המקור בהערה 8 לא ברור. חסר בתבנית את המילה 'תנ"ך' ומופיע 'שמות' ו'ויקרא'.. זה גורם לשגיאה להוספת תבנית שמות הקודש..
שמש מרפא שים לב לשגיאה הנוספת, זה בשמות או בויקרא?
טופל
אני מסופק בין שם הנוכחי לשם שלא במקומו כמקומו דמי. השם הנוכחי אולי קליט וקצר יותר, אבל השם האמיתי הוא לכאורה עם המילה "דמי". מכלולאים פעילים
לענ"ד נושא הערך אמור להיות על דין זריקה שלא במקומו, ולא על סברא אחת תלמודית חשובה ככל שתהיה.
כמו"כ לא אוכל להימנע מלהעיר שהיה ראוי בערך זה וכיוצא בזה להתחיל אותם במרחב הטיוטה, ולהעבירם למרחב רק אחרי שהערך משוכתב כדבעי.
הערך במצבו הנוכחי לא מובן כלל למי שלא מונח בסוגיא.
"זריקה שלא במקומו" בהחלט יותר טוב.
ככה זה לא סיסמא או "מונח תלמודי" לא כל כך מוכר, אלא "סוגיה תלמודית".
מה דעתך, טישיו?
מי שרוצה לפתוח ערך על כל נושא שהוא חפץ לפתוח רשאי ומוזמן. הכלל שלא במקומו כמקומו רחב דיו כדי לרכז מידע רחב ערך שנכתב עליו, כפי שניתן לראות בערך הנוכחי שעוסק רק באותו סברה ובהגבלותיה, והיא יכולה להיות ערך מורחב מתוך ערך מרכזי אחר שאולי יפתח, על ידי אחרים ואולי אפילו על ידי ביום מהימים על הנושא של זריקה שלא במקומו, שיכלול גם זריקה על הכבש (שבה לא אומרים את הסברא הנוכחית), וסיטואציות אחרות.
אעיר, שהערכים שאני פותח אינם באים לסכם סוגיה כל שהיא, אלא באים להבהיר מושג למדני שגדרותיו והבנותיו סתומים וכמובן שניתן גם לפתוח ערכים מרכזיים יותר על הסוגיה עצמה.
למה צריך ערך נפרד על כל מושג למדני? עושים ערך כולל ומרכזי, והוא בהחלט כולל את כל המידע השייך למושג הלמדני הספציפי.
מתי כן עושים ערך נפרד? א. כשהמושג הלמדני לא שייך לערך מרכזי אחד, כי אם שייך לעוד ערכים. ב. מדובר בערך מורחב ביותר. ג. מדובר במושג בסיסי ביותר.
אם כך עליך לתמצת את הערכים כך שיעסקו רק במושגים עליהם אתה כותב.
לא יתכן שרוב הערך עוסק ב"רקע" ו"החרגות" וכדומה.
ואחרי הסינון יש לבדוק כמובן אם עדיים יש מספיק מידע לערך.
מלבד זאת, כשכותבים על סוגיה או נושא תלמודי, חובה לראות מה כלל הדעות, וא"א לכתוב פסקא שלמה שעוסקת רק בדעת הגר"ח או הגרי"ז, רק בגלל שזה מה שעורך הערך מכיר.
אתה רואה פה נושא רחב?!
אני רואה כאן נושא קצר, לא ממצה, שעדיין לא עבר ביקורת.
ברור לי שהערך "זריקה של במקומו" יבלע את הערך הזה.
זה שזה מושג בפני עצמו אומר שניתן לעשות הפניה עם השם הזה לפרק "שלא במקומו כמקומו" בתוך "זריקה שלא במקומו".
אולי לא שמת לב, אבל רוב מוחלט של הערך לא עוסק ב"סברא התלמודית" אלא ברקע, או בפרטים של זריקה שלא במקומו באופן כללי.
מלבד זאת אני רוצה להבין, יש לך עוד כוונה לשפר את הערך ואת הניסוח שלו, או שמבחינתך הערך מושלם כפי שהוא?
