידי גדולי ישראל. אבל בקשר לאיש עצמו ועדויותיו בפרט בספריו האחרים ערכם לפחות לאנציקלופדיה שלנו הוא כעדות היסטורית של רוקחות וטבחות. דוד (שיחה) 23:30, 19 בפברואר 2018 (IST)

שמעתי שהרב אביגדור מילר זצ"ל כותב שיוסיפון היה צדוקי אלי • שיחה • ה' באדר ה'תשע"ח • 12:57, 20 בפברואר 2018 (IST)

זה צריך אסמכתא. בהרבה מקומות הוא בעד הפרושים. דוד (שיחה) 13:55, 20 בפברואר 2018 (IST)

אסמתכא - פי' שר' אביגדור אמר את זה. דוד (שיחה) 13:57, 20 בפברואר 2018 (IST)

מן הסתם הכוונה שהיה מקורב לצדוקים, כמו שכתב בדורות הראשונים. הוא די שומר על 'ניטרליות' בנוגע לכתות, אבל הוא נוטה ברמה הרשמית לטובת הפרושים, ויותר מהם - לטובת האיסיים. איש גלילי • שיחה • ה' באדר ה'תשע"ח • 13:59, 20 בפברואר 2018 (IST)

לאום?

למה כתוב לאום יהודי??? דת! דהן (שיחה) 14:32, 20 באוגוסט 2019 (IDT)

טעויות בערך זה

יש כאן טעות, אמנם לא הזכיר יוסף בן מתתיהו את בית הלל, אמנם את הלל עצמו הזכיר בפירוש בקדמוניות היהודים, וחבירו 'מנחם'. ב. דומני כי הידיעות מפי חז"ל אודות הצדוקים רבות ממש, [באיזהשהו מקום אף יותר ממנו עצמו, כי המחלוקות האידיאולוגיות וההלכתיות מובאות שם בפירוש, משא"כ בדבריו שעם הארץ היה, הנראה בפירוש בספריו], כך שטעות לומר כי דבריו הוסיפו רבות, כיון שעל כת הצדוקים לא היה ידוע דבר טרם זמן זה. ג. נראה שחשוב להוסיף כאן קטע, אודות היותו צדוקי מוצהר, [למשל 'עין תחת עין' הוא מסביר כדברי הצדוקים בפירוש, את שנאתו לפרושים הוא לא מסתיר במלחמות היהודים, ועוד], ועל היות רבים ממעשיותיו נגד חז"לים מפורשים--אליהו הנביא (שיחה) 11:11, 17 בפברואר 2020 (IST)

ג. אליהו הנביא, ככל הידוע לי – הוא מצהיר על עצמו בפירוש כשייך לפרושים. בברכה, אב"ק • שיחה • י"ג בסיוון ה'תש"ף • 16:35, 5 ביוני 2020 (IDT)

לכבוד אב"ק תשובה על ג'. ציטוטים מהספר מלחמות היהודים [ספר א' פרק חמישי]:ומדי יום ביום הכריעו הפרושים לטבח את שונאיהם באמרם כי כן חרצה עליהם המלכה וכו',סוף דבר כי הפרושים אשר שפכו ממשלתם על המלכה, שפכו דמים לרוב באין מעצור לרוחם, וכל איש נכבד ובעל בעמיו לא האמין עוד בחייו ואימת מוות נפלה עליו, עכ"ל. סוף ציטוט. עלילות כאלה מתאימות יותר להיטלר...
ציטוטים נוספים: חיי יוסף פרק ע"ה, כותב הוא שנשא לאשה שבויית מלחמה, וכידוע זהו איסור לכהן...
קדמוניות היהודים ספר רביעי פ"ח: כי יעשהאיש מום באמיתו יעשה לו אותו הדבר יקופח הוא באותו אבר שקופח אחר, זולת אם בעל המום יתרצה לקבל כסף, יען כי החוק עושה את בעל המום לאדון לנפשו להעריך את האסון שבא אליו, וכו', ע"כ ציטוט. דומני צדוקות במיטבה, ונגד דברי חז"ל מפורשים.
באם יש צורך אביא ציטוטים נוספים.--אליהו הנביא (שיחה) 12:42, 7 ביוני 2020 (IDT)

