שיחה:העי
תגובה אחרונה: לפני 7 שנים מאת Davidnead בנושא הציור ואופן תליית מלך העי
איש גלילי, ניכר כי אתה בקי בתוכן הערך, עשיתי כמה תיקונים, אך לא ברור לי למה הפנית אותי. אשמח אם תחדד את שאלתך. דוד (שיחה) 18:46, 28 במאי 2017 (IDT)
- דוד, הבעיה שלי היתה הכתמ"ז, שלא ידעתי מה לעשות עם כל המלל שם, כי אני בור בכל התחום הזה. איש גלילי (שיחה) 06:17, 29 במאי 2017 (IDT)
הציור ואופן תליית מלך העי
- הועבר מהדף שיחת משתמש:מוסיף והולך
מה דעתך על מה שעשיתי כאן? (עדיין לא ערכתי את כל הערך, זה תיקון ראשון) תודה. איש גלילי (שיחה) 16:51, 28 במאי 2017 (IDT)
- האם זה ברור כי גם אצל גויים שנתלו בזמן הנביאים - כך תלו אותם? במשנה בסנהדרין נאמר הדין של התלויים - כיצד מעשה התלייה. אצל מלך העי לא ברור אם הייתה עליו חובת "תלייה". מוסיף והולך (שיחה) 18:13, 28 במאי 2017 (IDT)
- נכון. אבל ראינו שבשאר הדברים נהג שם יהושע כדין תלייה בישראל (שהוריד אותו מהעץ וקברו לפני השקיעה), לכן כתבתי כנראה. איש גלילי (שיחה) 18:17, 28 במאי 2017 (IDT)
- איש גלילי, הפרשנות נכונה, אך המילה כנראה היא סובייקטיבית ולא אינצקלופדית. רצוי למצוא ניסוח טוב יותר שאינו מציג את השערתך אלא את הנתונים ומשאיר לקורא לשפוט לבד. דוד (שיחה) 18:49, 28 במאי 2017 (IDT)
- אני חושב שעד שלא יהיה לנו מראי מקומות לעניין, עדיף להתעלם ממה באמת היה. נתמקד רק במה צויר. כל בר דעת אמור להבין כי המצייר אינו עד ראייה וגם לא תלמיד חכם של ממש. קו זה ינחה אותנו בעוד הרבה מקומות דומים, בפרט אצל איורים על תנ"ך. מוסיף והולך (שיחה) 19:09, 28 במאי 2017 (IDT)
- איש גלילי ודוד מכובדיי, אני ממתין לתגובתכם. מוסיף והולך (שיחה) 00:29, 30 במאי 2017 (IDT)
- אתה מתכון שעדיף להשאיר בלא שום הערה? איש גלילי (שיחה) 04:24, 30 במאי 2017 (IDT)
- כן. מקסימום אפשר לקשר את "תלוי" לערך תלייה. שם גם אפשר להרחיב בפסקה תלייה על עצים בדברי חז"ל, ובכלל צריך לנסח מחדש עם הבאת דברי חז"ל והפוסקים בעניין תלייה שבתורה. מוסיף והולך (שיחה) 17:53, 30 במאי 2017 (IDT)
- בגדול אני מסכים איתך, שיבוץ ציורי התנ"ך הוא מפוקפק אפילו בעיני ויקיפדים כך שאין צורך לטרוח בכלל לאמת אותו. עם זאת איני רואה פסול בהצבת הערה כגון זו, בתנאי שהיא נעשית בניסוח כמו שלי, באופן כזה היא רק פותחת עוד אופק חשיבה המשלים את הציור אבל אינה מביעה שום עמדה. דוד (שיחה) 21:41, 31 במאי 2017 (IDT)
- הבעיה היא בניסוח שהצעת: א. פתיחת אופק החשיבה - לא כאן מקומה. אפשר גם להתחיל לדון אם החומות היו קיימים בעת שריפת העיר (כבציור) או לא, וכן אם נתלה על עץ רגיל (כבציור) או על קורות (כמתואר במשנה וברמב"ם), ועוד. ב. הטקסט של הסבר התמונה כיום הוא כך: "ציור של מלך העי תלוי על עץ על רקע עירו הנשרפת (הציור אינו משקף את המציאות ההלכתית, לפיה נתלה התלוי דוקא בקשירת שתי ידיו ולא בראשו, כנזכר בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"ו עמוד א')". מה שקורה, ההערה יותר ארוכה מהטקסט של הביאור, והופכת ללא פרופורציונלית. מקסימום היה אפשר להוריד את הטקסט להערת שוליים ולקצץ בו מעט. ג. יש עוד בעיה בניסוח, שהוא לא מספיק מדויק. הניסוח היה אמור להיות משהו כמו: "למעשה, המשנה כותבת כי התלייה מתבצעת בקשירת שתי הידיים בחבל ולא סביב הצוואר. ראו משנה, מסכת סנהדרין, פרק ו', משנה ד'". זה באמת יוצא ארוך ומכביד, ועל כן עדיף להתעלם מהעניין. הרי לא נלך להתייחס בכל ציורי התנ"ך לדעת ההלכה. בשביל "אי ההסכמה" אפשר להסתפק בקישור, כפי שכתבתי לעיל. מוסיף והולך (שיחה) 22:21, 31 במאי 2017 (IDT)