עציון כשאתה אומר "רוב מוחלט של הערך לא עוסק...." אתה יכול לפרט יותר לאיזה קטעים אתה מתכוין?
ברור שהערך נמצא בעבודה מתמשכת, אך מניסיון דווקא הסרת תבנית בעבודה מהערך והשתתפות שאר העורכים בביקורת ובעריכה היא זאת שמקדמת את העורך הראשי לכיוון הנכון של עריכת הערך ועיצובו.
בודאי שאני יכול לפרט. שלא תחשוב שאני סתם מעיר, אני קורא את כל הערכים לפני שאני מתחיל לתקוף.
הפסקאות "רקע" ו"הכלל" עוסקות בדין "זריקה שלא במקומו" ולא בטעם הדבר, מלבד שורה אחת.
בפסקא "הגדרה" אני מסופק אם זה הסבר להגדרה או לדין, וחציו השני של הפסקא ודאי לא קשור.
את הפסקא האחרונה לצערי לא הבנתי מספיק כדי שאוכל להביע דעה.
מלבד זאת כתבת בערך:
בפירוש דברי המשנה אומר שמואל שקביעת המשנה שהבשר "פסול" חלה רק על ביחס לבשר הקרבן, לאכילה או להקרבה, אבל הבעלים נתכפרו
וזאת בשעה שכלל לא כתוב שום דבר בערך על פסלות הבשר.
הרקע כמו תמיד עוסק אכן בזריקה בכללותה כמו כל רקע. הקטע "הכלל" עוסק בחציו השני בכלל שלא במקומו, ושני הקטעים הבאים עוסקים מתחילתם ועד סופם בכלל זה ובגדרו.
אגב תודה על הערתך השניה שבעקבותיה שמתי לב שבמקום המשנה הנכונה שילבתי בערך משנה אחרת דומה מאוד (בשינוי שלושה מילים) שאותה מצאתי בחיפוש התוכנה התורנית שברשותי.
אני רוצה להבין.
יש דין: "זורק שלא במקומו הקרבן פסול והבעלים נתכפרו".
יש את טעם הדין: "שלא במקומו כמקומו דמי".
אם אתה רוצה לכתוב על טעם הדין ולא על הדין עצמו, צריך שרוב החומר יהיה במובהק קשור לטעם הדין ולא לדין עצמו. האם זה המצב?
למה פיגול קשור לטעם הדין? לכאורה זה דבר צדדי שכל היכא שהבשר פסול אין זה פיגול, זה היה נכון גם אם טעם הדין היה בגלל סברא אחרת.
חלק גדול מהערך עוסק בהגבלה שבה "שלא במקומו כמקומו" אינו חל לגבי הבשר רק לגבי הקרבן עצמו. ואחת מההשלכות של הגבלה זאת, היא העובדה שהפיגול אינו נחשב לפיגול, למרות שהזריקה כשרה היא, וזאת כיון שהפיגול אינו תלוי בכשרות הזריקה אלא בכשרות הבשר
הסתכלתי עכשיו בגמרא, ואם הבנתי נכון, הגמרא אומרת שלדעת שמואל "שלא במקומו כמקומו דמי" - וזה אכן שם הדין.
אם כך הפתיח צריך להיות מנוסח בערך כך "שלא במקומו כמקומו דמי" הוא דין שקובע כי דם שנזרק שלא במקומו אף שאינו מועיל להכשיר את הבשר לאכילה ולהקרבה, אבל הוא מועיל לכפר על הבעלים.
האם אני צודק?
ומכיון שנפסקה הלכה כשמואל, נשאיר את דעת רבי יוחנן מבויישת בצד?!
אשתדל בע"ה להרחיב את הערך לכלל אופני הזריקה שלא במקומה.
אני ממליץ לך לראות את עריכותי האחרונות, ולענ"ד אפשר ללמוד מהם קצת על שיפור הנוסח וקיצורו במקומות הנצרכים, והשתדלתי גם להסביר כל דבר בתקצירים.