אליהו, אני דיברתי על דבריו בעצמו: בספרו שהזכרת, חיי יוסף פ"ב, הוא כותב שחקר את שלושת הכתות שהיו בתקופתו (פרושים, צדוקים ואיסיים) ושלבסוף התחבר אל כת הפרושים; כך שלקוראו "צדוקי במוצהר" ודאי לא נכון. היחס אליו ביהדות החרדית שנוי במחלוקת, כידוע, ויש גדולי עולם שכתבו עליו דברים גדולים. בברכה, אב"ק • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תש"ף • 17:54, 7 ביוני 2020 (IDT)

תיקון תיוג. אב"ק • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תש"ף • 17:55, 7 ביוני 2020 (IDT)

לאב"ק החילוק הוא פשוט, גדולי עולם שבחו את דבריו בספר יוסיפון. אמנם מאחר שהוברר הדבר כי רק ספר זה היה לפניהם, שכידוע מצונזר ע"י א' שליקט חלק מדבריו, והוציאם בספר לבדו, הרי שכל דבריהם אמורים על מחבר זה, שאכן היה יהודי כשר. אמנם וודאי שכיון שנתגלה כי בספריו המתורגמים מובאים מדברי הצדוקים הרי שאין ראיה מדבריהם כלל, והדבר פשוט.
מ"מ גם דבריו כי מצאו חן בעיניו ענייני הפרושים, אינם ראיה כלל, כי דייקא ברוב מעשיו בחיים, ניכרת התנהגותו כצדוקי וע"ה גמור --אליהו הנביא (שיחה) 02:47, 9 ביוני 2020 (IDT)

א. גדולי הדורות לא שיבחו רק ספר יוסיפון, כי אם אותו בעצמו (למשל – הצמח דוד), ביניהם כאלו שראו אף את ספריו המקוריים (או ליתר דיוק – בתרגום ללטינית, למשל – האברבנאל); ב. הוא לא מודיע על אהדה לפרושים, כי אם על שייכות אליהם (שאחר שחקר על שלושת הכתות – התחבר לפרושים). בנוסף, יש לזכור שספריו היו כל השנים בקרב הנוצרים, ששינו בספר כרצונם (ע"ע העדות הפלוויאנית). בברכה, אב"ק • שיחה • י"ט בסיוון ה'תש"ף • 13:41, 11 ביוני 2020 (IDT)

לכבוד אב"ק תגובה לדברים: א. כלפי היחס האישי שלו, כל ההלוך יילך שלו לא נראה כראוי לבן תורה ללא ספק, וכמו שיראה לכל אדם פשוט שקורא את תיאוריו, את הדגש שהוא נותן בהם, ששונה לגמרי ממה שחז"ל נותנים. בכלל אפילו התנהגותו ויחסי האנוש שלו הינם ללא ספק לא ראויים ולא אנושיים, ע"ע יודפת, זו בגידה שאין כמוה מבחינה לאומית, ולא מדבר שהשבח שלו למבצעי מעשי ההתאבדות הקבועים, הינו נגד כל הלכה שאנחנו מכירים.
ב. בנוסף להכל, האמנם שיבח האברבנאל את ספריו כמוסמכים או ששיבח אותו כירא אלוקים, אין שום ספק שבמסל"ת הוא נראה כאדם חדל אישים ומושחת, ועל כן אף אם תמצא ששבחו רבנן את ספריו הרומאים, השאלה היא אם הרי ההיא ראיה לכל מילי.
ג. גם הצהרותיו פרושי אני לא מעידים כלום, אני ואתה מכירים מספיק אנשים שדתיים בלב, כל עוד שמעשיו מוכיחים להיפך אין כלל ספק שהוא לא היה חרדי.
ד. לגבי מה שהנוצרים שינו, צריך א"כ לבדוק שא"כ כל הספר לא מוסמך, כי אם לדעתך יש סתירה אם הוא היה פרושי או לא, [וכפי שהבאתי מהציטוטים לעיל], א"כ מנ"ל שהצורך לשנות היה דוקא להוכיח שהיה צדוקי, דילמא להיפך, [בהגיון פשוט, בעת זמן החורבן הרומאים העדיפו את היראים מהצדוקים, שכן היראים לא חפצו במלחמה, עיין ערך ריב"ז וחבריו, מה שאין כן הצדוקים שהרבנים לא נחשבו אצלם לכלום, ושונה היה הדבר בתכלית מימות היוונים, או מהדור של שמד שבא אח"כ]. ועוד, א"כ כל הספר לא מוסמך כלל, כי מנ"ל שמה שאסתמכת אמנם מוסמך הוא דילמא מהזיופים הוא.
ה. בכל היחס לעניין שיש עדות בדברי הראשונים שציטטו ספר, ואילו בהסתכלות בספר נראה בפירוש שאלות שהוא אפיקורס', [אני מדבר באופן שאין לתלות אחרת כמובן ולתרץ ואפי' בדוחק] הרי הדבר פשוט לכל בר בי רב דחד יומא, שהתורה ניתנה לכל אדם, ושיש לתלות שהאדם בחזקת אפיקורס, [וכמובן לנסות ליישב את הדברים באופן שלא יוקשה ע"ד הראשונים], לתורה יש כללים, ואין שום טעם להיות עיור, ואם מישהו מדבר כמו צדוקי, אזי יש אומדנא דמוכח שהוא אכן היה צדוקי.
ועתה ראיתי כי כבר העלו את נושא זה בחלקו למעלה בראש השיחה, גם לגבי דברי האברבנאל עיי"ש--אליהו הנביא (שיחה) 10:48, 15 ביוני 2020 (IDT)

