שיחה:יהדות הונגריה/ארכיון

מתוך הערך:

היחס לחסידות נקבע גם על ידי גדול רבני הארץ, החת"ם סופר, שגילה כלפיה הסתייגות קרירה אך לא עוינות: בינו לבינו אמנם כתב ש"החסיד מימין מחלל, והאפיקורס בשמאל זורק ומולל, הת"ח בתוך ידום ויחולל", אך הקפיד על אדיבות והוגנות כלפי נציגיה.

עכ"ל.

אולם לפי הידוע לי יש לציטוט 2 מקורות. הראשון הוא בנו של החת"ס הגר"ש סופר שמביא זאת בספר אגרות סופרים, ומסביר שכוונת אביו שבמקום שיש מחלוקת עדיף לת"ח לשתוק כדי לא להתייצב בצד אחד עם המשכילים שהיו נגד החסידים. המקור השני הוא בספר ליקוטי דברי חבר בן חיים, שמסביר כי 'חסיד' הכוונה לאדם המחמיר על עצמו יותר מכפי הראוי ובטוח שכל מי שאינו מחמיר כמותו הינו חוטא, ומשמאל עומד האפיקורס שמקיל על עצמו... והת"ח צריך להיות באמצע ולשתוק...

לפי זה אין מכאן שום ראיה ליחסו של החת"ס לחסידות, בפרט שמאידך גיסא מצאנו כמה פעמים בחת"ס שציטט ספרי חסידות כהתניא ותולדות יעקב יוסף.

מכלולאים פעילים‌‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‏‌‌‏‌‌‏‌‌‏‏, מה דעתכם?

ודאי שדברי הגר"ש עדיפים, על הפלפול הדחוק שבליקוטי חבר בן חיים. מפורסם יחסו המסתייג של החת"ס אל החסידים גם באגרות נוספות.

אבל גם לפי דברי הגרש"ס אין בציטוט זה שום הסתייגות לחסידות! הגרש"ס מקשר זאת למחלוקת רוזי'ן-סדיגורה שהגם שיש מקום לת"ח להביע עמדה מ"מ עדיף לשתוק כדי לא לסייע למשכילים שנהנים מהמצב... כך שזה לא קשור כלום לבעד או נגד החסידות.

היכן ראית באגרות החת"ס הסתייגות לחסידות? נכון שהחת"ס התווכח בפרטים מסויימים על החסידות, כמו נוסח ספרד שהחת"ס כתב נגד זה, אבל מכאן עד הסתייגות רחוקה הדרך.

כל החוקרים למיניהם לא מצאו בזה דברים ברורים, ולא לחינם בערך על רבי משה סופר לא הובא כלום בנוגע ליחסו לחסידות.

וכבר הזכרתי שהחת"ס מזכיר כהה ספרי חסידות וניכר בדבריו שהוא מזדהה עם כמה חידושים שבהם אשר הוא מעתיקם (ולפעמים בעילום שמם כאילו זה יסוד ברור מקדמת דנא).

לכן דעתי שבודאי יש למחוק המובא כאן.

אכן, שלום, היכן שמעת על יחסו המסתייג של החת"ס לחסידים?

לי, ממש לא ידוע כך. החת"ס לא היה "מתנגד", ממש לא, ואם-כי הוא לא הלך בדרכו של הבעש"ט לפחות במוצהר, אבל לא שמענו על הסתייגות והתרחקות מדרכי חסידים.

מכמה וכמה אגרות משמע הסתייגות עדינה.

הסתייגות מדרכי חסידים יש, הסתייגות מחסידים עצמם - פחות. אם איני טועה באגרות לר' ישראל משקלוב על מעות החלוקה למשל, יש הסתייגות וביקורת. וכן באגרת המפורסמת על נוסח התפלה, ובהסתייגות שלו מעיסוק בחכמת הקבלה ברבים, ובכלל, כל ה"הלוך ילך" הקבלי יותר שהנהיגו החסידים.

בהמשך אולי אביא מקורות מדוייקים.

גם אם יש הסתייגות, אשר מוכח ממנה שהיא כללית ולא רק ויכוח בפרטים, מ"מ מקומו בערך על החתם סופר ולא כאן.

יהיה איך שיהיה, בציטוט המובא בערך אין ברור אם יש בו הסתייגות מהחסידות, ועל כן הנני מוחקו.