- יש הסכמה? מוסיף והולך (שיחה) 22:54, 1 ביוני 2017 (IDT)
- נראה לי שכן, אני עכ"פ השתכנעתי. איש גלילי (שיחה) 23:00, 1 ביוני 2017 (IDT)
- מה פירוש להסתפק בקישור? דוד (שיחה) 23:28, 1 ביוני 2017 (IDT)
- ”מקסימום אפשר לקשר את "תלוי" לערך תלייה. שם גם אפשר להרחיב בפסקה תלייה על עצים בדברי חז"ל, ובכלל צריך לנסח מחדש עם הבאת דברי חז"ל והפוסקים בעניין תלייה שבתורה”. מוסיף והולך (שיחה) 23:48, 1 ביוני 2017 (IDT)
- בגדול אני מקבל. עם זאת, חושבני שבמקרים כמו כאן שהעורך ראה פרט זה כראוי לציון (ולא לפתוח את כל אפיקי החשיבה) יהיה סביר להוסיף את זה כהערה, אמנם לא יותר מהערה. אך גם בזה איני אומר קבלו דבריי, ובכל מקרה זה יהיה נכון רק במקרים אינדבדואליים לשיקול דעת העורך. דוד (שיחה) 00:53, 2 ביוני 2017 (IDT)
- ”מקסימום אפשר לקשר את "תלוי" לערך תלייה. שם גם אפשר להרחיב בפסקה תלייה על עצים בדברי חז"ל, ובכלל צריך לנסח מחדש עם הבאת דברי חז"ל והפוסקים בעניין תלייה שבתורה”. מוסיף והולך (שיחה) 23:48, 1 ביוני 2017 (IDT)
- מה פירוש להסתפק בקישור? דוד (שיחה) 23:28, 1 ביוני 2017 (IDT)
- נראה לי שכן, אני עכ"פ השתכנעתי. איש גלילי (שיחה) 23:00, 1 ביוני 2017 (IDT)
- יש הסכמה? מוסיף והולך (שיחה) 22:54, 1 ביוני 2017 (IDT)
- הבעיה היא בניסוח שהצעת: א. פתיחת אופק החשיבה - לא כאן מקומה. אפשר גם להתחיל לדון אם החומות היו קיימים בעת שריפת העיר (כבציור) או לא, וכן אם נתלה על עץ רגיל (כבציור) או על קורות (כמתואר במשנה וברמב"ם), ועוד. ב. הטקסט של הסבר התמונה כיום הוא כך: "ציור של מלך העי תלוי על עץ על רקע עירו הנשרפת (הציור אינו משקף את המציאות ההלכתית, לפיה נתלה התלוי דוקא בקשירת שתי ידיו ולא בראשו, כנזכר בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"ו עמוד א')". מה שקורה, ההערה יותר ארוכה מהטקסט של הביאור, והופכת ללא פרופורציונלית. מקסימום היה אפשר להוריד את הטקסט להערת שוליים ולקצץ בו מעט. ג. יש עוד בעיה בניסוח, שהוא לא מספיק מדויק. הניסוח היה אמור להיות משהו כמו: "למעשה, המשנה כותבת כי התלייה מתבצעת בקשירת שתי הידיים בחבל ולא סביב הצוואר. ראו משנה, מסכת סנהדרין, פרק ו', משנה ד'". זה באמת יוצא ארוך ומכביד, ועל כן עדיף להתעלם מהעניין. הרי לא נלך להתייחס בכל ציורי התנ"ך לדעת ההלכה. בשביל "אי ההסכמה" אפשר להסתפק בקישור, כפי שכתבתי לעיל. מוסיף והולך (שיחה) 22:21, 31 במאי 2017 (IDT)
- בגדול אני מסכים איתך, שיבוץ ציורי התנ"ך הוא מפוקפק אפילו בעיני ויקיפדים כך שאין צורך לטרוח בכלל לאמת אותו. עם זאת איני רואה פסול בהצבת הערה כגון זו, בתנאי שהיא נעשית בניסוח כמו שלי, באופן כזה היא רק פותחת עוד אופק חשיבה המשלים את הציור אבל אינה מביעה שום עמדה. דוד (שיחה) 21:41, 31 במאי 2017 (IDT)
- כן. מקסימום אפשר לקשר את "תלוי" לערך תלייה. שם גם אפשר להרחיב בפסקה תלייה על עצים בדברי חז"ל, ובכלל צריך לנסח מחדש עם הבאת דברי חז"ל והפוסקים בעניין תלייה שבתורה. מוסיף והולך (שיחה) 17:53, 30 במאי 2017 (IDT)
- אתה מתכון שעדיף להשאיר בלא שום הערה? איש גלילי (שיחה) 04:24, 30 במאי 2017 (IDT)
- איש גלילי, הפרשנות נכונה, אך המילה כנראה היא סובייקטיבית ולא אינצקלופדית. רצוי למצוא ניסוח טוב יותר שאינו מציג את השערתך אלא את הנתונים ומשאיר לקורא לשפוט לבד. דוד (שיחה) 18:49, 28 במאי 2017 (IDT)
- נכון. אבל ראינו שבשאר הדברים נהג שם יהושע כדין תלייה בישראל (שהוריד אותו מהעץ וקברו לפני השקיעה), לכן כתבתי כנראה. איש גלילי (שיחה) 18:17, 28 במאי 2017 (IDT)
- סוף העברה