א. מכיוון שהתאבדות היא מעשה נגד הלכה – מדוע מעשיו בידפת הינם בגידה? הראשונים ששללו מעשה זה (המפורש גם ביוסיפון) היו אלו שראו בלאומיות "יהודית" המנותקת מן היהדות חזות הכל, ובנפילה בקרב – "גבורה לאומית" הגדולה מן ההלכה ומחיי אדם;
ב. כלום יש לך ראי' גדולה מזו – שהאברבנאל כותב שהוא-הוא רבי יוסי הכהן?! (את המקור לכך ציינתי בערכו של ספר יוסיפון);
ג. הסתירה בין הצהרתו (אדם המצהיר על עצמו כ"דתי בלב" – לא יאמר על עצמו שהוא דתי סתם) לבין מעשיו – סתירה גדולה היא – את חלקן ודאי ניתן לתרץ (לדוגמא: נשיאת שבוי' (שהוא עצמו מודה בתקנה זו) – יתכן והי' שם "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" או "מסיח לפי תומו" שאפילו קטן נאמן בזה, ולגבי "עין תחת עין" – הרי כותב מפורשות שהדבר ניתן לתשלומין (דבר שמסופקני אם הצדוקים יודו בזה), וכנראה כוונתו שראוי שינתן בו כשם שעשה (ע"ד דברי הרמב"ם)), וגם אלו שלא – יתכן ואכן מדובר בעם הארץ (לא רשע ולא צדוקי) או שמדובר בסילוף נוצרי (ששיטתם קרובה יותר לדברי הצדוקים);
ד. ההגיון מורה שבכל פרט בחזקתו עד שיוכח אחרת (הרי זה – להבדיל – כלטעון שכל דברי הגמ' הם מן הסבוראים מכיוון שנוספו בה קטעים מהם), אך אכן – אי אפשר לסמוך על כל פרט ופרט בכתביו בעיניים עצומות (בפרט שיש סתירות בדבריו), בנוסף – כל הבקי בקורות הימים ההם יודע – שהצדוקים היו קרובים לרומאים יותר מהפרושים, כך שזו לא סיבה לשנות מן המציאות;
ה. אינני טוען שמכיוון שהראשונים הסתכלו בספריו זו ראי' שהוא הי' יהודי כשר (רק אעיר, שזו טענה של החפץ חיים זצ"ל).
בברכה, אב"ק • שיחה • כ"ג בסיוון ה'תש"ף • 17:29, 15 ביוני 2020 (IDT) תיוג. אב"ק • שיחה • כ"ג בסיוון ה'תש"ף • 17:30, 15 ביוני 2020 (IDT)

אני מגיב כאן לדברי הרב אב"ק הנכבד לעיל:
א. מעשיו ביודפת הינם בגידה אליבא דשיטתו, שדייקא הוא שראה בהתאבדות תופעה משובחת, התנהג בצורה כזו ביודפת, הרי הדבר מוכיח מיניה וביה, שהוא אדם נטול כל עמוד שדרה, וחדל אישים. נכון שהלכתית הוא צדק, אולם אין ספק שהתנהגותו אינה מוסרית, גם בגידתו בחבריו מכוערת ביותר, ולזה אין קשר להתאבדות. ואגב, אין שום מקור למעשה מצדה מלבד ספרו, ויתכן מאד לדון לכף זכות שהמעשה אכן לא ארע מעולם.
ב. לגבי זיהויו כ'רבי יוסי הכהן', הנה, אין ספק שתח"י האברבנאל לא היו הספרים האחרים של יוסף בן מתתיהו, וכמבואר בפירוש בספר מעייני הישועה שלו עצמו, ואף אברבנאל עצמו העיר כי אף שהיה יהודי כשר, מ"מ חטא בכו"כ עניינים ['והוא בכלל כי דבר ה' בזה' (ציטוט משם)], ויתירה מכך הרי כידוע ביוסיפון נקרא הוא 'יוסף בן גוריון', ושם דייקא נחשב הוא משוח מלחמה, לעומת יוסיפוס פלביוס שנקרא יוסף בן מתתיהו, וא"כ מסקנת האברבנאל, שלא הכיר את שאר ספריו כי 'רבי יוסי הכהן' הוא, בנויה רק על יסוד הוספת מחבר יוסיפון שם, ואינה ראיה כלל.
ג. דבריך להסביר את מעשיו וכתביו דחוקים הם מאד, חלקם יישבו הראשונים, וחלק הארי יותר לא היה לנגד עיניהם והוא צ"ע גדול.
ד. הידועות לפיהם הצדוקים היו קרובים יותר לרומאים, בנויים ע"ד יוסיפון, שאף לדברי האברבנאל כוונתו היתה להחניפם, ומ"מ בדור החורבן לא נראה מדברי חז"ל האמיתיים, [קרי: התלמוד בבלי והמדרשים], שכן היו פני הדברים ועליהם סומכים אנו, בבירור ההיסטוריה.
ה. דברי החפץ חיים אמורים על דברי היוסיפון שכאמור הוא ספר אחר לגמרי, וממנו הסיר המחבר את חלק הארי של דברי יוסיפוס פלביוס שסותרים את ההלכה, ואכן הדבר ראוי ונכון שלא לקחת לך את דבריו כראיה, שאין אחריה כלום.
ו. לסיום הנושא, דומני כי טענות אלו אינם חידוש בעיניך כלל, וא"כ הדיון נפרס כבר בצורה ראויה, לענ"ד ראוי שיצוין הדבר בתוך הערך, עם הסתייגות והבאת ציטטות לדברי הראשונים.
בברכה אליהו הנביא.

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ ר' אליהו, אשמח שתראה מקור לדבריך שמדברי חז"ל לא נראה שהצדוקים היו ידידי הרומאים. בברכה, אב"ק • שיחה • ט' באב ה'תש"ף • 01:43, 30 ביולי 2020 (ID

לכבוד משתמש:א.ב. קיסר יש ראיה מכך שהכהנים הגדולים היו מהצדוקים ומהם קנו את הכהונה בכסף, ובגמרא בפסחים נ"ז ע"ב מבואר כי כהנים גדולים אלו היו מקורבים למלכות ומצרים לישראל מאד, וגם משום שהורקנוס ואריסטובלוס שהיו צדוקים הביאו את הרומאים לירושלים, אבל אני מסכים שהראיה הב' היא די קלושה. אבל זה כתוב בכמה מקומות בדורות ראשונים, אבל במהרש"א בר"ה י"ז ע"ב מגדיר את בר קמצא ואת חבריו 'המסורות' היינו המוסרים כצדוקים, וממילא הרי הדברים מפורשים, בברכה --אליהו הנביא (שיחה) 19:09, 30 ביולי 2020 (IDT)

לא הבנתי. מתחילה כתבת "הידועות לפיהם הצדוקים היו קרובים יותר לרומאים, בנויים ע"ד יוסיפון ... ומ"מ בדור החורבן לא נראה מדברי חז"ל האמיתיים, [קרי: התלמוד בבלי והמדרשים], שכן היו פני הדברים ועליהם סומכים אנו, בבירור ההיסטוריה" וכעת אתה מוכיח כדברי יוסיפון? בברכה, אב"ק • שיחה • י"ג באב ה'תש"ף • 19:01, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

שלום משתמש:א.ב. קיסר נתכוונתי לומר, כי כן ראיתי בדורות ראשונים, ומצאתי סמך לדבריו, ואולי היה עלי לכתוב בפירוש כי הדרנא בי, ומ"מ היה דבר זה בוודאי תלוי בכל דור, לפי הקיסר ששלט עליו ולפי הדור, אף שאני מתקשה להאמין שפרושים יכלו לעלות על דל מחשבתם'סבור למדקרינהו לריב"ז', מ"מ כך נראה בדברי הגמרות הנ"ל.--אליהו הנביא (שיחה) 19:23, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

יישר כח! למסקנא, שנינו מסכימים שהצדוקים נחשבו כידידי הרומאים (אך יותר חשוב הי' להם לשלוט על ירושלים, שלכן הכניסו אלי' את שמעון בן גיורא כשיוחנן בן לוי שלט עלי'). אגב, פשיטא שהבריונים לא נחשבים פרושים (במשמעות שהם סרים למרות חכמים), אך גם לצדוקים לכאורה לא השתייכו, אלא היו קבוצת שודדים חסרי אידיאולוגיא. בברכה, אב"ק • שיחה • י"ג באב ה'תש"ף • 23:13, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

למשתמש:א.ב. קיסר יש לי ראיות מדברי חז"ל שהקנאים קיימו בהידור מצוות חז"ל מסויימות, למשל כל הקרבת הקרבנות שנעשתה ע"י לכאורה, קרבן תמיד וכו', ושאר ההקרבות בביהמ"ק, ועוד כמה ראיות, ואולי אאריך בזה, אם יש לזה צורך.--אליהו הנביא (שיחה) 23:22, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

ייחוסו לכהונה

ספרא יש גמרא שכל האומר שהוא מזרע החשמונאים אינו אלא עבד לדעתי יש לזה מקום חשוב בערך אלי נדב • שיחה • כ"ב בסיוון ה'תשפ"ג 14:34, 11 ביוני 2023 (IDT)

ראה בספר "רסיסי לילה" לרבי צדוק הכהן מלובלין (דף פ"ד ע"ב אות כ"ז) שכתב לפרש דברי חז"ל אלו: אין רצונם לומר דלא נשאר לגמרי מהם, כי חלילה מי שעשה התשועה הגדולה הזאת בישראל יכלה זרעו מן העולם, אבל ברור דהכוונה שלא נשתייר מזרעו בפירסום ומי שיתייחס אחריו, וקטלינהו לכוליה מרותיה - היינו כל אותם שמצא, והשאר נחבאו והעלימו עצמם ולא פירסמו יחוסם. ולפי שנמשכה מלכות הורדוס וזרעו יותר מק' שנה, שכל אותם שנים היה ירא לפרסם עצמו מי שהיה מבית חשמונאי, על כן נשתקע ונשתכח זכר יחוסם מן העולם. ספרא - שיחה 15:19, 11 ביוני 2023 (IDT)

הרמב"ן לא כותב ככה:
חידושי הרמב"ן מסכת קידושין דף ע עמוד ב:
גמרא הכי אמר שמואל כל דאמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא. פי' משום דלא אשתייר מנייהו אפילו חד והעבדים קורין עצמן בשמם ממעשה דהורדוס בריש פרק השותפין שרצו (ג' ב'), ואיכא דקשיא ליה והא אמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות ואין צריך גט שחרור, וכן המתיאש מעבדו כדאיתא בפרק השולח (ל"ח א') והני נמי בודאי נתיאשו מהם בעלים משעה שמלכו, וניחא ליה שמא לא נתיאשו שהיו סבורים שתבא השעה שתחזור מלכותן לכשעבר וישתעבדו בהן שמצוים הן בעלי זרוע ליפול, ואחרים אמרו משום שיורשיהם של בני חשמונאי אינן ידועים כאן, שהם הרגו כל מי שהוא ידוע להם ושמא יש קטן במדינת הים שאינו מתיאש או גדול שלא נתיאש שאינו יודע בהן, לפיכך פסלום והעמידום בחזקתן עד שיודע לך שנשתחררו. ולי נראה דהנך אמוראי לא סבירא להו כשמואל במפקיר ומתיאש מעבדו, דקיי"ל צריך גט שחרור, וכי אמר שמואל כל מאן דאמר מבית חשמונאי קא אתינא עבדא הוא לאו למפסלינהו אלא לומר שאינן כהנים אלא עבדי כהנים הם.
וכן מבואר אף בפירוש הרמב"ן עה"ת רמב"ן פרשת ויחי:
זה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים המולכים זה אחר זה עם כל גבורתם והצלחתם נפלו ביד אויביהם בחרב. והגיע העונש בסוף למה שאמרו רז"ל (ב"ב ג ב) כל מאן דאמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא, שנכרתו כלם בעון הזה. ואף על פי שהיה בזרע שמעון עונש מן הצדוקים, אבל כל זרע מתתיה חשמונאי הצדיק לא עברו אלא בעבור זה שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית דוד, והסירו השבט והמחוקק לגמרי, והיה עונשם מדה כנגד מדה, שהמשיל הקדוש ברוך הוא עליהם את עבדיהם והם הכריתום: ואפשר גם כן שהיה עליהם חטא במלכותם מפני שהיו כהנים ונצטוו (במדבר יח ז) תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם, ולא היה להם למלוך רק לעבוד את עבודת ה': אלי נדב • שיחה • כ"ג בסיוון ה'תשפ"ג 14:03, 12 ביוני 2023 (IDT)

דברים ידועים. לא כל הראשונים בדעה זו. בדרשות הר"ן חולק להדיא עליו. וראה דברי יואל (חנוכה עמ' תיא) שהביא מס' ראשונים שחולקים על הרמב"ן. ואף ר' צדוק הכהן עצמו ציטט את הרמב"ן וכתב את מה שכתב למרות דבריו: "ואף דהרמב"ן פרשת ויחי נתן טעם לזה מפני שנטלו מלוכה, אין זה מספיק להסיר השאלה למה יגיע עונש זה לחשמונאי הצדיק שלא נטל מלוכה שלא ישאר כלום מזרעו..." ספרא - שיחה 14:19, 12 ביוני 2023 (IDT)

אוקי אז אי כן לכתוב את זה הרי וודאי שיש לדעה הזאת ערך במכלול השאלה שלי היא איך לכתוב את זה ואיפה? אלי נדב • שיחה • כ"ג בסיוון ה'תשפ"ג 18:09, 12 ביוני 2023 (IDT)

זה שייך לערך חשמונאים והורדוס, לא לביוגרפיה פרטית הנסמכת על מה שהבן אדם כתב על עצמו. ספרא - שיחה 21:18, 12 ביוני 2023 (IDT)

זה כן קשור אם האדם כותב על עצמו שהוא אליל (לדוגמא) ודאי שתביא את דעת הרבנים שיצאו נגדו כי אם לא זה חד צדדי אותו דבר פה זה ביוגרפיה שאנשים כותביםן על יוסף בן מתתיהו ולא הוא על עצמו אלי נדב • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תשפ"ג 19:17, 18 ביוני 2023 (IDT)

איפה הדרשות הר"ן אתה יכול לשלוח לי קישור או מראה מקומות ואני יחפש שאלתי רב גדול והוא לא הכיר כזה ר"ן אלי נדב • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תשפ"ג 19:19, 18 ביוני 2023 (IDT)

סוף הדרוש השביעי. ספרא - שיחה 22:57, 18 ביוני 2023 (IDT)

חיפשתי לא מצאתי את זה בדרשות הר"ן אלי נדב • שיחה • א' בתמוז ה'תשפ"ג 19:03, 20 ביוני 2023 (IDT)

אז תחפש טוב יותר. ספרא - שיחה 19:04, 20 ביוני 2023 (IDT)

חיפשתי בבר אילן וזה כותב שאין את המילים יוסף בן מתתיהו בכל הדרוש השביעי אלי נדב • שיחה • א' בתמוז ה'תשפ"ג 19:07, 20 ביוני 2023 (IDT)

ברמב"ן שהזכרת המילים מופיעות?! מה פתאום חיפשת את המילים האלו בר"ן? ספרא - שיחה 22:02, 20 ביוני 2023 (IDT)

אלי נדב חפש בדרשות הר"ן דרוש ז את המילה רמב"ן, הר"ן מביא אותו ותמה עליו שם. מוקיר רבנן (שיחה) 09:11, 21 ביוני 2023 (IDT)